האדס כתב:
05.2010 כתב:
ונניח וננצח את חיפה בפעם הרביעית ברציפות-מי אמר לך שאנחנו לא נאבד היום או שבוע הבא נקודות בצורה מטופשת? מי יודע שאם נגיע למחזור הסיום כשניצחון שלנו שווה אליפות ובתיקו בדקה ה96 נקבל קרן שנוציא מהר ונעיף ליציע?
מי יודע? אף אחד. בגלל זה מדובר במשחק האהוב בעולם.
כי הוא מספק הפתעות, דרמות, מתח, שמחה ועצב-בו זמנית.
בגלל גולים כמו של ערן, כמו של גרשון מול צ'לסי, כמו של פישונט בפארמה, הטיל של פיני לחיבור של שטראובר, בעיטת היעף האדירה של טלקיסקי(ה') לחיבור של יבריץ'.(ועוד ועוד)
וגם בגלל גולים של קייסי בדקה 94 מפאול ברור, גול של אבי נמני בדרבי בפנים שלך שכל בלומפילד צהוב(דרבי רמי חליס), לקבל 3 גולים(אחד מהרוח, ושתיים עצמיים) כשיורד לך ברד על הפנים.(ועוד ועוד ועוד עוד....)
התיחסת למשהו שונה.
לא אמרתי שצריך ליהיות ברור שננצח, אבל כן צריך ליהיות ברור שנעלה לכל משחק כשלשחקנים יש אש בעיניים, וכשיש לך קבוצה שהיא לפחות רמה אחת מעל כל שאר הליגה, זה אומר שכל איבוד נקודות שלנו אמור ליהיות צנסציוני.
בפועל, תיקו היום לא היה כזה מפתיע, כי האפשרות שהשחקנים יהיו בעננים מהפנדל הראשון ואז יספגו שוויון דקה 89 במקום לטרוף את הדשא ולשים להם 5 כמו שמבחינת הפרשי היכולת אנחנו צריכים היא הרבה יותר מדי סבירה.(למרות שהיום הם היו פחות או יותר באמצע בין "בעננים" לבין "לטרוף את הדשא")
אם אנחנו מאבדים את האליפות כי אנחנו לא מספיק טובים זה מתסכל אבל מובן(לא הניסוח המתאים, אבל אם אתה לא מבין על מה אני מדבר תקרא פחות או יותר כל טור אוהדים מסוף עונת 2008/9). לאבד אליפות בגלל שלא בזין של כמה שחקנים לרוץ, או ששחקנים מפחדים להפצע ולפספס את המעבר לאירופה, או כי שחקנים שומרים רגליים ואנרגייה למשחק עם יותר סקאוטים, או פשוט בגלל שזה יותר מדי מובן מאליו שננצח, זה משהו בלתי נתפס ושאי אפשר לעבור עליו בשתיקה(לא, לא חבורה של סמרטוטים, אבל גם לא למחוא כפיים ולהמשיך הלאה כרגיל).