פורום השדים האדומים

רועי יקר,

עניתי לך קודם לכן,
אני חושב שבין המוזיקאים שהתחילו בגיל 25 את הקריירה שלהם בודדים שורדים במקצוע עד גיל 60, ומתפרנסים ממנו. חלקם עושים זאת בחלטורות שבא להם להקיא מהם. אתה יודע מה זה עבור מוזיקאי ללכת ולהיות קלידן ביומולדת של מישהו בן 50 ש50 מחברין עושים לו מסיבת הפתעה? לרובם זו הרגשה של גועל נפש. סוג של שפל מדרגה. אבל , אין להם ברירה ומיזה הם חיים. בד"כ הם לא מתבססים טוב בחיים. רבים חיים בדירה קטנה , חלקם אפיל ובדירות שכורות . כמובן שיש חריגים. יש כאלה שעושים בוחטות של כסף ומסדרים את ילדיהם בחיים ואול יאת נכדיהם. אין רבים כאלה והם אחוז קטן מכלל המוזיקאים. זה לא רק בישראל. זה גם בארצות אחרות. במיוחד שמוזיקה זה עיניין של אופנה. ואתה יכול להיות ע"על הסוס" 10 שנים ולאחר מכן להיות "נגן חתונות".

בכל המקצועות האומנותיים מצליחים אחוזים קטנים מאלה שמתייצבים לקו הזינוק. זה נכון לגבי מוזיקה, לגבי משחק, לגבי מחול, לגבי אומנות הפיסול והציור וזה נכון גם בעולם העיצוב הגרפי ועוד.

מצד שני , ניתן גם לומר את זה על כל דבר
אבא שלי הוא עצמאי שעסק בתחומים שונים , כשאני רואה את מה שיש לו מאחוריו כעצמאי - השעות שהשקיע בחברת הייטק ביחס למה שיצא לו מזה לעומת תחומי לואו טק והרווח שהם טומנים הוא יחס עצום. כלומר - גם בהייטק הנוצץ יש לא מעט אנשים ש"קורעים את התחת" ובסוף חוזרים הביתה לדירה שכורה.
אני מתחלחל מעצם החלטורות האלה אבל עבודה במישור הטכנולוגי לא תאפשר לי אפילו להופיע בברים בערב וכד' מפאת הזמן שהיא דורשת.

אתה מתייחס לאמנים בגיל 25 - זה משהו שלא ברור לי. 25 כגיל מוקדם או כגיל מאוחר (לעומת הגיל שלי) ?

ושאלה אחרונה - האם אתה אוהב את מה שאתה עוסק בו ? האם אתה ביצעת הקרבה של תחום שאהבת ? (לא היה לי ברור האם המוזיקה הייתה תחביב או יותר מזה בעברך)
אם עשית הקרבה למען כסף - האם בדיעבד זה היה שווה את זה ?

זה מה שהכי מטריד אותי.
[ויש עוד דבר אחד - בהופעה לא מזמן הרגשתי פתאום מאוד לחוץ ושתיתי 2 בירות. ואז נזכרתי שאבא שלי הזכיר אותי שככה כולם מתחילים בדרך לסמים. ובנוסף קראתי בראיון ששלום חנוך מתחיל את היום ב- 3 וחצי בצהרים . אלה לא חיים]


אדום אש - אם היית יכול להבטיח לי שאני אהיה שלמה ארצי (או אפילו חצי ממנו , מספיק לי למלא את זאפה פעם בשבועיים) - אני הולך להקליט מחר על הבוקר

סתם לידע הכללי: אם בתור אזרח דני אתה מוכיח שאתה יכול לנגן על משהו(גם אם זה יונתן הקטן), לצייר משהו(גם אם זה סטיקמן), לפסל משהו(גם אם זה אבן), או לעשות כל משהו אחר שקשור לאומנות(גם אם זה למסמר מושב של אסלה לקיר) אתה מקבל הקצבה נדיבה מהמדינה(גם לקבל שם אזרחות זה יחסית קל-אם אתה מביע התעניינות לגור באחד האזורים הפחות מיושבים בדנמרק נותנים לך אזרחות בקלות).
באידאל זה היה ככה(בפחות קיצוניות) בכל מדינה מתקדמת.

אתה צעיר ומלא מרץ.
פשוט תשלב בין 2 הדברים, תמשיך בקריירה משעממת וממוסדת וזה לא ימנע ממך במקביל גם ללמוד מוזיקה, לנסות להקליט ולהופיע, זה אומנם יהיה קשה אבל האופציה הכי משתלמת כי הימור על מוזיקה הוא דיי מסוכן כפי שהזכירו כאן.
אתה גם יכול לשלב את המוזיקה עם ההיי טק מאוחר יותר.

במדינות שלא מחוייבות להשקיע בביטחון ..

ובארה"ב גם הייתי יכול לדעת שאני אמצא לעצמי בוודאות את הנישה שלי (אני באמת חושב שאני יכול למצוא קהל למוזיקה שלי אם אני אקבל הזדמנות)

אבל מה לעשות שאנחנו חיים בישראל , יש פה גם חסרונות

שוב , זה לא מסתדר לי כשאני נזכר במה שאבא שלי עבר בהייטק
היו ימים לא מעטים שבהם ישן במשרד
היום אני אוכל איתו צהרים מדי פעם , הולך איתו כדורגל פעם בשבוע ומדברים שעה ביום . אני רואה אותו בבית
פעם זה היה חלום , התקשורת שלנו הייתה בעיקר דרך סמסים ומיילים
קשה לי להאמין איך אפשר לדחוף שם גם מוזיקה

ויש את העניין של זה שמדגדג לי . הבעיה שלי היא שאם אני אתחיל משהו אני אלך איתו עד הסוף . מסלול טכנולוגי משמעו רצון שלי להתקדם
מוזיקה משמעה רצון שלי להתקדם
זה סותר אחד את השני לצערי הרב

אגב
אם אני הולך בסוף למוזיקה
והופך בסוף לשלמה ארצי
כל אחד מאלה שעוזרים לי פה מקבלים הזמנה לאורקסטרה בקיסריה

לא הבנת את נושא גיל ה- 25.

קח 1000 אומנים/מוזיקאים שמתחילים את הקריירה שלהם בגיל 20-25. כמה מהם שורדים את גיל ה- 60 ומצליחים להתפרנס מהמקצוע הזה שניקרא מוזיקה ?

לעומתם קח 1000 אנשי טכנולוגיה נניח אקדמאים שמתחילי םאת הקריירה הטכנולוגית שלהם בגיל זה . כמה מיתוכים מגיעים לגיל 60 לאחר שהתפרנסו בכבוד מהמקצוע הטכנולוגי שבחרו.


באשר לעסקים ומקצועות אחרים, לא אמרתי שטכנולוגיה זה הכיוון האולטימטיבי. אתה העלת את שתי האפשרויות ואליהן התיייחסתי.

ואצלי המוזיקה היתה תחביב. לא יותר מכך. לא חשבתי לבנות על כך קריירה. ציינתי זאת רק לצורך כך שאני מסוגל להבין את הכייף שיש בעיסוק במוסיקה.


כדי שאולי תבין טוב יותר את כוונתי אשאל אותך שאלה.

אם נניח היה לך כישרון לכדורגל והיית כיום בן 15 והיית שחקן בהרכב של הנערים של הפועל וקיבלת זימון לקבוצת הנוער של הקבוצה , אתה לא הכוכב של הקבוצה אלא עוד שחקן לא רע , והיית צריך כדי להמשיך לשחק כדורגל בנוער ואולי לפתח קריירה בעתיד לוותר על לימודך בביה"ס. להפסיק לילמוד ולא לעשות בגרות. מה היית עושה ?

זה ממש לא סותר, יש המון פרוייקטים של מולטימדיה שבהם המוזיקה משתלבת ומויזקה אפשר ללמוד במקביל עם מורה פרטי ואפילו לבד באינטרנט אם אתה ממש חרוץ, להרים איזה אולפנצ'יק קטן בבית ולעשות מוזיקה. הכל תלוי בך. לגבי כדאיות ההיי טק, זה כבר דיון אחר ואני לא יכול לענות לך על זה, אבל אין ספק שאפשר לעבוד על קריירה ובמקביל להתחיל לעשות מוזיקה כתחביב, אתה לא יודע כמה אנשים שאני מכיר עושים את זה.

אופטימי:
שאלה טובה. ההשוואה היא בעייתית כי אצלי בשכבה למשל יש לי את התדמית של "המוזיקאי" למרות שאני לא במגמת מוזיקה - חברים מוזיקאים עזבו לבי"ס באזור עם מגמת מוזיקה ברמה ואני נשארתי בשביל ללמוד פיזיקה ומחשבים (שוב - ההיבט הפרקטי הריאלי). אני לא יודע להעיד על עצמי מה הרמה שלי; אני כן יודע להעיד מה ההרגשה שלי ואני חושב שכן יש לי מה למכור ברמה כזו או אחרת. השאלה צריכה להיות אם יש סיכוי שאני אהיה ערן זהבי - האם אז אני אוותר על בגרות.
התשובה גם תהיה לא; אבל פה ללכת למוזיקה לא סוגר לי לגמרי את האפשרות לעזוב את המוזיקה. או שאני טועה ?

שחר:
יש את העניין של הרצון להופיע בפני אנשים , להראות את המוזיקה שלי. כתבתי קודם שיש לי חלום לראות אנשים שיושבים באולם , באו לראות אותי והם מקשיבים לי ומכירים את מה שאני שר ומנגן
(ההופעות שלי היום הן או מול קהל משוחד של חברים או מול אנשים שיצאו לבר. בפעם היחידה שהופעתי מול מוזיקאים במסגרת איזו תחרות של המדינה הגעתי לחצי הגמר ופרשתי מפאת אילוצים)
אתה יודע באיזה היקף החברים עוסקים במוזיקה ? האם הם שלמים עם ההחלטה שלהם והם "הרגיעו את היצר" הזה ?


שוב , המון המון המון המון תודה על התשובות
אני מרגיש כאילו אני אוטוטו צריך לקבל את ההחלטה ואני אובד עצות

עבודה כמוזיקאי פרילאנס היא עבודה שיש בה כסף לא רע כשאתה פעיל. הבעיה היא שאף אחד לא מבטיח לך שום דבר לגבי רמת הפעילות שלך לא משנה מי אתה ואיך אתה מנגן. יש פקטורים רבים שמחוץ לנגינה עצמה שיקבעו כמה תעבוד ועם מי, מקצוע חמקמק ללא ספק מנסיוני האישי.
קריירה כאמן-יוצר היא רולטה של ממש, כשאין בן אדם אחד בעולם (כולל ג'יי זי) שיכול לצייר את הסכמה המושלמת להצלחה בה, דבר שאולי משול ללנסות לנחש את התחזית בעוד שנה מהיום.



העניין הוא שזו לא סיבה מספיק טובה לבחור בחיים שאין בהם בהירות כלכלית, ויש פה גם סכנה שלא תהיה בהם כנות ביצירה. הייתי ממליץ לך ללכת על זה בכל הכוח רק אם אתה פשוט לא יכול לדמיין את עצמך עושה משהו אחר.

יקירי,
ערן זהבי כשהיה בן 15 היה שחקן מוכשר אבל אף אחד לא ידע אז שיצא ממנו מה שאולי יצא ממנו.
חלק מאלה ששיחקו עם ערן כשהיה בן 15 פרשו בגיל 16.
חלק אחר פרשו בגיל 17.
חלק אחר פרשו בגיל 18 או עברו לשחק בליגה ג'.
קח את רמי דואני בן גילו של זהבי שכניראה לא יצליח להתפרנס ולהתבסס בחיים מכדורגל.

כל זה לשם הדוגמא. זה גם מה שקורה עם מוזיקאים. כדורגלן בן 15 שווה ערך למוזיקאי בן 25. שחקן כדורגל בן 35 דומה למוזיקאי בן 60.
כמה נערים ששיחקו בנערים של הפועל פרשו מכדורגל בליגת העל כשהם בני 35 ? מעטים. כך זה גם במוזיקה.

לכן אם אתה לא ממש עילוי בנושא אני מציע לך שזה יהיה המקצוע המשני שלך. טפח אותו כתחביב , אול מעבר לכך. אולי תוכל לשלבו עם המקצוע העיקרי שתיבחר.

אלא אם אתה מוכן לקחת סיכון. ואני שונא סיכון מובהק.

וד"א בקשר לאביך , גם אני הייתי יותר מ- 20 שנה בהייטק. פרשתי מהייטק לפני שנתיים והיום אני עוסק במשהוא אחר. בעל עסק. עבדתי הרבה יותר קשה בהייטק ממה שאני עובד כיום. מצד שני החיים היו הרבה הרבה יותר מרתקים ומאתגרים. נכו ןאתה מכור לעבודה בהייטק, ומכור לבוסים שלך ולדיווחים שאתה צריך לתת להם. אני נהנהתי שם מאוד. זה תרם לי המון , אול יכי עסקתי במה שאהבתי וכניראה שגם בגלל שהייתי לא רע במה שעסקתי בו.

בכל מקרה בהצלחה בכל אשר תבחר
ואם אתה כזה מוכשר תכתוב שירים להפועל, יש מחסור

קודם כל-על מה אתה מנגן? איזה סגנון מוזיקה אתה עושה? האם אתה חושב שאתה ממש טוב במה שאתה עושה? כמה אתה יודע להופיע? כמה אתה מוכן לעקם את המוזיקה שלך כדי שתפנה לקהל רחב יותר? אתה מבין משהו במוזיקה מעבר לתיאוריה? אתה יודע מה עובד ומה לא עובד? אתה יכול להתאים את עצמך לאנשים שעובדים מסביבך?
אלה השאלות הכי בסיסיות ואני בטוח שיש עוד כמה שהשארתי בחוץ (בעיקר כי לא נעים לשאול הרבה שאלות)
לעשות אומנות בישראל, כמו שאופטימי אמר, זה דבר קשה להחריד.
אתה נשמע כמו ילד שנראה לו מגניב להופיע וגרופיות וזיונים ובאמת להשפיע על מישהו ושיט, שאלה סיבות נחמדות מאוד שכל אחד מתחיל מהן, אבל זה פאקין תמים בצורה משוגעת. זה מה שאכפת לך? שאנשים יכירו את המוזיקה שלך? לך לכוכב נולד. רוב האנשים שעושים מוזיקה עושים כי הם כמעט לא יכולים לא לעשות את זה, כי המוזיקה לוקחת אותם למקום אחר לגמרי, כי אתה נעלם מכל שהכרת מכל מה שחשבת עליו וכל מה שהפריע לך
כי ההיי של מוזיקה זה הסם האולטימטבי בשבילם. בשביל שיישמעו אותך אתה יכול להיות גם פולטיקאי באותה מידה.

התשובות ברורות לך והסבירו לך הכל (ואני גם מאמין שחשבת על זה בעצמך והגעת לאותן מסקנות) ואתה בכל זאת מתעקש לחפור בזה כאילו מישהו יכול לתת לך תשובה אולטימטבית.
אם לאנשים היו תשובות לגבי העתיד האמן לי שהדבר האחרון שהם היו עושים זה עוזרים לאנשים אחרים להגיע להחלטות בפורום של אוהדי הפועל.
בקיצור זה רולטה
אין לך לאן לשחק עם זה יותר מדי. זה תלוי באופי שלך ואם אתה מוכן להסתכן ולזרוק תתחת שלך החוצה או שאתה מעדיף לשמור על התחת שלך נקי ומשעמם.
מה אתה עוד רוצה שאנשים יגידו לך?
אני לא מכיר מישהו שעוצמת האובססיה שלו למוזיקה היא כמו אובססיה שגבר יכול לפתח לאישה. זאת אומרת, בסופו של דבר תתגבר על זה, ואת זה אני אומר לך מניסיון (דיי כואב)

יש להם עוד כמה שירים בנושא הזה
וגם שורה די מפורסמת "שראפ בישראל זה לילדים ולא יותר"... בגדול זה תקף כמעט לכל סגנונות המוזיקה בגלל שאין פה תרבות מוזיקה אמיתית.
ועם כל ההצלחה שלהם
אני לא בטוח כמה כסף יא יא כהן (זה השם שלו?) מכניס בשנה.

חבר שלי מנגן לשירה גבריאלוב, ועוד חבר שמנגן לדור דניאל.
שניהם בלוזיסטים מגוונים ששונאים את המוזיקה בארץ, אבל זה מה שהם עושים.
השני שמנגן לדור דניאל זה גיטריסט שמשתין על ג'ון מאייר, טכניקת אצבעות שנותנת לו להסתכל לטומי עמנואל בלבן של העיניים, סאונד מדהים.
אבל מה? הוא הלך לכוכב נולד, כי הוא יודע שאין לו פה הרבה אופציות וגם אין פה שוק. גם שמה הוא הגיע רק ל-12 הראשונים ומאז הוא ממשיך לנסות ללא הצלחה...

וחוץ מזה, אתה גם נשמע קצת תמים
כך או כך אתה אם אתה לא מעורבב עם האנשים הנכונים אז כאמן יוצר סוליסטי הסיכויים שלך קלושים, זה סרט שמישהו רואה אותך מופיע במייקס פלייס ומחליט להחתים אותך בלייבל על 15 מליון דולר ל4 שנים ו-3 אלבומים.

דווקא מתאים לי סרט כזה, נחיה ונראה איך האימונים יחזירו.

אנשי ההיי טק , העבדים של המאה ה21 .
שאני עובד בחברה שמשלבת לואו טק עם היי טק (והפרויקט שאני עובד בו הוא טכנולוגיה חדשה בתחום הגיאוגרפי, אך אני עובד כאיש שטח שמפעיל את המערכת), לעולם לא הייתי הולך לעבוד בחברת הייטק בתור איש מחשבים ,
מרחם על האנשים הללו .

אם 2 האופציות שלך הן או הייטק או מוסיקה, אני הייתי הולך על מוסיקה.
נכון שבהייטק יותר קל להתפרנס, מצד שני צריך לזכור שבהייטק אתה עובד מאוד קשה, וחלק גדול מהכסף שלך הולך למס הכנסה. אח"כ כשאתה מגיע לגיל 45-50, אם מפטרים אותך - אף חברת הייטק לא תשתין לכיוון שלך ואתה תמצא את עצמך בגיל מבוגר בלי עבודה ובלי פרנסה.
מההיבט הזה, קריירה בהייטק דומה לקרירה של כדורגלן: אתה יכול לעבוד רק עד גיל מסוים, אח"כ בחלק גדול מאוד מהמקרים אתה לא תמצא עבודה. אדום אופטימי עובד בהייטק בתחום השיווק, ושם באמת יש פחות בעיה בגילאים מבוגרים. אבל אם אתה מתכנת או אפילו ראש צוות פיתוח - בגילאים מבוגרים תהיה לך בעיה לא פשוטה.
אל תסתנוור מהעובדה שבהייטק בגיל 30 אתה יכול להרוויח 20 אלף שקל בחודש. זה נכון, אבל אם בגיל 50 אתה תרוויח אפס זה לא שווה כלום.

אגב, היתרון הכי גדול בלהיות מוסיקאי - זה הבחורות. אין אף מקצוע בעולם שמושך כל כך הרבה כוסיות, מאשר מוסיקאי. ברצינות.
מה שאי אפשר להגיד על הייטקיסט...

[למדתי תופים שנה וקצת מסוף י"א, אח"כ תקופה ארוכה לא נגעתי בזה לצערי, כיום מנגן עם חברים - רק חזרות בינתיים - מה זה בינתיים - 7 שנים...- אבל בכל מקרה נהנה מאוד].
קודם כל, אני לא חושב שצריך לזרוק דברים כמו בגרות ופסיכומטרי בשביל זה. למה שזה יסתור (אם הבנתי נכון אתה ממש לפני הסוף של הבגרויות)?
מהבחינה הזו, לצבא יכולה להיות תועלת לא קטנה (גם אם היינו מוותרים בכיף על חלק מההיבטים של זה) -
- זה מעשיר את העולם במידה כזו או אחרת - שוב, גם אם לא הכל קורה מרצוננו החופשי. יכולה להיות לזה השפעה מבורכת גם על העניין המוזיקלי.
- פרספקטיבה של זמן. כי לפעמים, מה שמשתנה זה לא אם הגשמנו את החלום או לא, אלא החלום עצמו. וככה יוצא שאולי הגשמנו את החלום במעין דלת אחורית שלא חשבנו עליה בכלל.

חלק מהשאלות שאתה שואל, התשובה עליהן היא בהכרח אינדיבידואלית - מה שאני יכול לענות לך הוא נכון לגבי, אין שום ביטחון שכך גם לגביך.

שיהיה המון בהצלחה בכל מקרה

עמדתי בפני החלטה דומה בגיל 18, כשהייתי צריך לבחור בין אפשרות לקריירת הכדורגל לבין תפקיד שהציעו לי בצבא
שלמעשה היה גומר לי את הקריירה (גם ככה הצבא דיי דפק לי את הקריירה בסופו של דבר...), בחרתי ללכת עם החלום של הכדורגל
ולמרות שבסופו של דבר לא יצא לי מזה קריירה מקצוענית אני לא מתחרט על שניה מזה.
אתה בן 18, יש לך עוד הרבה שנים להחליט על עתידך ועל המקצוע שתעסוק בו כל החיים, ואם לא תעשה את זה עכשיו תוכל לעשות
את זה בעוד כמה שנים, שום דבר לא בורח. מצד שני השנים האלה שאתה יכול לבחור לעשות מה שאתה רוצה ובעצם לעשות את הדבר
שאתה באמת אוהב לא יחזרו אחר כך. אם היית בן 30 ומתלבט הייתי אולי עונה לך אחרת, אבל תלך עם החלום שלך ותנסה, מקסימום
לא תצליח? תאמין לי שכשתהיה מבוגר תסתכל על השנים האלה ותשמח שלפחות הרווחת אותם.
בכדורגל זה המון עניין של מזל, טיימינג, שאנשים יראו אותך- אני חושב שגם במוזיקה זה ככה, אם יהיה לך את המזל ותשקיע מספיק
אולי תצליח- אם לא אז לא קרה כלום תאמין לי...
לגבי ההמשך והשדרוג- כשתרגיש שאתה בשלב הזה יש הרבה דברים שאפשר לעשות, אבל קודם תחליט שאתה הולך על זה.

מחזק את רוב הדברים שכתב כאן הקפיטליסט.
הימלצתי על ההיטק או על התחום הטכנולגי בהתייחס לשתי החלופות שהוצעו.
לגבי הבחורות, מקווה שתיסתדר ובחורות ימשכו אליך כמגנט גם באם לא תעסוק במוסיקה.
לטעמי , ובלי לנסות חלילה לפגוע בקודמי, רק בעלי פגם כזה או אחר באישיותם/במראה שלהם וכו' צריכים את מקצועם כדי "למגנט" כוסיות.

יש המון כיוונים המוזיקה כיוצר מבצע ועוד...
ברור שאם תלמד ברימון או כאלה יהיה לך יותר קל להתגלות מאשר באופן עצמאי...

אבל לגבי המחשבה שלך קח בחשבון שכן יכולות להיות שנים שתצטרך לעבוד בשתי עבודות לממן את המוזיקה אבל אם המוזיקה היא אכן החיידק שלך זה לא אמור להרתיע אותך

הבעיה אצלי היא שיש לי פגם גם באישיות וגם במראה.
אולי בגלל זה אף אחת לא רוצה אותי

את זה אתה אמרת !

אנחנו מחפשים לאחותי שידוך

קודם כל מאוד מרגש לקרוא את כל אלה שעוזרים לי . יצא לי לשמוע המון עצות מחברים אבל דווקא לשמוע אנשים שכבר עברו את זה זה פלוס מאוד חשוב בעיניי וקודם כל אני מודה לכם

בדיוק היום בבוקר סיימתי פרוייקט בגרות של 5 יחידות במכון ויצמן - בניתי אפליקציה שמכווצת תמונות BMP בטכניקות שונות ובוחרת עבור כל תמונה מה היא הדרך הקצרה ביותר.
פיתוח הרעיונות הוא תהליך מאוד מאתגר אבל התהליך של הביצוע (תכנות) הוא מזוויע ואני חושב שלעבוד בזה יום יום יגרום לי לשקול בחיוב שימוש בציאניד
[למשל השבוע שרפתי 6 שעות !!! בסריקה בקוד אחר טעות לוגית שדפקה את כל המערכת, והסתדרה כשהפכתי שורה של np[i][j]==true ל- np[j][i]==true . כוס אמ אמ אמא של זה]

אני אענה פה על השאלות שנשאלו:

- Jugband , השאלות שלך טובות קודם כל.
כתבת על "לעקם את המוזיקה שלך" - מה ז"א ? הכוונה היא בלכתוב מוזיקה שהמטרה בכתיבה שלה הוא שתהיה נעימה ושיהיה לה קהל ?

שמעתי כבר המון דעות ואני ממשיך לשאול . למה ? יכול להיות שזה כי אני מפחד לקבל את ההחלטה ומחכה לאיזה טיעון מחץ לטובת אחד הצדדים
אבל אני חושב שזה בעיקר כי אני מפחד לאבד את העיסוק במוזיקה . כתבת שלצערך ויתרת עליה . למה ? האם זה מציק עד כדי כך ?

אדום-עולה בבלומפילד - העניין המפחיד הוא שגם במוזיקה לא מובטחת לי הכנסה קבועה בגיל 50

אדום אופטימי - הרצון שלי לעסוק במוזיקה הוא כן אגואיסטי . אני לא יכול להסביר את התחושה הזו של לשבת מול אנשים ולנגן ולשיר . אני מרגיש שזאת חוויה של התעלות כזו . רגע כזה שאחרי זה אני מסתכל עליו ונמרח לי חיוך - לא חשוב אם זה הלך טוב או לא. אלף אלפי הבדלות - תנסה לחשוב איפה היית ב- 15.5.10 ותראה שנמרח לך חיוך על הפרצוף (אני מודה שביינתיים הופעה לא התעלתה על מה שעברתי בטדי )


ראצ'ו - אני מאוד נוטה כן ללכת ולנסות אולי להקליט , אולי לנסוע לכל מני ברים בארץ ולהופיע עם קטעים שלי . השאלה היא מה הלאה ? פשוט להקליט נניח , ואז להתגייס ולשכוח מזה ? לנצל את החודשים הבודדים עד הגיוס כתקופה ש"מוקצית למוזיקה" לפני "החיים האמיתיים" ?


שוב אני מודה לכולם על השאלות . באמת שזה כיף לראות שאנשים מנסים לעזור
חג שמח

אני לא הבנתי את כל הקטע של לבחור "או זה או זה".
חלק לא מבוטל מהמוזיקאים בארץ עובדים בעבודות נוספות. דוגמה שקופצת לי לראש זאת סינרגיה שחברי הלהקה שם עובדים במקביל ללהקה בהייטק ובראיית חשבון.

לעבוד במקביל לעיסוק במוזיקה ידרוש ממך הרבה יותר מאשר לגרבץ כל היום בבית ולחכות למוזה, אבל זה הרבה יותר משתלם ונותן שקט נפשי מהבחינה הכלכלית.
אני בטוח שיש הרבה יוצרים שמוציאים חרא של שירים רק כי הם חייבים את הכסף ודחוף.

לפי דעתי אתה ח-י-י-ב להבטיח לעצמך עתיד מקצועי וכלכלי. זה יעשה לך רק טוב, תאמין לי.
הפסקתי לספור את מספר האנשים שאמרו לי "איזה אידיוט אני שלא הלכתי לממר"מ".

הייתי רוצח בשביל להיות גיסך..

ופותח האשכול תאמין לי שלמוזיקה אם היא בך תמיד יהיה זמן וכדאי ללכת עם החלומות אבל להשאיר לך ת.ביטוח לימים אפורים מה שנקרא..
ואולי תשלב בין המיחשוב למוזיקה ואז בכלל...

יקירי,
כתבת משפט חשוב.
ואני אוסיף שכמעט באף מקצוע שתבחר לא מובטחת לך הכנסה טובה וקבועה בגיל 50.
העולם הוא מאוד אכזר ובעיקר משתנה. הדגש הוא על משתנה.

כל ההמלצות וההסתכלות קדימה מבוססת על הערכות שלתוכם אנו מנסים ליצוק הסתברויות.
כבר לפני יותר מ-20 שנה התחילו לדבר על כך שאנשים בהרבה מאוד מקצועות יצטרכו לבנות לעצמם קריירה שנייה דהיינו לעסוק במקצוע אחד עד גיל מסוים ( וככל שעוברות השנים הגיל הזה נעשה יותר מוקדם= יותר צעיר) , ולאחר מכן לדלג לעיסוק אחר. לפעמים בתחום אחר לגמריא.

לדעתי תוחלת ( משך) העבודה בהייטק היא קצרה יחסית ביחס למקצועות שנראים כסוג של "עדיפים" במיוחד לכאלה שעוברים לעסוק בתחומים העסקיים של ההייטק שאלה התחומים שאני עסקתי בהם ועינינו אותי .
לגבי עצמי ידעתי כבר לפני יותר מ-8-10 שנים שאני חי על זמן שאול. הפיתויים הכלכליים מנעו ממני לבנות את הקריירה השנייה. לבסוף מישהו החליט עבורי שאני צריך לעשות זאת.
לדעתי חשוב מאוד להנות ממה שעושים אבל חשוב לא פחות לראות מה אתה לומד בזמן עבודתך בקריירה הראשונה שלך שיתנו לך קרש קפיצה לקריירה השנייה. ותאמין לי זה מסובך ובכלל לא פשוט.
מצד שני אסור לך לבחור בדרך שאתה לא חושב שתהנה בה. לאורך זמן גם אם התמורה הכספית נאה , אדם שלא נהנה מעיסוקו הופך לממורמר ובעיקר זה פוגע בביצועיו בתחום בו הוא עוסק.