ניצחון אחד בארבעה משחקים. זה לא נתון של הפועל אשקלון, לא של סכנין או הפועל ר"ג. הנתון הזה שייך לקבוצה הטובה בארץ, מי שנתנה רבעייה לאלופה הנכנסת, מי שהביסה קבוצה שהגיעה לחצי גמר ליגה אירופית, מי שגרמה לקבוצה שהגיעה לחצי גמר אלופות לשמוח בתיקו בבלומפילד. הקבוצה מלאת החיים שפקדה את הליגה הישראלית בשנתיים האחרונות נראית כמו גוויה מהלכת. אלף ואחת סיבות נראות לעין, אבל אולי הגורם העיקרי לאליפות בעונה שעברה נעלם. ואולי מנסים להסתיר מאוהדי הפועל, הנאיבים והשמחים, את העובדה שהדבר הכי חשוב התפרק בהפועל, המרקם החברתי. מי שהוכתרה כקבוצה עם חדר ההלבשה הכי מגובש היום מתעסקת באגואיזם ומחנאות. וכנראה שגוטמן יודע משהו שאנחנו לא יודעים, כי הרי מתי מוציאים את השחקן המצטיין בגלל שלא מסר כדור? ממתי חושבים לחתוך את מלך השערים בגלל כמה דריבלים אגואיסטים?
משהו מאוד רע קרה בחודשיים האחרונים בהפועל, ואת התוצאה אנחנו מקבלים על הדשא. הרי סכסוכי בעלים היו גם בסוף הסיבוב הראשון ותחילת הסיבוב השני, גם דיבורים על אירופה וגם בונקרים של קבוצות יריבות. משום מה באותה תקופה כל זה לא הפריע, הפועל נראתה מלאת חיים ונתנה רביעיות וחמישיות ודהרה להישגים משמעותיים. אפשר להאשים את גוטמן שלא עבר ל4-5-1, אפשר גם להאשים את הבעלים המסוכסכים ואת כל ההתעסקות באירופה, אבל כנראה שאובדן האליפות נבע מהחוסר במרקם חברתי כמו זה שאפיין אותנו כל כך בשנה וחצי האחרונות.
סתם נקודת מבט שלי על העניין.
שבוע טוב
