Frank Serpico כתב:
הגדולה של פרגוסון, כפי שכבר נאמר כאן, זה לא רק בהבנת המשחק, בטיפוח שחקנים אלמוניים, בהכנת וגיבוש קבוצות לעיתים כמעט מכלום - הגדולה של פרגוסון זה בעיקר ביכולת ההתמדה. ביכולת ההתמדה בצמרת האנגלית ובצמרת העולמית, בלחץ בלתי אנושי, בלתי פוסק, שנה אחרי שנה, כבר למעלה משני עשורים (כאמור זה כבר 20 שנה שמנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון נמצאת בטופ של הטופ).
לפפ, עם כל הכבוד, יש עוד הרבה-הרבה-ה-ר-ב-ה שנים להוכיח את עצמו.
לפחות עוד 21 שנים.
(בינתיים פפ בעצמו מראה סימני שבירה. כנראה שהוא לא עשוי מהחומר שממנו קורץ סר אלכס. גם אם הוא מאמן טוב כמוהו - כנראה שאישיות כמוהו הוא לא. וזה הדבר העיקרי).
זה מגוחך. העיקר היא לא ה"אישיות" (לא שאני בטוח שהאישיות של פרגוסון צריכה להיות ה-מודל למאמן) אלא מי מאמן יותר טוב. ופפ כיום הוא לא מאמן טוב "כמוהו". הוא מאמן טוב ממנו (לא שזה נורא. פפ הוא מאמן יותר טוב מכל או כמעט כל המאמנים בעולם). העובדה שבין השאר בזכות פוליטיקה פנימית לא הכי יפה פרגוסון הצליח לנטוע יתדות ביונייטד באופן שאינו בר השוואה למאמנים אחרים שקבוצות ברמה הזאת היא לא בדיוק התכונה הכי טובה של פרגוסון. פרגוסון הוא מאמן גדול למרות זאת ולא בזכות זאת.
פפ, אם חוזרים אליו, אם ימשיך ככה עוד 21 שנה לא יהיה בר השוואה לשום מאמן, ובטח ובטח למישהו שברמה האירופאיות ההצלחה של הקבוצה שלו מוגבלת. אתה חושב שאם פפ ימשיך באופן דומה עוד 10-15 שנים ויפרוש עם ארון מלא בגביעי אירופה הוא יהיה באיזה אופן מאמן פחות טוב בגלל שיספיק לו בגיל 50-55 ולא 75?
פט ריילי אימן כמעט 30 שנה. פופוביץ מאמן אותה קבוצה כבר 15 שנה. ג'רי סלואן אימן מעל 30 שנה, מתוכם 20 ומשהו באותה קבוצה. מישהו מהמאמנים האלו בליגה של פיל ג'קסון, שאימן רק 12-13 שנה והלך לעשות לביתו?
זה ספורט. התמדה זה חשוב אבל תארים חשובים יותר.