פורום השדים האדומים

לא אתה,
אבל כן היו כמה משוגעים שהחליטו להרעיל 6 מליון גרמנים (דבר שנמנע ברגע האחרון בנס)

העובדה הברורה היא שאני לא ביקשתי מהדס התינוקת להשחט בשבילי,
אני לא ביקשתי שאף אחד ממשפחת פוגל יירצח,
אני כן מבקש מכל ישראלי לדאוג לאחיו ולבניו ויחזיר אותם לגבולות ישראל, כי המשך הכיבוש הוא המשך הטרור

על הפרטיזנים שמעת?
על אבא קובנר שמעת?
על מרידות (אלימות מן הסתם) במרד גטו ורשה ובמקומת אחרים שמעת?
וזה עוד מול היישות הרצחנית ביותר שהאדם יצר, שהייתה קצת קצת יותר מפחידה מצה"ל.

אז אתה טוען בעצם שאבא קובנר ינק שנאת גרמנים עם חלב אימו, ושהוא בעצם לא ראוי להיקרא אדם, וכל שאר הדברים ועוד אחרים אוהבים להגיד לגבי רוצחים פלסטינאים?

צביעות יהודית/ציונית

אתם אנשים חולים בחיי
אחד בא לי עם הסיפור המצוץ מהאצבע של הנסיון להרעיל גרמנים שלא היה ולא נברא
השני בא לי עם אבא קובנר שחוץ מכשרון הכתיבה שלו לא באמת נלחם לא במלה״ע השניה וגם לא במלחמת השחרור
וחוץ מזה איך לא רועדת לכם היד שמקלידה ומשווה בין המרידות בגטאות ובמחנות ומאבק הפרטיזנים למעשי הטרור הבזויים של בני דודנו
השנאה העצמית העבירה אתכם על דעתכם לחלוטין
יאללה אודרוב לבירוביג׳אן שם מקומכם

לא שאני מסכים במאה אחוזים עם ההשוואות שהוצגו פה, אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם מזה שקבוצת "הנוקמים" היא עובדה היסטורית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7% ... 7%99%D7%9D

אומנם בסוף ההרעלה לא יצאה לפועל, אבל אי אפשר לדעת מה הלך מאחורי הקלעים בנושא זה ומי סכל בסופו של דבר את הפעולה.

קורמן תבדוק בספרות.
אבא קובנר תכנן (עם אחרים) להרעיל מאגרי מים בגרמניה ולהרוג שישה מיליון גרמנים.
אם איני טועה, המבצע נעצר אחרי שכבר יצא לדרך.

מגיע לך יקירי !!
הזהרתי אותך !!
הרווחת ביושר את התשובות !!

חג שמח.

גם אתה שיקרי

המשך - מהו שמאל רדיקלי? אשה שמחבקת אמא של רוצח תינוקות יום לאחר המעצר של המפלצת.


זו תמונתה של רעיה ירון, פעילה ותיקה ודוברת "מחסום ווטש"
(קואליציית נשים לשלום), מחבקת את אימו המתעלפת של אחד
הרוצחים, יום לאחר שנעצרו.

מחסום ווטש הוא הארגון הכי מזדיין שקיים.
נשים מבוגרות ממורמרות שמחפשות אקשן או סתם מגע עם חיילים צעירים(אין לי הסבר אחר למה שהן עושות במחסומים).

מעניין איזה תגובות הזויות הם הולכים להביא אחריי התמונה הזו.



תגיד זה טבעי אצלך להתעלם מעובדות שקצת הורסות את התיאוריות המוזרות שלך?

תסכים איתי שיש הבדל גדול מאד בנסיבות ועוד יותר בין כוונה למעשה
אבא קובנר היה איש של מילים ולא של מעשים
תקרא קצת עליו ותשפוט בעצמך
להשוות רצון לנקם במי שהשמידו שליש מעמך הוא מובן ומוצדק אם כי בפועל עשו מעט מאד
לעומת רצח ברברי ומתועב של משפחה ללא מניע ברור (מה שנקרא בדין ללא קינטור)
נראה לי מופרך מעיקרו ואפילו חולני

אל תיתן להם אפשרות להמשיך להתפתל.
המניע היה מאוד ברור,וזה לרצוח יהודים ולמות מות קדושים.
לא נקמה ולא בטיח,חבל שאתה משתף איתם פעולה בשטות הזאת.

שישקבב,
אתה באמת לא רואה את הקשר בין איך שהחיים שלהם נראים (ומי שאחראי לאיך שהם נראים) לבין איך שהאנשים האלה מרגישים?
אתה באמת חושב שהם ונלדו עם הרעיונות והרגשות האלה או שהם נפלו עליהם מהשמיים?
אתה רציני?

אני חושב שהייתי מספיק ברור,לא?

ברור שזה קשור לאיך שהם מרגישים, לא סבב כל כך, מוזר, לפני קום המדינה שהישוב מנה כמה עשרות אלפי יהודים מסכנים, הם הרגישו לא משהו, לא סבב בכלל, הלא סבב בכלל הביא אותם לרצוח יהודים, אבל מי זוכר זה היה לפני המון שנים.

לצערי לא.
בוא ותגיד בצורה פשוטה: האם לדעתך יש או אין קשר בין חיים תחת משטר צבאי וללא זכויות לבין שנאה למי שנתפס כאחראי לכך שהחיים נראים כמו שהם נראים.

מצטער, אני כנראה לא מרגיש היום כל כך טוב, כי לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד.

טכנו,תפסיק לשחק אותה ראש קטן.
אתה מבין טוב מאוד.
אמנם chimpfive השתמש בציניות אבל הוא היה די ברור,מי כמוך אמור להבין ציניות.
עדיף כבר שתשתמש בשיטה של HEADSHOT ותתעלם מהעובדות כי כנראה יש איזשהו מחסום אצלך שמונע ממך להסכים איתנו.
זה עדיף על השאלות הרטוריות שלא מוסיפות דבר.

אני מרגיש מצויין. אם הבנתי נכון חברנו אומר ובצדק שמעשי טבח, אונס, רצח המונים והתעללות היו מנת חלקם של יהודים תושבי ארץ ישראל עוד לפני שהערבים חיו תחת כיבוש השלון הצבאי הציוני... משום כך הוא תוהה האם אכן יש קשר כמו שאתה טוען..

-ט' באב ה'תרפ"ט - 15 באוגוסט 1929 נערכה בכותל הפגנה של יהודים (כמה מהם חברי ארגון תנועת בית"ר) בעד זכותם לחופש הפולחן בכותל. למחרת (יום שישי, 16 באוגוסט 1929), צעדו מפגינים מוסלמים מהר הבית אל רחבת הכותל ושרפו בה ספרי תפילה. הארי לוק, ממלא מקום הנציב העליון, הכריז כי לא נשרפו ספרי תפילה אלא רק דפים של ספרי תפילה. למחרת נהרג יהודי על ידי ערבי בתגרה ברובע הבוכרי, ולוייתו ב-20 באוגוסט הפכה להפגנה שכללה קריאות נקם של היהודים כלפי הערבים. ב-22 באוגוסט החלו להגיע כפריים ערבים רבים, חלקם חמושים, למתחם הר הבית, לקראת תפילות יום שישי.
ביום שישי 23 באוגוסט 1929, עם סיום דרשתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בהר הבית, המון רב של מוסלמים חמושים בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לשער, משני צידי רחוב הנביאים - שכונת הגורג'ים ("אשל אברהם") וקריה נאמנה ("בתי ניסן ב"ק"). 19 יהודים נרצחו בשכונות אלה, בית כנסת ובתים נוספים נהרסו ונשרפו.המוסלמים ניסו לתקוף שכונות יהודיות נוספות בירושלים, אך אהרון פישר (אביו של הרב ישראל יעקב פישר - לימים ראב"ד העדה החרדית) עמד בפתחה של שכונת מאה שערים וירה באקדח במנהיג התהלוכה שפסע בראשה, פעולה זו גרמה למנוסת ההמון הערבי והצילה את היישוב היהודי.

ערך מורחב – טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)
הפרעות התפשטו למחרת (שבת, 24 באוגוסט) לחברון, שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות איומה (ילדים נשחטים לעיני הוריהם, הורים לעיני ילדיהם, כריתת איברים, שריפה בחיים ואונס) 67 יהודים ובתיהם נבזזו. הטבח האכזרי התרחש לנגד עינהם של שני פרשי משטרה בריטים שלא עשו דבר עד שהרוצחים החלו להתקרב אליהם והם הרגישו מאויימים, רק אז אחד מהם ירה לאוויר וכל הרוצחים ברחו וכך הטבח הסתיים.[דרוש מקור] התוצאה הייתה מחיקת הקהילה היהודית העתיקה שישבה בחברון מאות שנים.

ב-28 באוגוסט 1929 בשעה 17:30 פרצו פורעים ערבים לרובע היהודי בצפת שלא היה מוגן. מזוינים במקלות ובסכינים הם פרצו לבתים דקרו והרגו את תושבי הרובע והעלו את בתיהם באש. ההשתוללות נמשכה 20 דקות והופסקה על ידי המשטרה הבריטים שחשה למקום והרגה שניים מהפורעים. מספר הנפגעים היהודים היה 18 הרוגים ו - 80 פצועים.

התקפה הערבית ביפו החלה בצהרי ה-1 במאי 1921 בהתנפלות על עוברים ושבים יהודים וביזת חנויות יהודים בשוק מנשייה ושוק א-דיר. הערבים היו מצוידים בנשק קר כמו אלות , פגיונות ואבנים והיהודים ניסו להגן על עצמם אולם מיד הצטרפו לתוקפים שוטרים ערבים שירו על היהודים.בשכונת עג'מי, סמוך לבית החולים הצרפתי היה בית בן שתי קומות שבו התגוררו עולים יהודים בימים הראשונים להגיעם ארצה. הבית נקרא "בית העולים" או "בית החלוץ". המסיתים הערבים כיוונו את הפורעים לבית זה כדי להביע את זעמם נגד העלייה היהודית. בעת ההתקפה שהו בבית זה כ-70 עולים חדשים שלא היו מזוינים. הערבים ניסו לזרוק פצצה פרימיטיבית אבל היא התפוצצה וקטלה את הערבי שניסה לזרקה. זה העלה את חמת הערבים והם ניסו לפרוץ את הגדר ולחדור לחצר הבית אך המגינים הציאו מוטות ברזל מהגדר הפנימית והדפו את ההתקפות במשך כארבעים וחמש דקות. הם קיוו ששוטרי יפו יבואו לחלץ אותם. שני קצינים ושוטרים ערביים הגיעו למקום, אבל במקום לחלץ את היהודים הם פתחו עליהם באש. השוטרים זרקו שני רימוני יד לחצר ופרצו אליה . המגינים נסוגו לבית והתבצרו בקומה הראשונה. הערבים פרצו לחדר הקריאה בקומה הראשונה והרגו בגרזנים וסכינים את המגינים שהיו בו והחלו בביזה. היהודים בקומה השנייה ניצלו כאשר הגיעו כעבור כחצי שעה קצין בריטי ושוטר, שפזרו את הערבים בירית אקדח. בהתקפה נהרגו 14 יהודים ונפצעו רבים. בין ההרוגים היו מנהלי הבית דובה ויהודה צ'רסקי.

[quote="teknoboy"]שישקבב,
אתה באמת לא רואה את הקשר בין איך שהחיים שלהם נראים (ומי שאחראי לאיך שהם נראים) לבין איך שהאנשים האלה מרגישים?
אתה באמת חושב שהם ונלדו עם הרעיונות והרגשות האלה או שהם נפלו עליהם מהשמיים?
אתה רציני?[/quote]

קומוניסים, תודה על ההבהרה. באמת שלא הבנתי מה הוא כתב.
בהנחה שהפירוש שלך נכון, להלן תגובתי:
הסכסוך הלאומי בין יהודים לפלסטינאים לא התחיל ב-1967.

זה ברור לנו, הרי אש"ף הוקם כשלוש שנים קודם לכן.
אם כן, נשאלת השאלה מדוע אתה קושר בין אירוע מסויים, כלשהו, לבין פעולות רצח כלפי יהודים מצד ערבים?

עריכה: או בין תחושה שנובעת מיחס כלפיהם למעשי הרצח?

לא קשרתי בין אירוע כזה או אחר לבין הרצח.
קשרתי בין הווית החיים של הרוצחים לבין המעשה שלהם.

הווית החיים- עוני? מחסור? צפיפות? סביבה לא נחמדת?

האם עולה דעתך באמת לתת הסבר (שהוא מעין צידוק גם אם תכחיש זאת, כשמבינים מישהו באיזשהו מקום גם נותנים לו לגיטימציה) למעשים הלא אנושיים האלה של רציחת אחינו היקרים בדם קר כולל ילדים ותינוקת- על לא עוול בכפם ורק משום היותם יהודים בשל הוואי חיים? קושי כלכלי? לי זה נשמע מופרח!! הרי לא מדובר בגניבה או מעשה שוד (גם אם במהלכו נרצחו) לשם בצע כסף. מדובר ברצח יהודים לשם רצח יהודים וכפי שאמרנו בהגדה-
וְהִיא שֶׁעָמְדָה, וְהִיא שֶׁעָמְדָה
לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד
עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ.
אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר
עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם

אף פעם לא הצדקתי את הרצח הזה או כל רצח אחר.
כל מה שניסיתי לעשות זה להזכיר את ההקשר שבתוכו הוא בוצע, הקשר שהוא חיוני להבנת הרצח הזה ולמניעת רציחות נוספות בעתיד.

וכשאני מדבר על הווית החיים של הפלסטינאים בשטחים לא מדובר על "עוני" גרידא, או על מה שאני ואתה היינו קוראים לו רמת חיים נמוכה.
מדובר על משטר צבאי, בו הפלסטינאיםפ למעשה חסרי זכויות.
אין להם זכות לתנועה חופשית, אין להם זכויות פוליטיות, הם לא זוכים לקבל שירותי בריאות או חינוך, אין להם זכות לפרטיות, אין להם זכות קניין. אפילו מים זורמים אין לרבים מהם, וגם לא חשמל, טלפון, אינטרנט, טלוויזיה, וכו'. לרבים מהם אין אפילו כביש שמגיע למקום מגוריהם, ולרוב רובם של אלה שיש כביש, הכביש מנוקד על ידי מחסומים שנמצאים בדרך לכל מקום גדול או חשוב.
בנוסף הם חשופים לאלימות מצד הצבא (לעיתים יש לה הצדקה) ומצד המתנחלים (שלעולם אין לה הצדקה).

אז זה לא דומה בכלל ל"עוני, מחסור, צפיפות, סביבה לא נחמדה".