פורום השדים האדומים

ציונות של ממש / שלמה אבינרי

הרצל לא היה סוציאליסט, אך הוא היטיב להבין כי מפעל מהפכני כמו הציונות לא יוכל להצליח אם יתבסס אך ורק על מודל השוק הקפיטליסטי. לכן הוא מתאר ב"אלטנוילנד" את א"י העתידה כחברת-רווחה, כדרך שלישית בין קפיטליזם לסוציאליזם.

זוהי חברה שבה אוצרות הטבע - קרקע, מים, מחצבים - הם בידי הכלל, התעשייה ברובה קואופרטיבית, וכך גם החקלאות; המסחר הקמעוני הוא בידיים פרטיות. החברה מבטיחה לאזרחיה חינוך, בריאות וסעד, וכדי לאייש את מוסדות הרווחה חייבים הכל, גברים כנשים, בשירות לאומי של שנתיים. הרצל מכנה דרך ביניים זו בשם "מוטואליזם" ("הדדיות"), בהיותה מבוססת על הניסיון החברתי והכלכלי האירופי: מן הקפיטליזם נוטלת חברת העתיד היהודית את עקרון החירות והתחרות, ומן הסוציאליזם את עקרון השוויון והצדק.

דברים אלה נכונים היום כפי שהיו נכונים - ומהפכניים - בעת כתיבתם ב-1902. התנועה הציונית, היישוב היהודי בא"י וישראל בעשרות השנים הראשונות של קיומה הלכו בדרך זו, המודעת באורח עמוק בצורך למסד סולידריות חברתיות כתנאי להצלחת הפרויקט הציוני. לא מקרה הוא שישראל שימשה מושא להערצה ולחיקוי לכל כך הרבה אנשים ותנועות במערב, משום שהשכילה לשלב - בתנאים לא קלים - דמוקרטיה וחירות עם יסודות חזקים של סולידריות חברתית. קשה לומר שישראל היתה חברת מופת, אין טעם באידיאליזציה מופרזת, אך היכולת לקיים לכידות חברתית ומידה רבה יחסית של שוויון היו אחדים מהישגיה המרשימים ביותר.

שילוב זה העניק לתנועת העבודה את עדיפותה על התנועה הרביזיוניסטית, שדגלה ב"חד-נס", קרי בהתמקדות אך ורק במטרות לאומיות ומדיניות. מדינת הרווחה שהוקמה כאן אפשרה לקלוט מיליוני עולים מארצות המצוקה במזרח אירופה והמזרח התיכון - מפעל מדהים, שלמרות כל פגמיו הוא ללא תקדים היסטורי בממדיו, וזה קרה לא בארץ סקנדינבית עשירה או בשווייץ, אלא בחברה ענייה ומעוטת אמצעים, הנתונה במצור מדיני וביטחוני. יותר מדי אנו מזלזלים בהישג זה.

הרבה השתנה בעולם, וכישלונה ההיסטורי של תנועת העבודה היה שלא השכילה להתמודד עם שינויים אלה בצורה מערכתית. במקום זה אומץ מודל פשטני של הפרטה, שראה לנגד עיניו את הכלכלה הניאו-קפיטליסטית של רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר. ממשלות הליכוד הובילו מהלכים אלה, אבל אי אפשר להתכחש לכך כי גם תנועת העבודה איבדה את אמונה בצדקת דרכה.

המחאה החברתית המתגלגלת עתה היא פועל יוצא של העיוותים שיצרה כלכלת שוק בלתי מרוסנת זו. לכך נתלוותה - משיקולים פוליטיים וקואליציוניים - מערכת מקיפה של סובסידיות ממשלתיות לדיור, לתעסוקה בסקטור הציבורי ולהנחות מפליגות במסים לסקטור ההתנחלותי והחרדי. שני סקטורים מסובסדים אלה נישאו על כתפי המסים, השירות הצבאי וההישגים הכלכליים של אותם צעירים וצעירות שהם המפגינים עתה. ברור מדוע מעטים הם המתנחלים והחרדים בקרב המפגינים: הרי הם אלה הניזונים מעטיניה של המדינה ללא שום קשר לתרומתם הכלכלית.

קשה לדעת לאן יובילו הפגנות אלה. אך ברור שקרו כאן שלושה דברים מהפכניים: ראשית, אלה מפגינים שאינם חרדים, קנאי ימין או מי ששייח ג'ראח או בלעין הם בראש מעייניהם - אלא השדרה המרכזית של החברה הישראלית. שנית, מתברר שהעם והשתתפותו בתהליך הפוליטי, ולא רק פסיקות של בתי משפט, הם יסודה של הדמוקרטיה. ואחרון-אחרון - מתברר שהמודל הניאו-קפיטליסטי (שברור שגרם למשברים הכלכליים העוברים עתה על המערב) מנוגד לצרכיו ולערכיו של המפעל הציוני. לכן כה מרנין לראות את דגל ישראל מתנוסס בהפגנות, לאחר שנדמה שנהפך למונופולין של הימין ההתנחלותי. המחאה היא לא רק חברתית - היא ציונית במובנה העמוק, הצודק וההומני של הציונות.

"נייר הלקמוס" הוא דוגמא מצוינת מה לא צריך לעשות...או כמו שירון זליכה ציין בהרצאה שלו, מה קורה כשמציבים פתרונות לפי אידאולוגיה ולא לפי הבעיה.

הון, בורסה , הכנסות הן לא אויב הציבור. השקל לא התחזק מול הדולר בגלל הספקולנטים הרשעים והחלת "רצועות ניוד" מתאים לסין לא לארץ מערבית.
כן, צריך למסות את מי שמרוויח משכורות ענק - אבל 40 אלף ברוטו זו לא מדרגת מס ל-55 אחוז. המטרה היא שכולם ירוויחו יותר, לא שכולם יסבלו יותר.
כן, צריך למסות כל הכנסה (וכל הכנסה היום ממוסת רק בדרגות מס שונות) אבל צריך גם להכיר בכל הוצאה, או במילים אחרות לעבור לשיטה האמריקאית לפיה כל אזרח חייב להגיש דו"ח. בתמורה הוא אמור להצהיר על כל הכנסה , כולל שכ"ד וריבות זכות על העו"ש , אבל הוא גם מקבל זיכוי על כל הוצאה כולל משכנתא, וריביות חובה על העו"ש..
השקל לא התחזק מול הדולר בגלל הספוקלנטים הרשעים. השקל התחזק כי :
- הדולר בעולם נחלש
- הפרשי הריביות בין השקל לדולר הוא כזה ששווה לגופים עולמים שמנהלים מזומנים להסיט כמה מליארדים (בוטנים מבחינתם) של דולארים לישראל, להמיר לשקלים ולשים אותם במכשירים נושאי ריבית של בנק ישראל.
- ההיי טק הישראלי מכניס המון דולארים = יצוא + מכירת חברות ענק כמו ישקאר אבל גם כמו תנובה...

אין כזה דבר "השקעה בבורסה מול ספקולציה". אתה קונה מניות כי אתה חושב שערכן יעלה או שתקבל דיבדנדים. זו לא מנית זהב בקק"ל תמורת 50 עצים.

בקיצור, הון ורווחים הם לא אויב העם. קרטל, ריכוזיות, מיסוי עקיף , חוסר השקעה בתשתיות ובצריכה - כן.

"נייר הלקמוס" הוא דוגמא מצוינת מה לא צריך לעשות...או כמו שירון זליכה ציין בהרצאה שלו, מה קורה כשמציבים פתרונות לפי אידאולוגיה ולא לפי הבעיה.

הון, בורסה , הכנסות הן לא אויב הציבור. השקל לא התחזק מול הדולר בגלל הספקולנטים הרשעים והחלת "רצועות ניוד" מתאים לסין לא לארץ מערבית.
כן, צריך למסות את מי שמרוויח משכורות ענק - אבל 40 אלף ברוטו זו לא מדרגת מס ל-55 אחוז. המטרה היא שכולם ירוויחו יותר, לא שכולם יסבלו יותר.
כן, צריך למסות כל הכנסה (וכל הכנסה היום ממוסת רק בדרגות מס שונות) אבל צריך גם להכיר בכל הוצאה, או במילים אחרות לעבור לשיטה האמריקאית לפיה כל אזרח חייב להגיש דו"ח. בתמורה הוא אמור להצהיר על כל הכנסה , כולל שכ"ד וריבות זכות על העו"ש , אבל הוא גם מקבל זיכוי על כל הוצאה כולל משכנתא, וריביות חובה על העו"ש..
השקל לא התחזק מול הדולר בגלל הספוקלנטים הרשעים. השקל התחזק כי :
- הדולר בעולם נחלש
- הפרשי הריביות בין השקל לדולר הוא כזה ששווה לגופים עולמים שמנהלים מזומנים להסיט כמה מליארדים (בוטנים מבחינתם) של דולארים לישראל, להמיר לשקלים ולשים אותם במכשירים נושאי ריבית של בנק ישראל.
- ההיי טק הישראלי מכניס המון דולארים = יצוא + מכירת חברות ענק כמו ישקאר אבל גם כמו תנובה...

אין כזה דבר "השקעה בבורסה מול ספקולציה". אתה קונה מניות כי אתה חושב שערכן יעלה או שתקבל דיבדנדים. זו לא מנית זהב בקק"ל תמורת 50 עצים.

בקיצור, הון ורווחים הם לא אויב העם. קרטל, ריכוזיות, מיסוי עקיף , חוסר השקעה בתשתיות ובצריכה - כן.

בכל המדינות הסוציאליסטיות של ימינו יש שוק הון, חברות בבעלות פרטית ורווח יזמי. פשוט כל אלה פועלים בדרך שאינה פוגעת באזרח, ולאו דווקא על חשבונו כמו אצלנו.

ושוב, גם ז'בוטינסקי טען דברים דומים.

נכון, איך זה מתיחס למה שכתבתי ?

איפה אפשר לראות מי הצביע בעד החוק ומי נגד?

אגב, חברי הכנסת המתנגדים סימנו בידיים לשלילה כנהוג במאהל.

למה קיימת התנגדות כה חזקה לאותו חוק? האם הוא לא יזרז תהליכי בניה?

לא. החוק הזה מזרז (ומעקר ממשמעות) את תהליכי אישור התוכניות לבניית פרוייקטים גדולים לדיור.
הבעיה היא שתהליך האישור הארוך אינו הסיבה למחסור בדירות.
יש עשרות אלפי יחידות דיור שכבר אושרו בתל אביב וסביבתה , וכ-160,000 יחידות כאלה בסך הכל בארץ.

שאני יבין, אושרו זאת אומרת כבר נבנו או אושרו על הנייר?
אם אושרו על הנייר, אז למה לא בונים?

אתה יכול לראות באתר הכנסת

אפשר לינק לרשימת המצביעים?
אני לא מוצא את זה באתר הכנסת.