הבלונדיני עם הנעל האדומה כתב:
אני מוכן להקשיב לכל טיעון, אבל יש קווים אדומים מסויימים (תרתי משמע) שלדעתי נחצו במסע הצלב נגד ה"אימפריאליזם".
כבודה של ההתנגדות להגמוניה הצפון האמריקאית במקומה מונח, אבל כאשר כוחות נאט"ו מצילים - הלכה למעשה - את תושבי בנגאזי מטבח (שעמד להתרחש תוך שעות ספורות), ומאוחר יותר תורמים להפלת הדיקטטור, וגורמים מסוימים המתיימרים להשתייך לשמאל הרדיקאלי יוצאים נגד התערבות זו - אז לדעתי יש פה איבוד אשתונות מוחלט. כאשר אסד רוצח אלפי אזרחים ואותם גורמים כבר עכשיו קופצים בראש נגד התערבות, רחמנא ליצלן, של המערב כדי לעצור את מרחץ הדמים הזה - אז שוב יש פה איבוד אשתונות. המצפן נדפק. חזרנו לימים רעים מאוד שקיווינו כבר שהם מאחורינו.
גם בעירק היה צריך להכנס? אפגניסטן? וויאטנם? קוראה? עד איפה יש סמכות למערב להכנס?
כוחות נאט"ו הפציצו מהאוויר בבנגאזי וגרמו למוות רב. כן, כמו שכתב בנו היקר של מוחמד נפאע, הישאם, אפשר להיות נגד האימפריליזם, ונגד המשטרים המדכאים, וזו העמדה הפוליטית. המערב ונאט"ו לא גרם להפסקת טבח בעבר (עיראק, אוגנדה ושאר מדינות אפריקה הן רק דוגמאות), וגם בלוב לצערי יעבור זמן לא רב עד שניווכח שהמערב מחזק שבטים מסויימים ויסייע להם לדכא שבטים אחרים באלימות קשה(להזכיר לך מי
החבר הכי טוב של קדאפי ? ומי טען שקדאפי
התנער מהטרור לפני כמה שנים?)
הבלונדיני עם הנעל האדומה כתב:
אף אחד לא צריך להסביר לי מי היא ומה היא ארה"ב - ואת כל הדברים שהיא עוללה - אבל הראיה של המאבק בה כקודש קודשים אולטימטיבי שאין כלום חוץ ממנו - זו לדעתי כמעט מחלת נפש.
אני מקווה מאוד שתהיה התערבות בסוריה, בין אם זה יהיה נאט"ו, או רק צבא טורקיה, כדי לעצור את הטבח שקורה שם. מצטער אבל הדם של הסורים חשוב לי יותר מסיסמאות "אנטי אימפריאליזם".
זה ממש לא "קודש הקודשים", אבל לא צריך לתלות תקוות לסיום המצב הנורא בסוריה בפלישה של נאט"ו או ארה"ב.
זה רק בחינה של העבר, כפי שנכתב בהחלטת הוועד המרכזי של מק"י
ציטוט:
אנו דוחים בצורה נחרצת כל ניסיון של ארצות-הברית, ישראל ובעלי בריתן להתערב בסוריה בטענה, שהם לצד העם ונגד המשטר. ארה"ב ובעלי בריתה מעולם לא התערבו בשום מקום בעולם למען האינטרסים של העמים; הם מתערבים רק למען האינטרסים של התאגידים ולביסוס ההגמוניה האימפריאליסטית.