why כתב:
Charlie כתב:
גם השושלת הקודמת שלנו, זו שהחלה ב-2000 והסתיימה ב-2003 (ויש שיאמרו מ-1998) סיפקה לנו בעיקר סגנויות ואכזבות, אבל גם דאבל ומסע מדהים באירופה.
השושלת בשנות ה-80 שהחלה ב-1981 והסתיימה ב-1988 היתה פוריה יותר מבחינת תארים (אז עוד לא היתה אירופה עבורנו) אבל יש שיאמרו שגם אז פיספסנו: הפסדים בגמר גביע שמנעו דאבל כבר ב-81' או ב-88', הפסד בגמר לקבוצה הזויה כמו יהוד, קבוצה חזקה שסיימה רק שלישית ב-84' ועוד.
מפאת גילי לא זכיתי לראות את השושלת של שנות ה-60...
כך או כך, לכל קבוצת כדורגל יש אורך חיים. היא נבנית, מגיעה לשיא וקומלת והחוכמה היא לרענן את הסגל תמיד. גם אם היינו זוכים השנה באליפות, היה צורך ברענון ולא רק בגלל אלה שגם ככה עוזבים.
לא חושב שישנה כאן אכזבה. הפועל החלה את השושלת הזו במאבקי הישרדות ב-2008 ומסיימת אותה עם דאבל, 2 סגנויות, מקום ראשון בבית בליגה האירופית והופעה מכובדת באלופות. לא להקל ראש! תחשוב איפה היית מאז השושלת של קשטן ועד זו של גוטמן - ניצחון בפנדלים על אשקלון בגמר ב-2007 היה אחד השיאים שלך. ואידך זיל גמור!
את השושלת של שנות ה80 אני בכלל לא ראיתי (יליד 88) ו2000-2003 ראיתי בעיקר מהטלווזיה. (הייתי רק במשחקים הגדולים)
ה3 שנים האחרונות היו הכי מדהימות שיכולות להיות. ועכשיו אני חוזר לחיות בבינוניות.
לא עוד ללכת עם ראש מורם, לא עוד לספר בגאווה שאני אוהד הפועל. לחזור להיות עוד קבוצה בינונית.
אני פשוט לא מסוגל לחזור לזה.
אני מעריך את מה שהיה לי ומאושר באמת. אני גם לא אשכח את זה בחיים. פשוט יקח כ"כ הרבה זמן עד שזה יחזור שוב. אם בכלל אני אזכה לראות את זה כאוהד במגרשים.
ולכל אלו שאומרים שאני אוהד חיפה, לכו תזדיינו. אני אוהב הפועל יותר מכל אחד מכם.
אני גם יליד 88, חוויתי בדיוק אותם קשיים כמוך.
מעולם, אבל מעולם, לא הרגשתי שאני לא יכול ללכת עם ראש מורם או לספר בגאווה שאני אוהד הפועל.
גם אחרי תבוסות למכבי, כשכל הצהובים בביה"ס באו לנסות לצחוק עלי,
פשוט הרמתי אליהם את הראש, חייכתי חיוך (גם אם חיוך קצת עצוב) והמשכתי הלאה.
הפועל תל אביב זו אימפריה. תמיד.