בימים שהכדורסל הצהוב מסריח את הרחובות , במיוחד בחנוכה , כשחתן פרס ישראל מסדר משחק מול היוונים כדי לעורר אומה שלמה לשבור את הרייטינג , אני שלא גר במדינת ת"א , מוצא את עצמי מנודה ונקרא מכל עבר : " עוכר ישראל " . בימים אלו , אני מקבל את חיזוקיי מפורומים אדומים אלו , כדי לדעת שאני שפוי , שאני לא שונה ומוזר , שאני בסך הכול אדום המייחל להפסדם של הצהובים - זהו !
בויכוח האינסופי לגבי קריאות השואה , תמיד עמדתי מהצד , קראתי את התגובות , ראיתי לאן זה לוקח אותנו ומה זה עושה בין הקהלים , רציתי גם להגיב , לצעוק , לכעוס , להצדיק , אבל שום דבר לא קורה דרך האינטרנט . לצערי לא ניתן להגיע לעברו השני כמו בצורה הפרונטלית ולכן רק אספר סיפור קטן :
לאחרונה , פגשתי את מנהלת בית הספר של ג2 בבית ספרה של ילדתי ( האדומה! ) לאחר שדרך התנהלותה הפוגעת , הלא מתחשבת , האנוכית אך עדיין ממוקדת מטרה , אוהבת הילדים ,
יצרה מירמור בקרב המורים תסיסה בוועד בית הספר והמון תגובות נזעמות מצד ההורים .
שאלתי אותה : " עד כמה חשובה לך התדמית שלך בעיני אחרים ? "
היא ענתה לי: " אפס , בכלל לא חשוב לי ! "
שאלתי שוב : " עד כמה את חושבת שהתדמית שלך משליכה על בית הספר , על המורים ? "
נעניתי בשתיקה רועמת .
כעת נתפנה למלחמה האירופאית , לאחר מכן לליגה .
יאללה הפועל..........
