אופירה אסייג מסכמת את ביזיונות העונה בליגת העל, וכמובן שאחד מהביזיונות הוא היחס המזלזל כלפי הסמלים, כשמי הדוגמא? כמובן החבר אבי נמני...
http://www.one.co.il/Article/180150.html"תזכירו לי איך קוראים להוא שהביא לנו תארים..."
הדבר שאולי הכי ייזכר בעונה שחלפה הוא הסמלים. רגע, אין כבר סמלים בכדורגל. אז לא ממש משנה. שני מספרי 8 הכי גדולים של מכבי ת"א ובית"ר ירושלים, אבי נמני ואורי מלמיליאן, נשכחו כלא היו. האוהדים הצהובים באשר הם, היו חלוקים בדעתם ואלו שחלמו להוביל את המועדון בו הם גדלו קדימה, כבר לא יחזרו.
סיבות העזיבה של נמני ומלמיליאן את המועדון שלהם יכולה להיות מוצדקת, אבל הזיכרון הקולקטיבי הקצר של אוהדי הכדורגל מביא למצב חמוץ מאוד עבור הרומנטיקנים של הכדורגל.
הדקה ה-90 בבלומפילד במשחק בין מכבי ת"א למכבי נתניה, כשחלק מהאוהדים הצהובים שרו לנמני וחלק שרקו נגד, המשיך שגם הסמל הכי גדול הוא למעשה לא הכי גדול. נמני לא הצליח במכבי ואורי לא הצליח בבית"ר. אבל בעולם הולך ונעלם של סמלים, העונה החולפת היתה החותמת שאין דבר כזה יותר בכדורגל הישראלי. אבוקסיס וקטן, ראו הוזהרתם. חבל מאוד שאותם ילדים שקוראים לעצמם "השחקן ה-15" או ה"שמולטראס" לא יודעים מה אנשים כמו נמני עשו עבור המועדון שלהם. מזל שיש ויקיפדיה.
אכן מזעזע
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
