לעצלנים שביניכם, הנה הנק' המרכזיות:
1. האליפות הלכה.
2. סיומה של תקופה.
3. ורמוט היה טוב
4. גוטמן עם ניהול משחק שערורייתי.
5. אפס השקעה מצד השחקנים.
שיר פרידה. היה לי ברור שנפסיד את המשחק. כשפתחנו מעולה בחמש הדקות הראשונות הופתעתי. ככל שהמשחק התקדם - מכבי חיפה השתלטה על המגרש והשער שלה היה רק שאלה של זמן. יותר מאשר אני מאוכזב מהיכולת - אני מאוכזב מהלב והנשמה. בנאדו, קטן, רפאלוב, חמד, בוקולי ואפילו סיידו יא-יא שהוא שחקן זר(היה נהדר אמש) - נתנו מאתיים אחוז בעוד אצל הפועל כולם שמו פס וחשבו שאפשר לגנוב עוד ניצחון אחרי משחק גרוע.
המשחק של הפועל מסתכם בשני אנשים: הראשון הוא גילי ורמוט שזכה(בציניות כמובן) לביקורות קשות שבוע אחרי שבוע, ואתמול נתן מחצית פנטסטית שלצערי הרב החברים שלו לא ידעו להפיק מזה כלום. ורמוט עבר שחקנים על הקו כמו בימים הטובים, לא הפסיק להתפנות כדי לקבל את הכדור וגם סיפק כמה מסירות גדולות. אבל תמוז וסהר הראו אתמול שעם כל הכבוד לכל הגולים שהם כבשו - הם לא חלוצים מספיק טובים לאליפות, כשצריכים שהם יסחבו ברגע האמת הם פשוט לא שם. שני שחקנים עם מעט מאוד איי.קיו, שיתוף-הפעולה ביניהם לא קיים. האיש השני הוא אלי גוטמן. הביא לנו דאבל, מה לא...ההתנהלות שלו לפני המשחק הייתה שערורייתית. החיסרון של ידין פגע בהפועל שהפסידה בכל מאבק באמצע - אבל ההרכב מעבר לכך היה הזוי. בונדר היה נוראי והעדפתו על פני קנדה כבר הראתה שהכיוון הוא תיקו. בן-דיין היה גרוע לא פחות וגם שיבחון לא שיחק המון זמן אז האם זה הרגע המתאים לתת לו את חולצת ההרכב? לאלא רק עכשיו חזר מפציעה והוא זה שצריך להציל את המולדת, הוא החילוף הראשון? איפה סלים, אלרואי, אפילו ויקטור מרעי...
התחושה היא קשה אחרי המשחק אבל נתאושש כשתתחיל העונה הבאה. ההרגשה היא של סוף, סיום העידן של הפועל הגדולה, 2008-2011. דאבל חלומי, מקום ראשון בליגה האירופית, השתתפות ראויה בליגת האלופות, נצחונות גדולים בדרבים, בקריית-אליעזר, בטדי, שבירת מנחוסים כמו מכבי פ"ת ומ.ס אשדוד, תצוגות כדורגל נהדרות - הכל חווינו בשנתיים-שלוש האלה. ועכשיו זה נגמר.
הברק לא מכה פעמיים - מכבי חיפה לא תאבד שוב את האליפות ברגע האחרון, היא תזכה בכתר ובצדק.
ברכות למכבי חיפה על זכייתה באליפות.
הפועל זה החיים ולנצח עוד ניהיה ביחד. אני תמיד אוהב אותך.