פורום השדים האדומים

גם מי שעוקב באדיקות אחר המשחקים בבונדסליגה, יתקשה מאוד לאתר גזענות ופוליטיקה ימנית ביציעים הגרמניים. קדמת הבמה של הכדורגל הגרמני טוהרה כמעט לחלוטין מסממנים כאלה בעשרים השנים האחרונות, והמועדונים הגדולים מגלים אפס סובלנות כלפי תופעות מן הסוג הזה - לאו דווקא מטעמים אידאולוגיים, כי אם בעיקר משיקולים כלכליים: אף מפרסם לא רוצה לראות את שלט הפרסום שלו בצמוד לכרזה גזענית.
הופעתם של ארגוני האולטראס בגרמניה תרמה רבות למיגור הימין הקיצוני ביציעים, ששלט בהם בעיקר בזכות חבירה לקבוצות חוליגנים. האולטראס בגרמניה, שלא כמו בישראל, הם ארגונים מסודרים והיררכיים, עם דפוסי פעולה כמעט צבאיים. הארגון והסדר גברו על הפאשיזם, שנדחק לליגות הנמוכות, בעיקר במזרח גרמניה.

לאחרונה יצא לי להיות נוכח בלא מעט משחקים בליגות הנמוכות בגרמניה, כאשר תמיד ניסיתי לכוון למשחקים בהם לפחות לאחת מן הקבוצות יש גוון פוליטי כלשהו, ימני או שמאלי.
כשאומרים "ליגות נמוכות", צריך כמובן לשים דברים בפרופוציות נכונות: כל שחקן בליגה השלישית בגרמניה, אפילו בקבוצות החובבים שמדי פעם נקלעות לליגה הזו, הוא פי אלף יותר מקצוען מכל לובש אדום שעלה על כר הדשא בקרית אליעזר בשבת האחרון. לרגע אי אפשר לפקפק במחויבות של השחקנים האלה למה שהם עושים, ועל-אף שאנחנו מצויים כבר בשלב בעונה שהוא גארבג' טיים עבור רוב הקבוצות, לא הצלחתי לזהות שום סימני נרפות ואדישות בשום משחק בו נכחתי.
מעבר לזה, בליגה השלישית משחקות השנה שתי הקבוצות עם הקהל המרשים ביותר בגרמניה: האנזה רוסטוק (שכבר הבטיחה את עליתה לליגה השניה), ודינאמו דרזדן (שהיא סוג של באיירן מינכן של מזרח גרמניה).

מזרח גרמניה, עם אחוזי אבטלה גבוהים מאוד, עם שנים ארוכות של התכחשות לאחריות לפשעי הנאצים (בשל שלטון ה-DDR, שתפס עצמו כחלק מן הכוחות המשחררים של גרמניה), ועם רגשי נחיתות תהומיים לעומת המערב המפותח, הוא כר מרעה נוח לארגוני ימין. קהלי קבוצות הכדורגל הגדולות הם ללא ספק המטרה הטבעית ביותר, ובאמת, מתוך כל מאות הקבוצות הפעילות במזרח גרמניה, לשלוש בלבד יש אוריינטציה אנטי-פאשיסטית (קארל זייס-ינה, באבלסברג 03 ורוטר שטיין לייפציג), כשבקרב רוב הקהלים במזרח משתוללות קבוצות של ניאו-נאצים.

לפני כשלושה שבועות התקיים הסופר-קלאסיקו של הליגה השלישית: דינאמו דרזדן הגיעה להתארח אצל האנזה רוסטוק. לשני הקהלים עבר עשיר של אנטישמיות וגזענות, אבל אצל האנזה המצב יחסית טוב יותר, וביציע האולטראס שלהם אפשר אפילו לזהות כהי עור, מה שאי אפשר להגיד על דינאמו.
כבר יום לפני המשחק, טרחו 120 אוהדי דינאמו להגיע לרוסטוק, מרחק של כמעט 7 שעות נסיעת רכבת. הם התמקמו במרכז העיר וחיכו לעימות עם האולטראס של רוסטוק, שנחשב לטוב ביותר בגרמניה. משזה לא קרה, ואחרי לילה שלם של צריכת גלונים של בירה, הם הגיעו לאיצטדיון ופשוט פרצו פנימה. לשוטרים לא היה סיכוי והם נסוגו לאחור. שימו לב לסרטון הבא:




במשחק עצמו, כנהוג במשחקים של קבוצות ממזרח גרמניה, הכינוי "יהודי" הוא עלבון שכיח. הפעם, הגדילו אוהדי דרזדן לעשות, כשהציגו כרזה בסגנון מכסחי השדים, רק שהפעם, במקום שד, הופיע בכרזה יהודי במדים של האנזה רוסטוק:




ביום שישי האחרון הגיעה דיאנמו דרזדן למשחק חוץ בבאלסברג, פרבר נחמד בעיר פוטסדם שממערב לברלין. באבלסברג היתה עיירה נפרדת בזמן שלטון ה- DDR במזרח גרמניה, ובה הופקו כל סרטי התעמולה של המפלגה השלטת. זו הסיבה לכך שלאולטראס של באבלסברג קוראים: Filmstadt Inderno (אינפרנו עיר הסרטים). האיצטדיון של באבלסברג קרוי על שמו של קארל ליבקנכט, מהפכן יהודי-גרמני שייסד והוביל ביחד עם רוזה לוקסמבורג את המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, טרם נרצחו שניהם על-ידי המשטר. דמותו של ליבקנכט מופיעה בכל מקום אפשרי בבאבלסברג, שם הוא גם קבור.
המשחק, לפיכך, הוגדר כרגיש במיוחד. בעוד לבאבלסברג אין עוד על מה לשחק, דינאמו דרזדן נאבקת על המקום לפלייאוף על העליה. 650 שוטרים איבטחו 6500 צופים. יחס בלתי נתפס.
לפני המשחק עמדתי עם מאות מאוהדי באבלסברג מחוץ למועדון האוהדים שלהם. לפתע התחילה קטטה שלא הבנתי מאיפה היא הגיעה. רק מאוחר יותר הסבירו לי. שימו לב לאומץ: שלושה אוהדי דרזדן הגיעו ונעמדו בקרב אוהדי באבלסברג. בגרמניה, שלא כמו בארץ, קשה מאוד לזהות מיהו אוהד של מי. אולטראס, סקינהדס וחוליגנים לא מסתובבים עם סימנים מזהים וכולם בדרך-כלל לבושים שחור, ואת השלושה שהופיעו פתאום זיהו המקומיים רק מכיוון שהם היו לבושים במותג המזוהה עם נאצים בגרמניה: ת'ור שטיינר.

מאוחר יותר במשחק עצמו:
דינאמו דרזדן עולה ליתרון 1:0 למרות משחק מדהים של השוער של באבלסברג (להביא, לגמרי להביא!). במקביל, מניפים האוהדים שלהם כרזה שאף אחד לא הצליח להבין.
בתגובה, מונפות שתי כרזות ביציע באבלסברג, בעברית (!!!, תמונות בהמשך):

עם ישראל חי!

לא למדתם כלום?

מיד לאחר מכן, פונים הבאבלסברגים המרגשים לעיסוק החביב עליהם: פירוטכניקה. שימו לב איך נראה היציע שלהם באותו המשחק. תמונת השער של אתר האולטראס שלהם היא גם תמונה מיום שישי האחרון:
http://ultras-babelsberg.de/

המשחק מתחמם. עשרות הצעדות מועל-יד מכיוון היציע של דרזדן לעבר "השמאלנים" של באבלסברג.
בדקה ה-88, מצליחה באבלסברג בעשרה שחקנים להשוות משום מקום. כמה מאוהדי דרזדן פורצים למגרש ונבלמים על-ידי הסדרנים (השוטרים לא מתערבים).
המשחק הסתיים. באבלסברג הצליחה לפגוע בסיכויי העליה של דרזדן, אבל, במבט-על ולא מעט אירוניה, דווקא הסיכוי היחיד לנקות את מועדוני המזרח מגזענות טמון בייחול להצלחתם. בליגות הגבוהות יותר, כבר לא עוברים לסדר היום על אנטישמיות וגזענות. גם הבאבלסברגים וגם אוהדי סט פאולי יודעים את זה מצוין, ועם הפראדוקס הזה הם צריכים לחיות.

כתבה מרתקת.

כתבה ענקית

ככה נראתה הליגה בגרמניה בשנות השלושים

קרל, מהיכרותך ובקיאותך בנעשה היום בגרמניה, האם לכפרים ועיירות במזרח-גרמניה מהסוג של הכפר יאמל (פורסם שרוב תושביו הם ניאו נאצים) או העיירה טמפלין (פורסם שבעיירה הזו ניאו-נאציים מבצעים הרבה פשעים), יש קבוצות כדורגל משלהן ?

למה האוהדים של דרזדן שרים "מלחמה" בסרטון?
בכל מקרה, כתבה ענקית ומעניינת, תביא לנו עוד!
גרמניה

וואו

האוהדים היחידים שבאמת עושים שם משהו נגד הגזענות הם ורד ברמן

מעניין מאד,תודה לך.

מרתק! תודה

בגרמניה פעילות 3 ליגות לאומיות, ומהליגה הרביעית ואילך (אם אני לא טועה יש 11), משוחקים המשחקים במחוזות, כך שבעצם מדובר במאות ליגות ואלפי קבוצות. בהערכה גסה שלי, קרוב לעשרת אלפים משחקי כדורגל משוחקים במסגרת רשמית בכל סוף שבוע בגרמניה.
אני אומנם לא יודע בוודאות, אבל אין לי שום צל של ספק שלמקומות שהזכרת יש מועדוני כדורגל. הכדורגל הוא חלק מזהות של כל מקום בגרמניה, בין אם כפר, שכונה או עיר גדולה. בדרך-כלל, להסטוריה יש השפעה מכרעת, וקבוצות עם שורשים עמוקים יותר בהסטוריה של האזור הן אלו שהתפתחו להיות קבוצות גדולות המושכות קהל מכל הסביבה. יוצאת מן הכלל בעניין הזה היא האנזה רוסטוק, שהוקמה רק בשנת 1954 ולמרות זאת מושכת קהל עצום.

עדיין, חשוב מאוד לזהות ולהגדיר נכון את התופעות. בעיתונות בישראל ממהרים לתייג דברים בעלי פוטנציאל לפריטה על מיתרי הרגש היהודי, אבל לא כל ימין קיצוני הוא נאצי. בגרמניה יש המון גילויי שנאה נגד זרים שהמקור שלהם הוא בעיקר לאומנות, תסכול ובורות. לא מדובר בפעולות שנובעות מאיזושהי אידאולוגית-על של גזע עליון. נכון הדבר גם למקומות רבים אחרים באירופה: בסרביה, למשל, לא תמצא נאצים. מצד שני, תמצא אינסוף לאומנים קיצוניים.
הבעיה הגדולה ביותר בגרמניה היא לא העובדה שיש גילויי אנטישמיות ומפלגה ניאו-נאצית חוקית ופעילה, אלא שהשלטונות ואנשי השמאל בדרך-כלל מתייחסים לתופעה הזו בביטול, כאל חבורות של צעירים טפשים ומשועממים.

המקרה שהצגתי כאן הוא ממש לא מקרה יוצא דופן. מי שעוקב אחרי הקבוצות "הנכונות" יוכל למצוא כמעט מדי שבוע קריאות וכרזות אנטישמיות במשחקים של דינאמו דרזדן, ארצגבירגה אווה, אנרגי קוטבוס, האנזה רוסטוק, איינטרכט בראונשוויג, מינכן 1860, והכי גרועים: קמניץ, עם קבוצת חוליגנים בשם HOONARA
(Hooligans Nazis Racists).

הנה, דוגמא לפעולה של אוהדי ארצגבירגה אווה. המספר 1488 מורכב מהמספר 14, שמשמעותו 14 המלים המייסדות של המפלגה הנאצית של ארצות הברית:
We must secure the existence of our people and a future for white children
ומן המספר 88, שאותו אין צורך להסביר:




או אוהדי קמניץ, שהגיעו למשחק עם סט פאולי עם דגלי המפלגה הנאצית מינוס צלב הקרס (רק משום שהחוק אוסר הנפה של דגלים כאלה):




ואוהדי קוטבוס ש"מעליבים" את אוהדי דינאמו דרזדן בכך שהם משלבים את סמל דינאמו במילה JUDEN (יהודים):

אני לא מצליח להבין משהו אחד, כל הקבוצות האלו "משתמשות" בסממנים יהודים על מנת להקניט את הריבויות?
יש איזשהי קבוצה בגרמניה שכביכול מזוהה עם היהודים? (כמו איאקס בהולנד) או טוטנהאם באנגליה.

פשוט מדהים שבמדינה מתקדמת כמו גרמניה, אוהדים יכולים להניף שלטים כאלה והמשטרה לא תעשה כלום.
מדהים.

כתבו כאן משהו מקודם על ורדר ברמן אם הבנתי נכון, אז הם באמת נחשבים ליותר מתונים ביחס לכל הגדולות האחרות?
מה, באמת יש עדיין גרמנים שחיים בסרט של שנות ה30? או שזה באמת סתם חוליגנים צעירים?
זה בושה שנותנים לזה יד..

הכותרת שלך אמרה כבר הכל.

מרתק ביותר קרל, אין ספק. רק איפה התמונות של השלטים בעברית?

זה סתם חולגינים ככה אלה כמעט רוב הקבוצות ככה גם יש בפולין בין ויסלה קראקוב לבין קראקוביה
ש

לירון האדום,
"יהודי" זה עלבון במזרח גרמניה בדיוק כפי ש"ערבי" זה עלבון במקומות רבים בארץ. נכון, זה די מדהים ש-70 שנה אחרי השואה ולנוכח העובדה שהיהודים הם מיעוט כל-כך קטן ובלתי מורגש בגרמניה, זה עדיין אישו בקרב ימין קיצוני.
אגב, לא רק "יהודי" זה עלבון. גם הצוענים לא מקופחים.
המועדון היחיד שאני מכיר בגרמניה עם איזושהי תוית יהודית הוא באיירן מינכן. באיירן מינכן לא היה המועדון הבכיר בעיר עד שהגיע אליו קורט לנדאואר, שכנשיא הפך אותו לאימפריה בשנות ה-30. קורט לנדאואר היה יהודי, וככזה נאלץ להימלט מהנאצים. את החותם שהוא השאיר אנחנו רואים עד היום: באיירן הוא אחד המועדונים המצליחים ביותר בעולם בעשורים האחרונים, והמצליח ביותר בגרמניה.
קבוצת האולטראס הדומיננטית ביותר של באיירן מינכן, שיקריה, היא קבוצה פוליטית אנטי-פאשיסטית (עם קשרים מצוינים לאולטראס הפועל). מדי שנה מקיימים החבר'ה של השיקריה טורניר אוהדים נגד גזענות ואנטישמיות, הקרוי: טורניר קורט לנדאואר, על-שם הנשיא היהודי. גם השנה, יתקיים הטורניר ביוני. אולטראס הפועל כבר הוזמנו:
http://www.schickeria-muenchen.org/index.php?id=38&tx_ttnews%5Btt_news%5D=147&cHash=77f9d96d98e1bda0174c0c1281c4d1c8

Redfan,
ורדר ברמן לא שונה מכל קבוצה גדולה אחרת. לכל המועדונים הגדולים יש מדיניות של אפס סובלנות כלפי גזענות ביציעים. בברמן יש 5 קבוצות אולטראס שונות. שתיים מהן מגדירות את עצמן אנטי-פשיסטיות. מצד שני, אחת משתי פירמות החוליגנים של ברמן היא קבוצה ניאו-נאצית, ובעבר היו תקריות רבות בין הפירמה הזו לקבוצות האולטראס.
אולטראס גלזנקירשן של שאלקה 04, למשל, היא קבוצת אולטראס א-פוליטית. מצד שני, יש לה מדיניות מוצהרת של אפס סובלנות כלפי גזענות, ואוהדים שלובשים בגדים ממותג ת'ור שטיינר (כאמור, מותג המזוהה עם ניאו-נאצים) אין כניסה ליציע שלהם.
בהמבורג שלטו חוליגנים ניאו-נאצים במשך שנים ביציעים של HSV. ההשתלטות של האולטראס על היציעים, ובעיקר הקבוצה הדומיננטית POPTOWN, סילקה את הנאצים האלה לגמרי מהיציעים. אוהדי סט פאולי לא אוהבים להודות בזה, אבל גם אצל HSV יש המון פעילות אנטי-פשיסטית.
וכמובן, בקרב קבוצות הליגה הראשונה, ובכלל, בכל אירופה, הקבוצה הדומיננטית ביותר שיוצאת הן ברמה הרשמית והן ברמת ארגוני האוהדים נגד גזענות, אנטישמיות וימין קיצוני היא סט פאולי. פה בארץ זה נשמע כמו איזה כוריוז חביב, אבל זה מדהים עד כמה שסט פאולי הפכה למותג של מאבקי שמאל וזכויות אדם. בכל הפגנת שמאל שהייתי בה, כולל בהפגנת ה-1 במאי אתמול בברלין, אפשר לראות אינספור מפגינים עם חולצה של סט פאולי. אני מניח שרובם מעולם לא היו במשחק של הקבוצה, ועדיין, היא הפכה למותג של מאבק אנטי-פשיסטי ואנטי קפיטליסטי.

אע"ב
אתה יוצא מנקודת הנחה שגרמניה היא מדינה מתקדמת. במה היא מתקדמת בדיוק? בכלכלה? באמצעי התחבורה? בתרבות הפוליטית?
בזה זה נפסק. גרמניה לא השתנתה הרבה מאז שאוחדה במאה ה-19. היא פשוט לבשה מסכה ליברלית מערבית על הפנים שלה, והמסכה הזו עושה עבודה מצוינת עד היום. השואה לא היתה אירוע חד-פעמי שהוצא מהקשרו, ו-99.9% ממבצעיה מעולם לא נענשו והמשיכו להחזיק במשרות שלהם עד ליום פרישתם, תוך שהם מגדלים את הדורות הבאים. הגרמנים שאנחנו מכירים מבלומפילד או מטיולים בעולם כולם חמודים, נחמדים, מנומסים ואחלה אנשים, אבל הם לא גרמניה.

orko
גם אני עדיין מחכה לתמונות. אפרסם אותן כשהן תגענה.

קרל- תודה רבה על ההסבר.
פשוט מרתק לקרוא את מה שאתה כותב וזה מאד מעניין.
אשמח אם תוכל לשתף אותנו בעתיד בעוד תובנות אפילו על בסיס שבועי\חודשי.
גם הכתיבה שלך מעוררת עניין.
כל הכבוד. ותודה.

קרל,
ראשית כל - כתבה אדירה, איפה התמונות של באבלסברג?

שנית - אני נאלץ לחלוק עליך. הניאו נאציזם (ולא נאציזם) הוא תופעה איזוטרית לחלוטין בגרמניה בכל קנה מידה. מספיק שנציין שלמפלגה הניאו-נאצית (שגם היא כמובן עוטה נוצות כדי להסתיר את העובדה הזו) אין כל ייצוג בבונדסטאג והם אפילו לא קרובים לכך, וגם בפרלמנטים המקומיים למיטב ידיעתי רק בסקסוניה הם הצליחו פעם אחת להכניס נציגים. מפלגה עם 5,000 חברים רשומים, שגם הם לא כולם "נאצים" במובן שאנחנו מפרשים את המושג. במונחי ישראל זה כמה מאות חברים. זה הימין הקיצוני של גרמניה. הלוואי עלינו..

הדבר מלמד שמדובר בתמיכה בשיעורים אפסיים. כמובן - במדינה של 80 מיליון איש גם אפסי הוא משהו. למפגני הכוח הגדולים ביותר שלהם (בדרזדן) לא הצליחו הניאו נאצים להביא יותר מכמה אלפים - כאמור: תופעה איזוטרית לגמרי.
השמאל ברובו מתייחס אליהם בביטול, והוא צודק. ישנם סיכונים מידיים וחמורים בהרבה - ג'נטריפיקציה למשל. כמובן, ישנם כמה צדיקים אנטידויטשים שרואים נאצי מתחת לכל פנס - שיהיה להם לבריאות.
אגב, גם אותם "ניאו נאצים" אינם למעשה נאצים "באמת" - הם חבורה של צעירים שיכורים ומתוסכלים שלובשים כל מיני סמלים ומדקלמים כל מיני סיסמאות, ובעיקר מהווים קונטרה לפאנקיסטים החמודים של השמאל. מדובר יותר במאבקי כוח פנימיים בין קבוצות בתוך גרמניה - המילה "נאציזם" גדולה על זה.
באוסטריה בהחלט יש, במזרח אירופה בוודאי, בגרמניה?!

אגב, על זה ניתן לטעון ולומר שאומנם פעילות פוליטית בהיקף רחב אין - אבל בליבו של הגרמני עדיין נמצא נאצי שמחכה להזדמנות שלו לצאת - ועל זה אשיב שגם בליבו של כל יהודי, פולני, אמריקאי, דרוזי, ואוזבקיסטאני שוכן נאצי קטן שמחכה להזדמנות שלו לצאת. השאלה היא רק אם נותנים לו לצאת או לא. בינתיים אצלנו יש כמויות כאלה של גזענות ושנאת זרים שגרמניה יכולה להעביר לנו שיעורים בסובלנות. לפחות בשנת 2011.

מתקדמת במובן זה שאני מצפה שאם במשחק כדורגל המוני מישהו מניף שלט גזעני, המשטרה תעשה משהו.
נכון שאי אפשר לשלוט על מה שכל אזרח ואזרח עושה, אבל רבכ - מקום ציבורי, משחק כדורגל, יש שוטרים, איך נותנים לדבר כזה לקרות?
לא ברור לי.

לא נעים לי לשמש פה כסנגורו של השטן בצאת יום השואה, אבל צורם לי שאתה בא בהצהרה ש"השואה לא היתה אירוע גרמני חד-פעמי שהוצא מהקשרו" בביטחון כזה. בתור אדם שנראה שיש לו ידע בנושא, ראוי שתהיה הוגן מספיק ותציין שהתזה הזאת היא, במקרה הטוב, שנויה במחלוקת. בסופו של דבר מדובר בעם שמכיר מקרוב את ה-Vergangenheitsbewältigung (התמודדות עם העבר) שלו, ובכנות צריך להוסיף שהיום רוב אומות המערב יכולות רק לקנא ביכולות שלו לחטט עמוק בפצעים של עצמו, ועדיין להיות המדינה המתקדמת באירופה.

זה נכון בעיקר לגבי מערב גרמניה (שהיא אמנם הרוב מבחינת גודל אוכלוסיה וגם שטח המדינה).
אבל במזרח גרמניה הנחשלת, שסבלה שנים רבות משלטון אנטי-דמוקראטי פרו סובייטי עם משטרה חשאית ידועה לשמצה, המצב הוא שונה. בפרט, לאחר איחוד גרמניה, מצאו את עצמם תושבי מזרח גרמניה נחותים מבחינה כלכלית-חברתית ותרבותית לעומת עמיתיהם במערב. השילוב הזה של מצוקה כלכלית ושחרור משילטון טוטלטרי, לא גרם, בלשון המעטה, לרבים מתושבי מזרח גרמניה לחטט עמוק בפצעי העבר שלהם (ואני כמובן לא מכליל את אנשים מסוג אנגלה מרקל, קאנצלרית גרמניה כיום).

כל כך נכון. לצערי.

וקרל מרקס, תודה על סקירה באמת מאלפת. תן לנו עוד.

וזה נכון גם לגבי מגזרים רחבים מאוד במערב גרמניה, בעיקר בפריפריה - בכפרים הנידחים, בעיירות הקטנות.

לא כולם זה סטודנטים ליברלים מדיסלדורף או מהמבורג.

אתה כותב מדהים