תשובה לעניין המשקיעים הקטנים:
• פרסום מסקנות הועדה לא פגע ברצון המשקיעים הקטנים להשקיע בענף כפי שמתברר מהצלחת גיוס ההון של חברת הכשרה אנרגיה שגייסה ב-25 לנובמבר השנה, אחרי פרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי, למעלה ממאה מיליון שקל לפי ערך שוק של למעלה מ-800 מיליון שקל. • המשקיעים הקטנים הותיקים, אלו שלטענתם "בלעדיהם לא היו כאן שום תגליות גז", השקיעו לפני 2009, שכן קידוח תמר החל בשלהי 2008 והוכרז כתגלית באמצע ינואר 2009. משקיעים אלו הרוויחו למעלה מפי 12 על השקעתם. על פי נתוני הבורסה, שווי השוק הכולל של ענף חיפושי הנפט והגז בבורסה עלה מ- 2.8 מיליארד שקל ב-31 לדצמבר 2008 ל- 37 מיליארד שקל כיום ( 16 דצמבר 2010). • נתן לחלק את הטענות של המשקיעים הקטנים לשני סוגים. הסוג הראשון טוען להפרת הסכמים, שינוי בחוקי המשחק לאחר שהשקיעו, רטרואקטיביות וכו'. הסוג השני טוען לפגיעה ברווחי המשקיעים המתעצמת פי כמה מכיוון שהתשלומים ("תמלוגי-על") לשותף הכללי ניתנים מההכנסות. • לטענות מהסוג הראשון נתן מענה מלא בדוח ועדת ששינסקי. נזכיר כי למשקיעים יש הסכם עם השותפות אין להם כל הסכם ישיר או עקיף עם הממשלה. למדינה יש זכות לשנות את החוק והרגולציה לרבות תמלוגים ומיסוי. אף אחד, כולל המשקיעים בחיפושי הנפט והגז, לא יכול לערער על זכות זו. • האפשרות להעלאת מיסים וביטול הטבות המס הייחודיות קיימת מאז החלטת הממשלה בנידון בשנת 2002. באותה שנה, הרבה זמן לפני ההשקעות ב"תמר" וב"דלית", החליטה ממשלת שרון, לתקן את חוק הנפט, לקבוע היטל או מס פרוגרסיבי בנוסף על המיסוי הקיים, ולבטל את ההקלות הייחודיות בתחום. ועדת ששינסקי יישמה למעשה את החלטת הממשלה מלפני 8 שנים. • המשקיעים הפרטיים וגם תאגידי הגז, ידעו על אפשרות זו, שכן השותפויות מציינות זאת מפורשות כסיכון עסקי, בתשקיפים ובדוחות הכספיים שהן מפרסמות מדי שנה. לדוגמה, בדו"חות הכספיים של גבעות עולם לשנת 2004 סעיף 20.11 (עמ' 56). • עם זאת, יש אמת בטיעונים של המשקיעים הפרטיים לעניין התשלומים ('תמלוגי-על') מההכנסות לשותף הכללי (תשובה, לוסקין, מימון, סולטן ואחרים) המנהל את השותפות, ותשלומים דומים לאחרים (חברות נפט וגז אחרות, אנשי מקצוע) המקבלים חלק נכבד מההכנסות. אלא שהמשקיעים הפרטיים בחרו להשקיע בתנאים אלו. המשקיעים הקטנים שהשקיעו בשותפות גבעות עולם לפני ספטמבר 2007, החליטו להשקיע למרות שהסיכוי לקבל חלק מרווחי השותפות היה אפסי. השותף הכללי קבל אז 50% ! מההכנסות, והוצאות התפעול וההשקעות, עקב טכנולוגיות ההמרצה הנדרשות, נאמדות בכ- 35% מההכנסות. (דוח RAND 2005, ואחרים). • יש שתי בעיות ראשיות עם תשלומים אלו לשותף הכללי: שיעור התשלומים, והיותם חלק מההכנסות (ולא מהרווחים) שכתוצאה מכך אין זהות אינטרסים בין השותף הכללי ו'המשקיעים הקטנים'. השותף הכללי מרוויח גם כאשר ה'משקיעים הקטנים' לא מרוויחים. אם נסתכל על המקובל בתחום הון סיכון, השותף הכללי בקרנות ההון סיכון זכאי ל-20% מהרווחים, והוא מרוויח רק אם השותפים מרוויחים ורק לאחר שהשותפים קיבלו את השקעתם במלואה. לעומת זאת, השותף הכללי בחיפושי נפט וגז מקבל תמלוגים בגובה 20% - 5% מהמכירות, גם במצב שהשותפות והמשקיעים בה מפסידים. • טיעונים אלו מצביעים על האפשרויות האינסופיות של השותפים הכלליים והמשקיעים המתוחכמים להימלט מתשלומי המס לרבות מההיטל החדש, בין השאר דרך תשלומים אלו. לכן יש להבטיח שההיטל אותו מציעה ועדת ששינסקי יוטל במלואו על התשלומים לשותף הכללי ולאחרים בצורה של ניכוי במקור בשיעור המרבי. • הרשות לני"ע זיהתה בעיה זו ואת יכולתו של השותף הכללי לפעול בניגוד לאינטרס של השותפים המוגבלים, קרי הציבור. מבנה השותפויות בענף מביא למצב בו השותף הכללי, שבדרך כלל מחזיק בשיעור קטן מכלל הזכויות בשותפות, מקבל באופן בלעדי החלטות על סכומי עתק בלי לסכן באופן ממשי את כספו. יותר מכך, השותף הכללי מקבל אחוזים מההוצאות של השותפות כך שיש לו תמריץ להגדיל אותן, לעתים בניגוד לאינטרס של שאר השותפים. יוצא מכך שהציבור נושא בפועל בחלק גדול יותר מההוצאות משיעור ההחזקות שלו בשותפות, ומאידך זוכה לנתח קטן יותר מההכנסות. • הטיעונים של המשקיעים הפרטיים צריכים להיות מופנים קודם כל לעצמם שהחליטו להשקיע בתנאים שהיו גלויים וידועים ואח"כ למנהלי השותפויות - לשותפים הכללים. • למשקיעים הפרטיים קיימת האפשרות לדרוש את שינוי ההסכם עם השותפים הכלליים כך שהשותפים הכלליים יקבלו את חלקם, לא מההכנסות, אלא מהרווחים כפי שמקובל בקרנות הון-סיכון.
_________________ עוד לא הצטרפתם? www.haadumim.com www.hapoeluta.com
|