el dudernio כתב:
בלונדיני יקר, זה שאני לא מסכים למהלכים של ביבי וחושב שליברמן הוא הימליך של הרי אורל זה ידוע לך,
ובכל זאת, מה היה קורה אילו... אני לא יכול לדעת וגם אתה לא, המגמה אבל שהובילה למצב הקיים התחילה כבר ממזמן.
ללא ההפיכה במצרים, אתה בטוח שהקשר החם עם מובארק והשיטלון הצבאי שם לא ממשיך? כי לכאורה זה הדבר היחידי שהחזיק
ומחזיק את הרגיעה איתם, לזה אין קשר למשא ומתן מול הפלשתינאים.
ברק, שרון, אולמרט, ביבי, פרס ורבין ניסו להגיע להסדר עם הפלשתינאים, משום מה כולם נכשלו, למה אתה חושב שאם ביבי היה
רוצה לעשות שלום (והוא לא) הוא היה מצליח?
לגבי טורקיה, בשנים הראשונות ארדואן התעסק בעיקר במדיניות הפנים ובשינוי החוקה, מתוך תקווה שזה יקדם אותו לאיחוד האירופאי,
ההצבעה על הרפורמה הסתיימה לפני כשנה בדיוק (יום א' ה 12/9/10), המשט לעזה היה כמה חודשים לפני זה, ואם אני לא טועה
כמה חודשים אחרי זה האיחוד האירופאי העביר מסר לא מעודד לטורקיה לגבי שאיפות ההצטרפות שלהם. בכל זה ביבי ושות' לא
מהווים באמת פקטור משמעותי (למרות שהטיפול במשט היה מתחת לכל ביקורת).
הבעיה היא שלכל זה מצטרף גם הכישלון במשק הפנים, להלן אשכול 90+ הדפים.
גם אם נניח שכל האנשים האלו ניסו להגיע להסדר עם הפלסטינאים (וחלקם, כמו שרון, לא באמת ניסו) וגם אם נניח שביבי היה נכשל אם היה מנסה, השאלה היותר מעניינת היא איך זה שכל הרשימה הארוכה הזאת לא הייתה מצורעת בקהילה הבינ"ל כמו ביבי. ברק, שרון ואולמרט הצליחו לא לתת לפלסטינים ולו גרגיר מארץ ישראל ועדיין להיתפס בעולם כאנשים סבירים, פרגמטיים והגיוניים ואפילו רודפי שלום. איך ביבי לא מצליח בזה?
אני עוד פעם לא מבין מאיפה האמירות על טורקיה והאיחוד. מזה 15 שנה לפחות (האמת שהרבה יותר) שטורקיה עושה מאמצים אדירים להיכנס לאיחוד ובכל השנים האלו הסיכויים שלהם היו בין נמוכים לבינוניים. למיטב הבנתי אלו עדיין הסיכויים של טורקיה גם היום. מה זה רלוונטי לנושא? ביבי ושות' לא משפיעים על הכניסה של הטורקים לאיחוד אבל בטח משפיעים, למשל ע"י הטיפול במשט, על היחס הטורקי המשתנה לישראל.