אדום עד לגרדום כתב:
קלדרון כתב:
מדי פעם אני מסתכל בפיסת הפרקט ששמרתי, מנסה לזכור איפה הכדור לא קפץ , איפה היתה הפינה ממנה זלוטיקמן קלע, את דימיטרי היל יוצא צולע מחדר ההלבשה , ננו מרקוביץ עושה הגנה אזורית לבד מול ארבעה לוקח מהם את הכדור ובצד השני תומר ושימעון מתפוצצים מצחוק , פליישר מקפיץ שעה על קו העונשין רק כדי להחטיא שוב, רדנקו איש הקרח מסתובב להלהיב את הקהל באמצע סידרת ה -WWF מול ירושלים.
כמה זכרונות. כמה געגועים.
אוסישקין.
אתה יכול להרחיב את הסיפורים המודגשים בבקשה למען כולם?
כמו כן אם אתם יכולים לספר סיפורים אוסישקין מה שנקרא, כל הדברים המצחיקים סיפורים איך שחור הכניס אנשים כשליחי פיצה וכדומה זה יהיה מרגש.

ננד מרקוביץ (ננו ננו, ננו ננו) , היה אתלט מדהים, למעשה הלבן עם הניתור הכי גבוה שראיתי ומחויב לקבוצה ברמות אחרות (הוא ולארגי הם שני השחקנים האהובים עלי בגל הזמנים ). במשחק מול קבוצה באירופה (לא זוכר מי) הם חטפו כדור ורצו למתפרצת, היחידי שרץ להגנה היה ננו שרץ משחקן לשחקן של היריבה כשהם מתמסרים (כמו סוג של אחד באמצע...) ובסוף בניתור הצליח לחסום מסירה ולחטוף את הכדור חזרה. את תומר ושימעון שלא ירדו להגנה הענין הצחיק עד דמעות.
הסידרה מול הפועל ירושלים (סדרת חצי גמר של הטוב מ-5 שנגמרה רק אחרי חמישה משחקים צמודים) היתה הסידרה האלימה ביותר שאני ראיתי בארץ . המכות היו על הפרקט ונמשכו לתוך חדרי ההלבשה ומדובר במכות ממש. הפרומואים של ערוץ 5 היו ITS A WAR. בקבוצה שיחק אז רדנקו שכונה איש הקרח מכיון שמעולם לא נלחץ על המגרש ומעולם לא הראה רגשות כלפי חוץ (ההפך הגמור מננו). במשחק החמישי בסידרה לקראת הסוף כשהוא הולך לקו העונשין הוא פתאום הסתובב ליציע ועודד את הקהל בפרץ רגשות שאצל שחקן אחר היה מתקבל כסטנדרטי אבל אצלו זו היתה אקסטזה.
גם ננו הוא זה שלקח ריבאונד נגד י-ם באוסישקין שהיה שיוויון והתקפ ה אחרונה לי-ם ורץ את כל המגרש כיש בערך 4-5 שניות עבר 3 שחקנים וקלע סל ניצחון מטורף..