פורום השדים האדומים

שחקן די מרכזי בקבוצה. אמנם לא חרב עליהם עולמם וזה בטח לא מתקרב לרמת החסרון של יוטר, אבל לא מדובר בפציעה של יניב גרין ימ"ש או טל בורשטיין.

זו פציעה משמעותית מאוד.

אם הפציעה הזאת הייתה מתרחשת לפני הסדרה נגד קאחה אני מאמין שהכל היה נראה אחרת.

על פי רועי גלדסטון ברדיו 102 הרופא שניתח אותו אומר שמדובר בפציעה מסובכת מאד ושתקופת ההחלמה המינימלית תהיה 9 חודשים.

פתיחת האשכול הזה כל כך ניחסה, כל כך מיותר.
מקוה שברצלונה תחזור לעצמה מול פנא, נדמה לי שהם היחידים שיכולים לנצח את המחלה.

יש חניון באוסישקין, פרקינס חונה בנכים.

אולי זו התקווה ?
http://www.news-israel.net/Article.asp?code=25490

הם בכל מקרה ישחקו בסוף.
תמיד אפשר לרכוב על הטיעון סוחט הדמעות "באנו כדי לשמח את עם ישראל ולהראות שאנחנו חזקים ואי אפשר לשבור אותנו". "זה מוקדש לכל המשפחות השכולות" ובלה בלה בלה

גם כן תקוה.
מניעת אליפות יורוליג מהם בצורה כזאת שווה לכל האליפויות שלהם מאז שהם התחילו לקבל כספים מהמדינה.
לתת להם לצאת הגיבורים שויתרו על הגביע הקדוש למען קידוש השם הרבה יותר גרוע מלראות אותם זוכים בו.

הדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שהם ישחקו ביום הזכרון בגמר ויפסידו

מה יש לכם?
מכבי יודעים שבלי פרקינס הם יכולים לחלום לנצח את ברצלונה/אולימפיאקוס/פנאתינניקוס, אז הם פשוט יגידו שהם מוותרים על הגמר כדי לכבד את ערב יום הזיכרון ואז הם ייצאו גדולים. אסור שזה יקרה.
חייבים שהם יפסידו בחצי וגם אז הם בטח ישתמשו בתירוץ כדי לא לשחק במשחק על המקום ה- 3.
אם טאו ויטוריה לא היו כאלה קוקסינלים, אולי היה גם אפשר לקוות שהם יעשו משהו כבר היום.

יכול להיות שהמשחק על המקום השלישי יסתיים לפני תחילת יום הזכרון.

בכל אופן, זה עוד רחוק.
כל הסדרות פתוחות לחלוטין. עדיין.

הדיון על חצי הגמר והמשחק על מקום שלישי הוא לא רלוונטי.
אם מכבי לא ייתחיבו שהם ישחקו במידת הצורך בגמר אז טאו יגיעו במקומם.
אין סרט כזה שהיורוליג יסתכן בפאדיחה של המאה ע"י היא הופעה של אחת הקבוצות בגמר.
אם מכבי לא מוכנה לשחק היא לא תהיה גם בחצי.

מדוייק, זה בדיוק גם מה שקרה ב91 שהם קיבלו 30 ומשהו בראש אם אני לא טועה.

מישהו יכול להרחיב על הפעם ההיא ב 91? מה היה לפני? איך התייחסה התקשורת? איך דווח בארץ על המשחק? איך מכבי שוב פיארו את המולדת? וכמובן מה היה במשחק

יום הזיכרון המביך של שמעון מזרחי ומכבי ת"א

מאת איתן בקרמן

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא גם יום הזיכרון לאחת ההחלטות הספורטיוויות האומללות בתולדות ישראל



יש אנשים המשתייכים ל"משפחת השכול", זו שכולנו שייכים אליה במידה כזאת או אחרת, שהבטיחו לעצמם לזכור ולא לשכוח: לא רק את המתים, אלא גם כמה מהחיים. להיזכר מדי שנה, איך בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 16 באפריל 1991, בשעה שמונה בערב, כשנשמעה הצפירה המחלחלת, שחקני מכבי תל אביב בכדורסל בדיוק קפצו לריבאונד. כי סדר העדיפיות ברור: עם כל הרספקט לחללים, מדובר היה בחצי גמר גביע אירופה לאלופות, הפיינל פור בפאריס, שני משחקים עד לגביע הקדוש.

רק שלוש שנים קודם לכן החמיצו שני קיבוצניקים זוללי טרפה, השייטים אלדד אמיר ויואל סלע, את המדליה האולימפית הראשונה לישראל, משום שלא השתתפו בשיוט ביום כיפור. גם בערב יום הזיכרון, אף קבוצה ישראלית לא התחרתה מעולם, עד ששמעון מזרחי וצבי שרף העלו את שחקניהם לפארקט. וזה לא קרה עוד מאז.

אנחנו ב-1991. מכבי תל אביב משווקת את עצמה כבר 15 שנים כקבוצה של המדינה (תוך הפרזה כללית בחשיבותה של גזרת הספורט המכונה "כדורסל אירופי"), והישראלים בולעים את הסחורה ומעלים גרה. ערוץ הטלוויזיה הממלכתי משלם בעבור משחקי הקבוצה, כולל זה ששידורו נקטע עם כניסת יום הזיכרון, התקשורת מצומצמת-ההיקף נוהגת במכבי תל אביב כבאם כל האתרוגים, וסגן שר החינוך הממונה על הספורט, פנחס גולדשטיין - מאחרוני המפלגה הליברלית, בעלת הזיקה לתנועת "מכבי" - מכריז כי מאחר ובצרפת יום הזיכרון טרם ייכנס בשעת המשחק, אין כאן בגדר חילול שם הנופלים. כאילו מתו בקרב על נורמנדי. במכבי תל אביב מאמצים בחום את הטענה. עד היום.

היו"ר שמעון מזרחי היה אז בשיא כוחו. מבכירי איגוד הכדורסל האירופאי (פיב"א), האיש שרק שלושה חודשים לפני כן הצליח לשמור על שיתוף קבוצתו בגביע אירופה, למרות מטחי הסקאדים על תל אביב. ולמרות זאת, ועל אף שמועד הפיינל-פור היה ידוע זמן רב מראש, מזרחי לא הצליח להזיז את שעת המשחק כך שלא ישוחק במקביל ל"אחי הצעיר יהודה". היה, כך הסבירו, עניין עם זכויות השידור.

אבל לא זה הדבר, כמובן, אלא ההחלטה לעלות ולשחק. העיוורון המוחלט. לעתים ההיזכרות בה כוללת מרכיב רגשי, לעתים הרהורים: איזו מגלומניה צריכה להיות באנשים כדי שיראו בקבוצת הכדורסל שלהם מופת לאומי גדול מחיילים מתים? אילו כמויות ואיכויות של כזבים צריך למכור בהצלחה קודם לכן, כדי להאמין, ובצדק, שהציבור יבלע גם את זה? על החרדים המהלכים בעת צפירה נתנפל כולנו, לקבוצה של משה דיין יסלחו על הכל. הגיוני, אם לדיין עצמו סלחו. ובעצם, מי אם לא אותה מכבי הובילה את תהליך ההיטהרות של דיין, "ידיד המחלקה" היורד ללחוץ את ידי השחקנים, שנים מעטות אחרי מלחמת יום הכיפורים. אולי אז נטמן הזרע לרעיון שמכבי סמיכה מכל דם.

באפריל 1991 מכבי תל אביב נראתה מועמדת ריאלית לזכות בגביע אירופה. המאמן שרף הזהיר את שחקניו שלא להיגרר אחרי האופוריה ברחוב. אבל בחצי הגמר הקבוצה הוכתה בידי ברצלונה 101:67. חלוקת הנקודות בין השחקנים מעניינת: שני הזרים, אד הורטון (היחיד בקבוצה ששיחק היטב) ודונלד רויאל, קלעו יחד 28 נקודות. שני המתאזרחים, וילי סימס ולבן מרסר, קלעו 17. כל חמשת הישראלים הצברים, דורון ג'מצ'י, גיא גודס, מוטי דניאל, נדב הנפלד וחן ליפין קלעו 22 נקודות, ביחד, כשהבולט ביניהם היה הצלף המיתולוגי ג'מצ'י עם שבע. כך לפחות חסכו לעצמם את העירוב בין צחוק לדמע.

18 שנים עברו, ח"י, ועדיין בכל יום זיכרון, בין גיא הצנחן מהשכונה ואילן הטייס מהכיתה, בין כל הפנים והשמות כולם, מופיעים לי גם אלו של שמעון מזרחי, צבי שרף והסמל הצהוב-כחול של מכבי תל אביב בכדורסל. הקבוצה שבילדותי, עם גיא ואילן והאחרים, אהבנו כל כך. תבינו אותם, אני מסביר מדי שנה לפנים ולשמות, זה היה לפי שעון צרפת.

חכו,
תכף שימון,הצהובים ומדינת "יאללה לזיין את קאחה" יבקשו להזיז את יום הזיכרון.

שיישרפו השופטים וכל המפעל הזה
עושים הכל בכדי שברצלונה יעלו לפיינל פור בבית שלהם

שזה טוב לא? ברצלונה לא נחשבת חזקה?

זה הכי טוב (אם כי לא ממש ספורטיבי)

אני מסתכל קודם כל על טובת פאו.

פאו שמאו, כל מה שיכול לגרום למחלה לא לקחת את הגביע, גם אם זה כרוך באי ספורטיביות (זה יהיה הכי מתוק), השלכת צואה על השחקנים, וחומרים משלשלים במשקה האיזוטוני, מבורך.

כוס אמא של סיינה האלה .
מה קרה הם התחילו לשחק ?

יאלה בארסה
יאלה קאחה

קאחה נופלים מהרגליים, ועוד לא מחצית

יאללה מכב* הזונות האלה הם עוד יפרקו אותם וייקחו תגביע המזורגג הזה ווינסו לכפר בזכייה שלהם על שהם שיחקו ביום הזיכרון חללי מערכות ישראל

טלטוביץ' הזה שחקן אלוהי

כמו שכתבתי באשכול, היה צפוי שמכבי תאלץ להזיע בדרך ל-5 הפרש הדרמטי. בחצי תחכה ריאל (אלא אם כן המזל הידוע של מכבי עוד יסדר לה בדיחה כמו ולנסיה) שבמדיה מככב "תותח" כמו דיאור פישר. כמו שזה נראה אולימפיאקוס בדרך החוצה, ככה שזה או ברצלונה או פנאתינייקוס בגמר. על פאו אני לא סומך. אם ברצלונה מפסידה, הלוליוליג של מכבי. חתום, גמור ונעול.

פשוט לא יאומן הטמטום של שחקני קאחה.
כמו שאומר איזה חבר, שלא אוהד אף קבוצת כדורסל בארץ ולא אכפת לו מה הן עושות באירופה, כבר מהמשחק השני אפשר לראות את הגלגלים מסתובבים בכיוון ההפוך ושורפים את כל הפיוזים.
בעיקר זה נכון לגבי בטיסטה שאפשר לראות כמה הראש שלו חלול רק לפי המבט העמום.

!!!
חובה שבארסה ואולימפיאקוס יעברו לשלב הבא .