https://www.haaretz.co.il/gallery/media ... -1.8760709הבייבי החדש של טראמפ גורם לפוקס ניוז להיראות כמו ערוץ חדשות לגיטימי
לעומת או-איי-אן, רשת החדשות הימנית שהנשיא טראמפ אימץ לאחרונה, פוקס ניוז נראית כמו תחנת רדיו המחתרת של צ׳ה גווארה. משבר הקורונה עוד עלול להפוך אותה לשחקנית מרכזית
במסיבת העיתונאים לפני כחודש שבה הכריז הנשיא טראמפ על תרופה למלריה כפתרון אפשרי ל״נגיף הסיני״ (כפי שקרא לקורונה), הוא התפנה לקבל שאלות. את זכות השאלה האחרונה הוא נתן לעיתונאית שישבה בירכתי חדר התדריכים. העיתונאית, שאנל ריון, הודתה לנשיא והודיעה שיש לה שתי שאלות כשטראמפ פתאום קטע אותה והגה באיטיות שלוש הברות כאילו מדובר בלחש סודי: "או-איי-אן". העיתונאית ענתה: "כן, אדוני". והנשיא המשיך: "טוב מאוד. אני מודה לכם מאוד. הם מתייחסים אלי יפה מאוד".
או-איי-אן היא רשת החדשות שבה מועסקת ריון, והיא באמת מתייחסת לנשיא יפה מאוד. רק בשביל להבין עד כמה, השאלה הראשונה של ריון באותו מעמד היתה: "האם אתה סבור שהמונח 'אוכל סיני' הוא מונח גזעני? זה הרי אוכל שהמקור שלו בסין". בשאלה השנייה שלה ריון כבר קשרה את הקולגות שלה מרשתות החדשות המתחרות לתעמולה קומוניסטית, מעצמות זרות, טרור איסלאמי וקרטלים מאמריקה הלטינית. היא תהתה האם עצם הנוכחות של ״רשתות חדשות שמאלניות״ בבית הלבן מסכנת את הנשיא והצוות שלו. טראמפ הקשיב עד הסוף וענה בכובד ראש.
או-איי-אן - ראשי תיבות של One America News - היא הבייבי החדשה של טראמפ. זו רשת חדשות אולטרה ימנית שגורמת לפוקס ניוז להיראות כמו תחנת רדיו המחתרת של צ'ה גווארה. או אפילו כמו ערוץ חדשות לגיטימי. או-איי-אן משתמשת בכל הכלים שברשותה - דמגוגיה במקרה העדין ותיאוריות קונספירציה במקרים אחרים - כדי להילחם באויביה של אמריקה, מהילרי קלינטון ועד המפלגה הקומוניסטית של סין. ובעצם, על פי או-איי-אן, אין הבדל גדול בין השתיים. מבחינת הרשת הזאת, כל מה שמשמאלו של דונלד טראמפ מסומן כתעמולה אנטי-פטריוטית ויש להשמידו.
הילרי והפיצרייה
את הרשת ייסד רוברט הרינג, בן לחקלאים עניים מלואיזיאנה שעזב את בית ספר בגיל 14 כדי לפרנס את המשפחה ועשה הון מהדפסת לוחות מעגלים חשמליים. ב-2013 הוא הקים את או-איי-אן כתחנה שמשדרת רק עדכוני חדשות שוטפים. הרעיון היה לתת קונטרה לערוצי החדשות שזנחו את העדכונים לטובת פרשנויות וברבורים בלתי פוסקים. הרשת התנהלה מסן דייגו כעסק משפחתי קטן. צוות מצומצם בשכר מינימלי היה מעלה עשרות ידיעות ביום, מאומתות יותר או פחות, כשברקע צילומים מסוכנויות ידיעות. לתחנה לא היו רווחים אבל הרינג, כיום בן 79, נהנה לשחק בחדשות. הקו היה ימני, אבל העורכים קיבלו חופש מסוים בבחירת הסיפורים. עד שהגיע דונלד טראמפ.
הרינג היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל של טראמפ כמגרפת רייטינג. יחסית מוקדם בקמפיין של 2016, ניתנה ההוראה שאת הנאומים הארוכים של טראמפ משדרים במלואם וללא הפרעות. נדמה שככל שטראמפ נסק, התעורר וגבר איזה יצר רדום אצל הרינג הזקן. הוא העמיד את ערוץ החדשות לרשותו של המועמד ומשך את התחנה עוד ועוד ימינה. הוא למשל שלח למפיקים שלו דו״ח שטען שהילרי קלינטון גילתה ״במהלך בדיקת קולונוסקופיה״ שיש לה גידול במוח וביקש מהם לבדוק את זה. ההנחיות של הרינג לעורכים שלו ברורות: להצניע את הצרות של הנשיא, להקטין סיפורים על אלימות שוטרים ולהיות נחמדים לרוסיה. הוא הנחה לצמצם את סיקור ביקור האפיפיור בארה״ב בגלל העמדה התוקפנית של פרנציסקוס בנושא שינויי האקלים. לעומת זאת סיפורים נגד הפלות, סין וננסי פלוסי מועצמים לדרגות היסטריות, אם יש או אין להן קשר למציאות.
הכתב הפוליטי של או-איי-אן הוא ג׳ק פוסוביק, טרול-רשת ומפיץ ידוע של תיאוריות קונספירציה ימניות. הוא למשל היה מהמפיצים הראשיים של פרשת ״פיצה-גייט״ - סיפור מומצא שלפיו בכירי המפלגה הדמוקרטית ניהלו בפיצרייה בוושינגטון רשת סחר בעבדי מין קטינים. כשסת ריץ׳, פעיל דמוקרטי בן 27, נרצח במהלך שוד בוושינגטון, פוסוביק טען שהמפלגה הדמוקרטית חיסלה אותו כי הוא ידע יותר מדי על האימיילים של הילרי קלינטון. או-איי-אן פימפמו את הסיפור הזה ורוברט הרינג הציע פרס של 100,000 דולר למי שמביא מידע על חיסולו של ריץ׳.
בין הסיפורים שאו-איי-אן חשפה בלעדית: הקורונה נוצרה במעבדה בצפון קרולינה, ג׳ורג׳ סורוס שיתף פעולה עם הנאצים כשהיה בן 14, קליפורניה תאסור על מכירת ספרי תנ״ך והפשיעה בבריטניה עלתה ב-13% בעקבות התפשטות הטרור האיסלאמי. על הנתון האחרון חזר טראמפ בפני התקשורת למרות שהוא מבוסס על דו"ח שלא קיים. עם הזמן התברר שהמקורות לכמה מהחשיפות הבלעדיות של הרשת הם משתמשים אנונימיים בטוויטר וטרולים מוכּרים.
הדחה מהבית הלבן
ליז ווילר היא המגישה של ״Tipping Point״, אחת מתוכניות הראיונות והפרשנות הבודדות שמשודרות באו-איי-אן. ווילר, בת 30, נחשבת לקול הצלול ביותר באמריקה של מילניאלז שמרנים. היא חדה, דעתנית ואוהבת כלי נשק כמעט כמו שהיא שונאת הפלות. בתוכנית שלה היא צולבת את המרואיינים הדמוקרטים ונותנת מונולוגים חריפים בנונשלנטיות. היא בעיקר נהנית להגחיך את משטר התקינות הפוליטית, להצביע על הצביעות של הליברלים ולפרק בשיטתיות את הטיעונים של השמאל האמריקאי.
איום הקורונה תפס את ווילר ערוכה. האיום בעיניה הוא לא המגיפה עצמה, אלא הצעדים הדרקוניים שנוקטות מדינות בארצות הברית כדי למגר אותה. בזמן שרוב רשתות השידור באמריקה מטיפות לצופים להישאר בבית ולשמור על ריחוק חברתי, ווילר - כמו מגישים נוספים באו-איי-אן - שמה את הדגש על הפגיעה בזכויות האזרח ובחופש הפרט. בתוכנית שלה היא הזהירה ממצב שבו מושלים דמוקרטים יתאהבו במנגנון ההסגר וישתמשו בו עבור מטרות קרובות ללבם כמו מלחמה באיום האקולוגי או החרמת כלי נשק מאזרחים.
הקו האגרסיבי של או-איי-אן בנושא הקורונה עשוי להיות המקפצה שממנה הרשת תזנק למים העמוקים. הרייטינג שלהם כיום הוא זניח (המספרים המדויקים לא ידועים כי הרשת מסרבת לשתף פעולה עם מדד הרייטינג של נילסן). ובכל זאת, כמה חודשים אחרי כינון ממשל טראמפ, הרשת קיבלה כיסא נחשק בחדר התדריכים של הבית הלבן. אמנם בשורה האחרונה והם חולקים אותו עם בי-בי-סי אבל בכל זאת זה הישג.
בשבוע שעבר אגודת הכתבים בבית הלבן החליטה להדיח מתוכה את כתבת או-איי-אן שאנל ריון. האגודה מקיימת, למשך תקופת הקורונה, סבב כתבים כדי להימנע מהתקהלות מיותרת. ריון סירבה לציית לסבב והמשיכה לבוא גם כשלא היתה רשומה למשמרת. היא הודיעה שהיא לא שם כחלק מקאדר הכתבים אלא כאורחת של דוברת הבית הלבן. כבר ברור שאו-איי-אן היא הפייבוריטית החדשה של הממשל. זו עדיין רשת קטנה ושולית אבל הנשיא דואג שהיא תיראה גדולה וכך, אולי, באמת יהפוך אותה לכזו. כמו שהוא עשה לאמריקה.