http://e.walla.co.il/?w=//1816604ציטוט:
כינויו של שמעון מזרחי בפי אויביו הוא "הדון". ואכן, מזרחי משרה אווירת בעל בית היכן שהוא דורך, בוודאי בגבולות מדינת ישראל. אותה אווירה שמה את יחסו למכבי תל אביב, המועדון אותו הוא מנהל ביד רמה מזה ארבעה עשורים, על הגבול הדק שבין סבאות סימפטית לאובססיה חסרת אבחנה.
זה מתחיל בקוד הלבוש האבסולוטי – צהוב, ומי שיזכיר את הצבע שאין להזכיר את שמו יעוף מהירושה. זה ממשיך בסגנון הדיבור: לקוניות בטעם עורך דין לענייני תעבורה שמעניקה את התחושה שכל הזמן הזה דיברת בעצם עם רובוט. וזה נמשך באותה דורסנות מפורסמת ולסיום – פרס ישראל מטל ברודי.
אם זה לא מספיק, שמעון מזרחי הוא מסוג הסבים המקצועיים שנדמה ששום דבר לא ירצה אותו באמת. הרי לאיש לא נמאס אחרי 91,142 אליפויות, השפלת יריביו, חיסול הענף והדובדבן – כיפוף ידה של היורוליג בשביל יום שהוא בעצמו בחר להתעלם ממנו בסיבוב הקודם. במילים אחרות – אם יש סדר שלא נרצה להסב לשולחנו בערב החג, זהו הסדר שמזרחי יושב בראשו. די לנו לתמוה מרחוק לגבי הפתרון שמצא לצבעה המקולל של החזרת.