פורום השדים האדומים

הותקלתי בשאלת דיני עבודה. עובד עובד תחת חוזה X. כתנאי להמשך עבודתו מחייבים אותו לחתום על חוזה Y, כשהתנאים של Y גרועים משמעותית מX. העובד מחליט שלא לקבל את התנאים החדשים ולעזוב את עבודתו. למיטב ידיעתי זאת סיטואציה קלאסית של התפטרות כפיטורין והעובד זכאי לפיצויים.

השאלה היא האם מישהו חייב לתת למישהו הודעה מוקדמת? האם העובד המתפטר/מפוטר חייב לתת למעביד הודעה מוקדמת? ואם כן, האם בתקופת ההודעה המוקדמת העובד מרוויח לפי החוזה הישן X או, כמו כל שאר העובדים שעובדים בחברה, שהסכימו לתנאי החוזה החדש Y.

לחילופין לכל זה, האם יש להסתדרות או לגורם דומה לזה איזה קו חם לשאלות בהולות בדיני עבודה?

תודה למסייעים.

למיטב ידיעתי ההודעה המוקדמת היא חובה רק אם הופיעה בחוזה הקודם X. בכלל, חוזה העסקה יכול להיות יומי, שבועי, חודשי, חצי שנתי וכן הלאה, ולהתחדש.

תחפש באינטרנט את המספר טלופן של הסתדרות העובדים.
ממה שאני יודע- בכללי גם שעובד מתפטר הוא צריך להודיע על כך מראש וכנ"ל לגבי פיטורין.
כל עוד העבוד לא חתם על חוזה חדש ממשיכים להעסיק אותו לפי החוזה הישן.
אבל תתייעץ עם עו"ד הכי טוב..

באותו נושא (דיני עבודה),
האם פגיעה בשכר עבור משמרת מסויימת בלבד (פגיעה של כ-30%) יכולה להיחשב כהרעה בתנאי עבודה?
מה ניתן לעשות (אם ניתן) כדי למנוע זאת?

גיא - למיטב הבנתי גם במקרה כזה יש לתת הודעה מוקדמת. המעסיק שלא רוצה לשלם לו לפי התנאים הישנים יוכל תמיד לוותר על ההודעה המוקדמת, אחרת יצטרך לשלם לעובד את השכר הישן גם עבור תקופת ההודעה המוקדמת.

אני לא בטוח, אבל לדעתי זאת הרעה בתנאים. מה שכן, אם השינוי בשכר נעשה לפני כמה חודשים
מבחינה משפטית זה כאילו קיבלת על עצמך את הדין ולא תוכל להתפטר. אני וודי שיש תקדים שעובד התפטר רק כמה חודשים אחרי הכרעה(לא בטוח כמה, נראה לי שארבעה או חמישה חודשים ) ובית הדין לעבודה לא פסק לו פיצויים כי המשך העבודה היה כאילו העובד קיבל על עצמו את ההרעה בתנאים

הגיוני מאוד. תודה.

זה דווקא מאוד מעניין.
אם העובד פשוט לא חותם על החוזה החדש זה שקול להתפטרות או שאז המעסיק צריך לפטר אותו?

המעסיק צריך לפטר אותו.

אז זה לא מייתר את כל השאלה של גיא?
שלא יחתום וייתן למעסיק להחליט אם לפטר או לא, ואז המעסיק חייב לתת חודש התראה מראש + פיצויים וכל הנוגע בדבר.

לא מייתר את השאלה, כי יש עובדים שמחכים להזדמנות הזו.

השאלה, האם יש אפשרות במסגרת חקיקתית כלשהי לא להגיע לאחת הפינות הקיצוניות של קבלה על עצמך את הרעת התנאים או לחילופין - התפטרות, גם אם תוכר כפיטורין.

הנושא של קבלת ההרעה בתנאים הוא נושא שהגיע מהפסיקה, ולכן אין כאן כללים ברורים. יכול להיות מקרה שבו חודש של המתנה יהיה יותר מדי ומקרה שבו חצי שנה עדין תאפשר לקבל פיצויים.

ההיגיון הוא שאתה לא יכול ליהנות משני העולמות - גם להישאר בעבודה וגם לא לקבל על עצמך את התנאים החדשים.

המעביד צריך לדעת שאתה לא מקבל את התנאים החדשים, כדי שיוכל להחליט האם לפטר אותך או להשאיר אותך בתנאים הישנים ואותו דבר בכיוון השני.

אם אתה מבהיר למעביד שאתה לא מוכן לשינוי התנאים אבל מצד שני אתה ממשיך לעבוד אחרי שהמעביד מבהיר לך שהתנאים לא יישארו כפי שהיו, אתה בעצם מסכים בהתנהגות שלך לשינוי תנאי החוזה שיש בינך לבין המעביד.

אני מניח שאם במהלך התקופה הזו יש עדין דין ודברים בינך לבין המעביד על הנושא הזה, אז לא תחשב כמי שקיבל על עצמו את התנאים החדשים, אבל כשברור שהמעביד לא ישנה את דעתו צריך העובד לקבל החלטה ולפעול בדרך של התפטרות.

משהו מניסיון אישי
לפני כ-10 שנים עבדתי בחברה בתנאים משובחים(ללא חוזה) מבחינת חפש מחלה, תוספות מסויימות-וותק ,משכורת 13 וכד' ורצו להחתים את האנשים על חוזה חדש שמרע את התנאים.
מרבית האנשים הסכימו לחתום על החוזה ,ומתי מעט -אני ואוליי עוד 2 אנשים סירבו לחתום על החוזה החדש.
כל עוד נשארתי בעבודה -השאירו אותי בתנאים המשופרים .הם ציפו שאכנע כי סה"כ מדובר בלפסיד מקום עבודה שעבדתי בו כ-13 שנה ולא סביר שארצה לעזוב.בכל קרה הם ציפו שאני אתפטר.
לי היה אורך רוח ולא מהרתי לשום מקום והעדפתי לא להתפטר מכוון שחששתי מכל ההליך המשפטי ,וגם להתפטרות ישנה משמעות מבחינת לו"ז קבלת דמי אבטלה.
העניין השתלם -והמכתב המיוחל התקבל אחרי מס' חודשים כאשרבכל התקופה ניסו להתיש אותי בכל מיני דרכים,איומים,הפחדות וכד'.
כוון שהייתי משוכנע בצידקתי,למרות שזה לא היה נעים במיוחד,התעקשתי ולא וויתרתי.
בדיעבד רבים מחבריי הודו שעשיתי את הצעד הנכון ורבים מהם פרשו בהמשך מאותו מקום עבודה.
אני חייב לציין שבאזיה שלב בשיחת 4 עיניים אמרתי לבוס שלי ,כוון שאתם מרעים את תנאי העבודה שלי אין לי בעייה לחתום על החוזה החדש בתנאי שהמשכורת הבסיסית תשופר." במקרה כזה אני מוכן לחתום על כל סעיפי החוזה ותתי בסעיפים המשפטיים שתקעו שם גם אם יהיה כתוב שם שרצחתי את ארלוזורוב".הבוס שלי רצה באותו רגע להעיף אותי בבעיטת וולה מחוץ למשרד.

תסלח לי, אבל ההגיון הזה דפוק. המעביד יכול להוריד לך בסביבות 5-10% מהשכר ולמעשה אין לך מה לעשות עם זה. אפשר לנסות להוכיח שזו הרעת תנאים, לאבד את מקום עבודתך ולהיגרר להליכים משפטיים אינסופיים בשל סכום שהוא לא משמעותי, גם למקבלי שכר מינימום (מתחת כבר אי אפשר להוריד). המעביד יכול לעשות מה שבא לו בתחום האפור של ספק הרעת תנאים. הוא גם יודע שרוב העובדים שבויים ולא יצאו למלחמות נגדו עבור סכומים נמוכים. הבעיה היא שהסכומים הנמוכים מסתכמים בסופו של דבר לסכומים גבוהים במהלך השנים.

מה דפוק בזה? אתה לא יכול להכריח בנאדם להעסיק אותך בשכר שהוא לא מוכן או לא יכול לשלם.

או שאתם מסכימים על התנאים ואתה ממשיך לעבוד, או שאתם מפסיקים את ההתקשרות.

אם יש פיצוי שמגיע לך בגלל שמפסיקים את ההתקשרות אז אתה צריך לקבל אותו.

מבחינה עקרונית זה לא שונה משום הסכם אחר בין שני צדדים, גם לא בענייני עבודה.

אז נכון - לאנשים לא תמיד משתלם לוותר על מקום העבודה בגלל הרעה לא גדולה התנאים, אבל זה לא שונה בשום חוזה אחר. ככה זה בחיים. צריך לקבל החלטה וגם לחשוב לטווח ארוך.