|
הכתבה המלאה:
[quote]
דשא היברידי, מבנה אקולוגי, בלי גג וצבע: בשנה הבאה בבלומפילד הבנוי
אחרי שלוש שנים ותקציב שהכפיל עצמו ונסק עד חצי מיליארד שקל, השיפוץ של אצטדיון בלומפילד ביפו עדיין לא הסתיים. ביקור באחד מאתרי הבנייה המסקרנים בישראל
[https://images]האיצטדיון המתחדש במבט מלמעלה. הפחונים והעזובה מסביב נותרו צילום: גל פיליבה
[https://images]
נעמה ריבה
17.11.2018
עקוב
שלוש העונות האחרונות היו טראומטיות עבור אוהדי מכבי והפועל תל אביב. הפועל ירדה ליגה ומכבי לא מצליחה לזכות באליפות, למרות שלוש זכיות רצופות עד 2015. אין ספק כי ההיעדרות מהאצטדיון הביתי שלהן — בלומפילד — תרמה לתוצאות העגומות. כבר שלוש עונות הוא נבנה מחדש וקבוצות הבית שלו, בהן גם בני יהודה, נודדות לנתניה ופתח תקוה.
אם הכל ילך לפי התוכניות, העבודות בבלומפילד המחודש יסתיימו באוגוסט 2019 והקבוצות יחזרו לשחק בו בעונה הבאה. בסיור שנערך עבור "הארץ" באתר הבנייה המסקרן, נחשפנו לשינויים המשמעותיים במבנה. בגרסתו המקורית תוכנן אצטדיון בלומפילד על ידי האדריכלים ש' שוורץ ומקס גלפז ונחנך ב–1962. ב–20 השנים האחרונות עלו וירדו רעיונות לשיפוץ המבנה ולהרחבתו: לפני מספר שנים הופקדו העבודות בידי חברת היכלי הספורט העירונית, אך לאחר מכן הועבר התכנון לחברה לפיתוח כלכלי, שגנזה את התוכנית של קודמתה ויזמה מכרז אדריכלים־מוזמנים בין משרדים המתמחים בתכנון מבני ספורט. הזוכה היה משרד "מנספלד־קהת" — שתיכנן את האצטדיון העירוני החדש בחיפה יחד עם משרד KSS האנגלי.
[https://images]בלומפילד - מבט מבחוץ צילום: מוטי מילרוד
למי אכפת מהגג של בלומפילד כשהיציעים ריקים
שלוש שנות שיפוצים כדי להפוך את בלומפילד לפיל לבן?
האצטדיון המקורי נבנה בצורת קערה, כך שארבעת היציעים מתחברים זה לזה ומתנקזים לכר הדשא. האדריכל חיים קהת והאדריכלית הראשית יולי ויטנברג מספרים כי ביקשו לשמר את התכונה הזו של האצטדיון — לכן היציעים החדשים מוגבהים בהתאמה. כלומר: היציעים המזרחי והמערבי נשארים גבוהים ואילו הצפוני והדרומי נשארים נמוכים, כך שקו המתאר של בלומפילד נותר בצורת אוכף. מספר המושבים יגדל מ–14 אלף ל–29 אלף. הפתיחה תייתר הקמה של אצטדיונים נוספים בגוש דן שעמדה על הפרק, למשל בבת ים.
6,000 מושבים מקוריים נהרסו כיוון שלא היתה מהם תצפית טובה. בשטח ניתן לזהות את הבטון הישן שעליו הולבשה קונסטרוקציה חדשה, וקורות חדשות עוטפות את הישנות וממשיכות אותן. לפי הקונספט האדריכלי, היציעים שנבנו מבטון חשוף בולטים כלפי הרחוב וכלפי השדרה סביב, והם לא יחופו בשום חומר. את היציעים עוטף יער של עמודים עגולים, כל אחד בקוטר של כ–90 סנטימטרים. החלק התחתון של האצטדיון מזכיר את זה בבורדו שתיכנן המשרד השווייצי "הרצוג ודה מרון". גם הם הבליטו כלפי חוץ את היציעים ואת קונסטרוקציית העמודים. בשונה מהאצטדיון בבורדו, שחשף את האחוריים של היציעים עד חלקו העליון, החלק העליון של בלומפילד ייעטף ביריעות אלומיניום בצורות משולשים בגוון לבן.
עיריית תל אביב יצאה לפרויקט הזה לבדה, ללא סיוע של הטוטו. ההחלטה נבעה גם מרצון בעצמאות תכנונית וביצועית וגם כיוון שלטוטו יש דרישות לקבלת שטחי פרסום — והעירייה העדיפה להשאיר שטחים אלה להשכרה לחברות מסחריות.
[https://images]השדרה ההיקפית של היציעים צילום: מוטי מילרוד
צעקני לא מתאים לנו
המבנה אמנם לא גמור עדיין, ואת איכותיו האדריכליות יהיה נכון יותר לשפוט כשהבנייה תסתיים, אך ניכר כבר כי הוא יהיה פשוט ופונקציונלי. החלטת העירייה לשפצו ולא לבנותו מחדש נבעה מהעדר קרקע פנויה זמינה לאצטדיון במקום אחר בעיר. התוצאה אינה בהכרח יותר משתלמת כלכלית, כיוון שהעלותנסקה מ–275 מיליון שקל בתחילת הפרויקט ל–500 מיליון כיום (בשל המשך הגדלת מספר המושבים מ–24 אלף המתוכננים ל–29 אלף, ותוספות שונות) — אבל היא בוודאי אקולוגית וירוקה יותר. בכך, מצטרף בלומפילד לעוד בניינים משנות ה–60 כמו היכל הספורט ביד אליהו, בניין העירייה וספריית בית אריאלה, שעוברים מתיחת פנים דרמטית השומרת עדיין על הארשת שלהם, ולא נרמסים תחת הבולדוזרים. במבנה לא יהיו כמעט שטחי מסחר, פרט לכ–1,000 מטרים רבועים שחלקם יוקדש ככל הנראה לחנויות של קבוצות הכדורגל.
אני שואלת את קהת למה הוחלט לתכנן בניין רגוע, בשונה למשל מאצטדיון סמי עופר הצעקני בחיפה. "העיצוב של בלומפילד מתאים למקום", הוא עונה. "אנחנו שומרים על הערכים המקוריים שלו. הוא יהיה מזוהה עם תל אביב ויפו". למה הם ויתרו על שימוש בצבע, שמאפיין אצטדיונים רבים בעולם? "אנחנו לא חושבים שצריך להוסיף צבע לבניין. אם ירצו להוסיף צבע יוכלו לעשות את זה בהמשך באמצעות תאורה". אצטדיונים נוטים כך או כך להפוך לאיקוניים, הוא מציין.
עם זאת, קהת מוסיף שהצבע לסוג כזה של מבנים מתווסף ממילא בהמשך. "יהיה הרבה שילוט שיוסיף צבע. יהיו שחקנים ואוהדים. זה מתקן במה. אנחנו נותנים רקע לפעילות של הצגה. האדריכלות לא צריכה לגנוב את ההצגה. אם ירצו ליצור אווירה אחרת יוכלו לעשות את זה באמצעות הקרנה".
ויטנברג מוסיפה שחשוב היה להם לשמור על צבעוניות נייטרלית גם בגלל הרגישות לנושא הצבעים בכדורגל, כי הרי לכל קבוצה יש את הצבע המזוהה איתה. אשר לכיסאות — הנושא כרגע במכרז. "צבע הכיסאות עוד לא הוחלט, אבל הוא לא יהיה מזוהה עם אף קבוצה. כל מערכת הגוונים תהיה נייטרלית".
1,000 מושבי VIP
אנחנו נכנסים לאתר הבנייה מכיוון מערב, דרך כניסת השחקנים. באותו יציע גם יש כניסות VIP ועיתונאים. משם עוברים דרך אזור המלתחות — שיהיה סגור כשהאצטדיון יתחיל לפעול — ומשם לזירה ממנה רואים את כל הכניסות לאצטדיון. ויטנברג מציינת שהם שמרו על חלק ממספרי הכניסות המקוריים. "נגיד יציע 4–5, בצפון, לאוהדי הפועל, ויציע 10–11, בדרום, לאוהדי מכבי. היה לנו חשוב לתת לאוהדים תחושה שהם חוזרים הביתה". קהת מדגיש את החשיבות של שימור חלקים מהאצטדיון המקורי: "נכון שחלק מהדברים משתנים, אבל מי שייכנס מהכביש עדיין ייכנס מאותו כביש וילך באותה דרך שהוא הלך בה פעם. חלק מהכניסות נותרו במקומן המקורי. האווירה, הקרבה לדשא — כל זה יישאר".
בזירה עצמה רוב היציעים החדשים, וגם שלד המבנה, נבנו ברובם. רוב הבטון יישאר חשוף, ברוח התכנון המקורי. היציע המערבי יאכלס מספר סוגים של מושבי VIP וגם תאי צפייה. בסך הכול יהיו כ–1,000 מקומות מיוחסים שעבורם מוקם מתחם הסעדה פרטי. בכל היציע המערבי יהיו כ–7,586 מושבים, במזרחי 11,902 ובצפוני ובדרומי 4,833, בכל אחד. בשיא הגובה יש כמעט 50 שורות של ספסלים. מעליות או דרגנועים אין, אבל תהיה הנגשה לנכים ולתאי VIP.
מהזירה אנחנו ממשיכים לשדרה ההיקפית המערבית. זהו מקום ההיאספות של הקהל לפני שהוא נכנס למגרש, בהפסקה, וגם אחרי המשחק — במידה שירצה לחגוג. יש ארבע שדרות היקפיות, מקבילות לכל יציע, אך הן לא מחוברות זו לזו — בשונה מחלק מהאצטדיונים בעולם שניתן להקיפם מבפנים. השדרות פתוחות לאוויר ולא תחומות בקיר. "זה חוסך כסף למיזוג", מדגיש קהת. מלבד החיסכון, השארת היקף האצטדיון פתוח תשקף את מקומו — שכן מהבניין נשקפים בתי יפו. כשעומדים בשדרה ההיקפית, לא ניתן לפספס את סביבתו המוזנחת של האצטדיון, שממוקם בחצרות אחורית עירונית, בין חניונים לפחונים ומוסכים.
בחלקים מעטים כבר החלו להניח חומרי גמר, וקהת מדגיש שהם יהיו פשוטים. "במקומות שבאים במגע עם קהל יהיו חיפויים. כל מה שמעל לגובה אדם יישאר כבטון חשוף. בתפיסת העולם שלנו אנחנו לא אוהבים חומרים יקרים. זה גם אקולוגי, גם נוח לתחזוקה וגם נכון".
אחרי הפקת לקחים מאצטדיונים אחרים, למשל סמי עופר שהיו בו בעיות רבות עם תחזוקת הדשא, החליטו להניח כאן דשא היברידי (שילוב דשא טבעי עם סיבים סינתטיים מחוזקים). זו תהיה שכבה של כ–40 סנטימטרים של דשא ששתול על מצע מהודק וחול. היום מגדלים אותו בפארק הירקון ובהמשך הדשא יקופל ויונח בבלומפילד.
האדריכל חיים קהת על שימור חלקים מהמקור: "חלק ישתנה, אבל עדיין ייכנסו מאותו כביש ויילכו בדרך שהלכו בה פעם. חלק מהכניסות נותרו במקומן המקורי. האווירה, הקירבה לדשא — כל זה יישאר"
שאטלים ובעיות חניה
בשונה מאצטדיונים אחרים שנבנו בישראל בשנים האחרונות, ובהם חיפה, נתניה, פתח תקוה ובאר שבע, שכולם מקורים, בבלומפילד יהיה גג רק ל–3,000 מקומות. כלומר, כ–26 אלף מושבים יישארו חשופים. האדריכלים מבהירים שיש תכנון עקרוני לגג וניתן יהיה להוסיף אותו בהמשך ובמקביל לתפעול השוטף. נציגי העירייה שמתלווים אלינו לסיור, ליאב אייזנברג מהרשות לפיתוח כלכלי ונציגת הדוברות, מבהירים שהוספת גג תיבחן בהמשך בכפוף לאישורים תקציביים. הם לא אומרים כמה עולה השלמת הגג, אך ככל הנראה מדובר בעשרות מיליונים.
נושא הגג היה אפילו חלק מקמפיין הבחירות של סיעת "רוב העיר". אלון סולר, שהחזיק את תיק הספורט והיה מהדוחפים לשיפוץ האצטדיון, אמר בראיון ל"ישראל היום" שחולדאי לא הסכים לבנות גג בגלל המשמעויות התקציביות ושהוא מעדיף להשקיע את הכספים במקום אחר. הפתרון האידיאלי יהיה שהמדינה תשלים את העלות הנדרשת לבניית גג, כפי שהיא מסייעת למימון מבני ציבור בגודל כזה בכל עיר אחרת במדינה.
קהת חושב שהגג אינו הכרחי. "הקירוי בארץ הוא לרוב כדי שיהיה צל, והעניין שרוב המשחקים נערכים בלילה. בסמי עופר היינו חייבים לעשות גג כדי להגן על על השכונות בהר מפני רעש". ומה באשר לחשיבות האקוסטית? "המצב יהיה טוב לפחות כמו זה שיצאנו ממנו, ולמעשה יותר טוב, כי היציעים יותר טובים".
בעיה גדולה יותר מהגג תהיה הנגישות. העירייה החליטה לא להוסיף חניות בשל רצונה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. על הנייר המהלך מבורך, ובעולם אכן לא בונים מגרשי חניה בצמוד לאצטדיונים, אך ישראל היא לא לונדון והיא לא תהיה מרושתת עד הקיץ במערכת תחבורה ציבורית חדשנית. בפועל עלולים להיווצר עומסים כבדים סביב האצטדיון בזמן המשחקים. גם הקו האדום של הרכבת קלה, שצפוי לעבור בשדרות ירושלים, לא יפעל בשלוש השנים הקרובות — וגם כשיפעל הוא עובר רק בדרום ומרכז תל אביב, ולא בצפונה ובמזרחה. הוא גם לא יפעל בשבת, כמובן. בעניין זה, אומרים בעירייה שהם עובדים על תוכנית מקיפה וכי נבחן שימוש בחניונים ציבוריים קיימים במרחק הליכה ועד מספר קילומטרים מהאצטדיון. מהחניונים המרוחקים יש כוונה להפעיל שאטלים.
_________________
כפיר אדום
יאללה הפועל!
"תדע לך עמית, בלילה - הכדור עף מהר יותר"
- דני נוימן, ערוץ 1, 09.11.2009
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
[/url
