קומוניסים כתב:
נועם שחם כתב:
קומוניסים כתב:
ערן זהבי כתב:
נועם שחם כתב:
לא חושב שיש הצדקה להעיף את קומוניסים, לפחות לא על רקע האשכול המדובר. יכול להיות שהיה מקום לרסן קצת את ההצפה שלו באותו אשכול, אבל אי אפשר לחסום פה דעות. הוא לא קרא לפגוע באף אחד, הוא התקומם כנגד הטקס של לוחמים לשלום - בצורה מתלהמת ומכוערת אולי - אבל הוא בטח לא חריג בענין הזה ביחס לחלק גדול מן הכותבים בפורום ולא ביחס לשיח המקובל בפורום (לצערי).
מז"א? הוא התעקש שלא צריך לעשות טקס לכבוד הלוחמים בצה"ל? (טקס הזיכרון כן?)
לא אחי, ההתנגדות היא לקיומו של טקס שעושה זיכרון משותף לחיילי צה"ל ולאוייבים שהרגו אותם. לנפגעי טרור ולמחבלים שרצחו בהם. כך בלי טיפת בושה מתכוונים לעשות אנשי שמאל קיצוני ביום ראשון בת"א. ועל כך אליה בינתיים עשרות אנשים. אם אתה מעוניין להשתתף אתה מוזמן לשלוח לי הודעה פרטית.
זכותך להתנגד לטקס, אבל הצורה שאתה מציג את הדברים, כאילו שמדבור בטקס שבא להוקיר רוצחים, היא סילוף ושקר גס. הסתה לשמה.
ראשית אני חייב להתייחס לעניין ההסתה.
אמרתי את זה ואומר שוב- אני מתנגד לאלימות בכל צורה שהיא. אני קורא לחבריי שמגיעים יחד איתי לא להשתמש באלימות- אף לא מילולית. אנו באים כדי למחות בדרכנו- דרך של אנשים הגונים ומתורבתים.
לגבי הטקס, אני באמת חושב שלתת למחבלים את הכינוי "לוחמי חירות" (לתשומת ליבך מצע האגרון המארגן) ולשים אותם בשורה אחת עם חיילנו היקרים זאת סוג של הוקרה כלפיהם. האם הם גיבורים שראויים לזיכרון כלשהו? הרי הדבר שהיה חשוב להם זה לקחת את חייהם של חפים מפשע יחד איתם. מדוע אם כן הם ראויים לזיכרון ובפרט עם אחינו הגיבורים ונפגעי פעולות האיבה שכל חטאם היה יהדותם ושנרצחו בעודם אוכלים או רוקדים או סתם נוסעים באוטובוס? אתה לא מבין עד כמה ההשוואה הזו מקוממת? להשוות בין רוצח לקורבנו? היש עוולה גדולה מזו?
להשוות בין הרוצח לקרבנו זו עוולה, בנסיבות מסויימות. לפעמים הרוצח הוא המוסרי יותר מהקרבן (למשל אזכיר לך את הרוצחת כרמלה בוחבוט, שרצחה את בן זוגה לאחר שנים של התעללות פיזית ונפשית מצידו).
בכל מקרה, זה בכלל לא רלוונטי, שכן הטקס המדובר לא בא להלל את הלוחמים מן הצדדים, אלא בא להביע הזדהות עם הכאב של הקרבנות משני הצדדים. גם מחבל מתאבד עשוי להיות קרבן במובן מסויים (גם אם מעשהו נתעב).
הטקס לא נועד להלל מעשים נתעבים, או לקדש את דמם של רוצחים. כמו שאני מבים זאת, הטקס נועד על מנת שאנשים יבינו שבשני הצדדים יש כאב וסבל, ובשני הצדדים הדם נשפך, וכי לשני הצדדים יש אינטרס הדדי לעצור את מעגל הדמים.
בעיני הורה שכול של חייל שיכול לשבת עם אם פלסטינאית שאבדה את בנה, ולהיפך, זה מעשה אצילי. היכולת להתעלות מעל תאוות הנקם הטבעית ולא לתת לשנאה לאכול כל חלקה טובה (ואתה מהווה דוגמא טובה לכך), היא מראה על גדלות נפש. לקרוא לאנשים הללו בוגדים, זו לא רק חוצפה, אלא צרות מוחין לשמה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
