|
נקודה נוספת למחשבה, פלוס סיפור מהחיים
לפני 14 שנה הכרתי את חברתי לחיים.
שנינו היינו בעשור הרביעי לחיינו, אחרי לימודים, עם עבודות חדשות ובאמצע המירוץ להשיג הכל.
שאלת הילדים תמיד הייתה ברקע, במיוחד מהכיוון שלי, ופחות מהכיוון של החברה, בעיקר מסיבות אישיות/משפחתיות (לא אכנס לפרטים, אבל האירועים היו די טראומטיים והשפיעו על מהלך חייה).
איפשהו כששנינו עוברים או נוגעים בארבעים, החלטנו שאנחנו מוכנים לנושא, והחלטנו לטבע לעשות את שלו.
מתברר שלטבע חוקים משלו, וכשנושקים לארבעים, הרכבת מתל אביב, כבר בדרך לביירות.
מאז אנחנו בטיפולים.
מאחר ואנחנו לא מתגוררים בארץ, אז נחשפנו למערכות בריאות ממשלתיות ופרטיות, בכל רחבי אירופה.
הטיפולים נעשו במסגרת פרטית על חשבונינו, מאחר וגם בנושא הזה היינו כבר מבוגרים מידי.
אני לא ארחיב על כל טיפול, הזריקות, ההורמונים, הציפייה ובעיקר האכזבה.
לפני שנה מינוס התבשרנו שהחברה בהריון.
אושר שנמשך 11 שבועות, בסופם קיבלנו הודעה שלעובר אין דופק, והחברה צריכה לעשות הפלה.
שבוע וקצת והסיפור נגמר. נשארו הצלקות הנפשיות, וההתאוששות של הגוף והנפש של החברה.
אנחנו היום בעשור החמישי של חיינו. שנינו מעבר לגיל 45.
בשבועות האחרונים, ולאחר שהתבשרנו שהחברה שוב בהריון (שבוע 13 + 1), אנחנו מאושרים, אבל עם המון חששות.
בכל התהליך, שעדיין לא הסתיים, אבל כרגע זה נראה בסדר, למדנו הרבה מאוד עובדות, שאולי אם היינו יודעים אותם אז, ההחלטות שלנו היו אחרות.
לא כל דבר שהטבע לא מצליח לפתור, הרפואה המתקדמת, והיא מאוד מתקדמת בתחום הילודה, יכולה לפתור
ישנו גיל שמגיעים אליו, ואז זה פשוט לא עובד יותר. גם לא במעבדה.
המירוץ בחיים אחרי תואר, עבודה, קריירה, עוד עבודה, חופש, טיולים ועוד ועוד ועוד, אין לו סוף.
אם באיזשהו מקום בראש אתם מתכננים בעתיד ילדים, אל תתעלמו מהנושא.
היום כבר אפשר להקפיא ביציות וזרע, וזאת אפשרות שהייתי ממליץ להרבה מאוד צעירים לחשוב עליה.
זה לא מבטיח ילדים, אבל זאת דרך להתמודד עם העתיד, והמירוץ אחרי חיים טובים יותר.
שיהיה לכם בהצלחה!
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
