גדעון לוי כתב:
דרכון (שני) לכל פועל
המספרים גדלים במהירות, והתופעה צריכה לעורר מחשבה: ישראלים רבים כמהים לדרכון שני. אם פעם הבטיח שמעון פרס "מכונית לכל פועל", דרכון (שני) לכל פועל נהפך עכשיו למושא השאיפות. אם אבותינו חלמו על דרכון ישראלי, יש בינינו רבים החולמים עכשיו על דרכון זר.
מחקר של אוניברסיטת בר אילן, שיפורסם בכתב העת "ארץ אחרת", מגלה כי לכ-100 אלף ישראלים כבר יש דרכון גרמני. בעשור האחרון התגברה התופעה, וכ-7,000 ישראלים מצטרפים אליהם מדי שנה. עליהם יש להוסיף עוד אלפי ישראלים בעלי דרכונים של מדינות אחרות, בעיקר מאירופה.
התירוצים שונים ומשונים, אך בבסיס כולם עומדות המועקה והחרדה, הפרטיות והלאומיות: הדרכון הזר נהפך כאן לתעודת ביטוח ליום סגריר; מתברר שיש יותר ויותר ישראלים החושבים שהיום הזה עלול להגיע.
הדרכון הישראלי נהפך בשנים האחרונות לשימושי ויעיל. הוא פותח את שערי רוב מדינות תבל, זולת חלק מהעולם הערבי והמוסלמי. קשה להאמין, שמבקשי הדרכון הנוסף עושים זאת כדי לנפוש בטהראן, לסייר בבנגזי, או לטייל בצנעא. גם התירוץ שדרכון אירופי מקל את הכניסה לארצות הברית אינו יכול למצות את ההסבר לתופעה, שאין לה אח ורע במדינות המפותחות.
את התופעה הזאת אין לגנות. היא משקפת הלוך רוח, תולדה טבעית ומובנת של הפחדים האמיתיים והמדומים שנזרעו כאן. כשאברהם בורג התהדר לפני כמה שנים בדרכונו הצרפתי, קמה כאן זעקה ציבורית לשווא. מותר להניח, שחלק מהזועקים עשו זאת כי להם אין אפשרות, כמותו, להשיג לעצמם דרכון נוסף, והאחרים אולי הצטופפו בינתיים בתור לשגרירות כלשהי. גם העובדה שגרמניה, מכל המדינות, היא מחוז החפץ הדרכוני, אינה צריכה עוד לעורר רגשות זעם או בושה. גרמניה נהפכה מזמן לישראלים רבים למדינה ככל המדינות: השרים נוסעים באאודי, ומכונות הכביסה משם מתהדרות באיכותן הגרמנית.
מסעות ההפחדה עשו את שלהם, ומבקשי הדרכונים מגיבים עליהם באורח תבוני ומושכל. מתברר שהם הרבה יותר הגיוניים ממנהיגיהם: אם אלה מפחידים אותנו כל כך מהפצצה האיראנית, האחים המוסלמים ממצרים והיחפנים מעזה, אם כל דבר מאיים להיות "שואה", כי אז באמת כדאי להצטייד באמצעי הגנה ראויים. דרכון נוסף, למשל.
מי שסבור כי דרכון נוסף הוא בושה לאומית וחרפה חברתית מוזמן לפשפש במקורות ההשתוקקות אליו. אם היתה לנו הנהגה ראויה לשמה, כזאת שבמקום לזרוע חרדות היתה עושה לצמצומן, במקום להלך אימים היתה מפיחה תקווה, כי אז היו התורים בשגרירות גרמניה מתקצרים זה כבר. במקום להוקיע את מבקשי הדרכונים יש לשאול, ביושר ובאומץ: למה הם עושים זאת? הם עושים זאת כי יש מי שמפחיד אותם, ולא פחות מכך יש מי שמסכן את עתידנו כאן.
דרכונים? אם כבר היה סוף סוף לעם הפלסטיני דרכון אחד אמיתי, אולי לא היו הישראלים נזקקים לשניים. אם היתה ישראל מנסה להתקבל סוף סוף במרחב, על כל מה שמתחייב מכך, כי אז הוא היה אולי נפתח אליה באמצעות דרכון אחד, כחול לבן. אילו היתה ישראל גם שועה לעצות ידידיה בעולם, בעיקר למדינות אירופה, כי אז אולי לא היה לנו צורך בדרכוניהן.
ישראל חזקה ומבוססת, לכאורה די לאזרחיה בדרכונה. העובדה שאין בו די לרבים מעידה, כאלף דרכונים, שמשהו עמוק השתבש בדרך. ישראל הרי קמה כדי להיות מקלט לעם היהודי, בעיקר מאימת אירופה, והנה, למרבה האירוניה ההיסטורית, נהפכת אירופה דווקא למקלט לישראלים.
מי שיכול להשיג דרכון נוסף מוזמן כמובן לעשות כן, אך בדרכו בחזרה מהשגרירות מוטב לו לשאול, אם עשתה ארצו את כל מה שביכולתה כדי שלא יזדקק לו. התשובה לכך היא שלילית. ובכל זאת, לא אבקש לעצמי דרכון נוסף.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1229991.html
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
).
