פואד כתב:
הנה משהו שמישהו או מישהי רשמ/ה....ובאמת שזה אומר ומסכם הכל ואני מסכים עם כל מילה.
"יכול להיות שכאשר יבואו היסטוריונים לכתוב את רשימת הויכוחים המופרכים בכל הזמנים, אשכולות בפורום הזה ובשדים יזכו למקום של כבוד בראש הרשימה.
יש כאן ויכוח מתוחכם, רהוט, מנומק ואינסופי - על כלום.
מי שרוצה לשכנע אחרים שימנעו מלעשות מעשה, נגיד לשיר שיר מסוים, כדי שהצד המשכנע לא ייפגע, בוחר בדרך של דה - לגיטימציה ועלבונות כבדים לאלה שמהם הוא מבקש.
מי שלפי הטענה של המבקשים מבצעים עבירה כבדה כנגד כבוד חבריהם ליציע הם הצד המייצג את זכויות הפרט בכלל ואת חופש הביטוי בפרט, כנגד מוסדות ההתאחדות הצבועים. בנוסף לכך, לא שמעתי או קראתי פעם אחת שבה אלה ששרים מעליבים או תוקפים את אלה שאינם שרים.
מה עם האפשרות הפשוטה שכל אחד יכבד את בחירת חבריו ליציעים?
אני לא שר, לא שרתי ולא אשיר שירי שואה. עם זה, אני משתתף בהתלהבות בשירים אחרים שחברי ליציע, ואף חברים טובים גם מחוץ למגרש, יגדירו כמתועבים: שירים שעוסקים ביציבות המבנית של קירות עתיקים בעיר מסויימת, שירים שעוסקים בהשתייכותה הגיאוגרפית של אותה עיר למדינה מסויימת ובאי - השתייכותה ליבשת כלשהי, שירים המבזים את הסמל הלאומי של המדינה בה אני אזרח גאה, ושירים הפוגעים בבעלי חיים מזינים וחביבים תוך השוואתם לאוהדי קבוצות יריבות. מי שאינו שר שיר כלשהו המביע איבה או שנאה ליריבות, יש לו מקום מוסרי לעמוד עליו בבואו לטעון נגד שירי שואה. מה שכן, לא ברור לי מה אדם כזה עושה במגרש הכדורגל הישראלי (וזו, כמובן, בעיה שלי ולא של אותו אדם היפותטי).
כמה אנשים כאלה יש? עשרה? מאה? כמה מאלה ששורקים בוז לשירי השואה שרים בהתלהבות על ילד קטן שהושלך מהחלון על ידי אימו?
לשאלה האחרונה יש לי תשובה: מהתבוננות בגוש התחתון של שער 7 - כמעט כולם. יותר מזה, רבים מאלה ששרקו בוז לשיר השואה, שרו אותו בהתלהבות 20 דקות אחר כך. זה קרה השנה, לא לפני שנתיים או שלוש.
ואם מדברים על לפני שנתיים או שלוש, הנה עוד נקודה: איפה היו שורקי הבוז בעשר השנים האחרונות, בהן נאלצתי להפסיק לשיר בכל פעם ששמעתי 90% מיושבי המקדש שרים אותו? האם הייתם שם ושרתם? האם הייתם שם, לא אהבתם ולא מחיתם בדרך הראויה (לשיר "הפועל עולה" למשל)? האם לא הייתם שם ורק אחרי הדאבל הגעתם למגרש ועכשיו אתם רוצים לקבוע מה יהיה? כל אחת מן האפשרויות האלו מייצגת צביעות.
אז אני, שלא רוצה לשמוע אזכור לשואה במגרש הכדורגל, שלא רוצה לשיר על אובארוב - מוצא עצמי מגן על זכותם של אחרים לשיר את השירים הללו וכך לפגוע בי.
כל זאת, פשוט כי הצד ששורק בוז פוגע בי יותר - בחוסר הכנות שלו עם עצמו (כי העובדה הפשוטה היא שהרוב המכריע של מי ששורק בוז - ולא כולם - פשוט נבהלו מכך ש"בתקשורת אומרים שאנחנו לא בסדר"). הצד הזה פוגע בי בכך שהוא שורק בוז לקהילה האחת שאני בוחר להגדיר עצמי כחלק ממנה, למשפחה שלי - אוהדי הפועל.
אז תתעוררו, כי כאשר שריקות הבוז יתפזרו, תגלו שאין לכם קבוצה. כי בזמן שאתם עסוקים בלפגוע באנשים שעושים ימים כלילות כדי שבלומפילד יהפוך לקרנבל של עידוד - יש מי ששודד את הקופה ומוליך את המועדון לפשיטת רגל כלכלית, מקצועית - ובעיקר מוסרית. אבל אתם שורקים למילים שלא מוצאות חן בעיניכם.
רוצים לשנות? תעשו. בואו לעודד, שירו אחד מתוך מאגר השירים הנפלאים שאותם אנשים שאתם עסוקים בלהעליב נתנו לכם, תפסיקו לדבר איתי על "בידור" ובואו להיות חלק מהקבוצה שכולם שונאים, כולם חוץ מאיתנו."
כתבתי את זה ב"פועלים באדום".
אני עומד מאחורי כל מילה ומוכן להסביר ולנמק כל אות.
לא מוכן לנהל שיחה עם מי שקורא לאולטראס, או לכל אוהד אדום אחר, בשמות במקום לחשוב ולהתבונן.