purvis short כתב:
מבחינתי העלייה לפיינל פור רשומה על דני פרנקו. הניצחון בסדרה מול אשדוד הוא שלו. בלי ספק. תצוגת אימון נהדרת. הפועל הייתה מוכנה, שחקנים הגיעו בכושר מצויין. בשניים מארבעת המשחקים הפועל נתנה הצגות. הניצחון במשחק הרביעי רשום על שמו. אני לא מכיר הרבה מאמנים בהפועל, שהקבוצה הייתה יורדת בפיגור 8 במחצית של משחק כזה, וחוזרת לניצחון, עם כל הלחץ. פרנקו לטעמי הוא המאמן הטוב ביותר שהיה בהפועל מאז החזרה לליגת העל.
ועדיין, הביזיון אתמול קרשום על שמו וגם את זה צריך לזכור.
למרות הסדרה מול אשדוד, למרות שמקי היה בה מצוין, למרות שהווארד נתן חודש וחצי של כדורסל שבו הוא נראה כמו השחקן הנהדר מבאטלר - צריך לומר: מדובר בשני זרים מביכים. שני זרים שזה עצוב מאוד שסיימו פה עונה. והעלייה לפיינל פור לא תשנה זאת. אלה שני זרים חלשים מאוד. שלא היה צריך להתעקש עליהם. הפציעות של הווארד זה כבר בכלל קומי. אפילו לא עצוב. כבר הספקתי לספור כמה פעמים הוא נפצע העונה. אבל זה חצה מזמן את גבולות הפארסה.
אז אני מקווה שיפיקו לקחים לעונה הבאה. ויבינו שלמרות שפרנקו מאמן מצוין - החופש המקצועי שנתנו לו היה גדול מדי. ושיתחילו בלנסות להחתים זרים ששיחקו העונה בארץ. סק הנרי, ג'קובן בראון, דיאנג'לו הריסון. כאלה.
הפועל עשתה עונה טובה, שברה תקרת זכוכית. אבל זה לא עושה את סיפור מקי והווארד לפחות מביך.
מסכים בגדול.
במבחן התוצאה מקי נתן סדרה מצוינת נגד אשדוד. אבל זה לא היה יותר מזל משכל, אלא נטו מזל בלי שכל בכלל. נתן סיבוב ראשון טוב. בשני הסיבובים האחרים - התפוצצות נקודתית נגד גלבוע בחוץ, משחק לא רע נגד ראשל"צ בבית, דקות טובות בחגיגה על חולון ומשחק מצוין נגד ירושלים. 4 משחקים טובים מתוך 22, כשבכל השאר הוא מתחת לכל ביקורת וככל הנראה הזר הכי חלש בליגה באותה תקופה. לא להחליף שחקן שנותן תפוקה כל כך עלובה לאורך כל כך הרבה זמן זה כישלון, ושוב, זה שהוא התעורר בסדרה נגד אשדוד זה נטו מזל בלי שכל. הרי אף אחד לא יכול לטעון שחשבו שהוא פתאום יהיה טוב בפלייאוף, או שהוא היה טוב במהלך העונה, וגם אף אחד לא יכול להסתיר את העובדה שכן ניסו להחליף אותו. כמה הניסיונות האלה היו מספיק אסרטיביים מצד ההנהלה, וכמה כנים מצד פרנקו, זה חלק גדול מהכישלון.
הווארד זו פארסה הרבה יותר עמוקה. שחקן שלא היה צריך להיות פה מלכתחילה. ובטח ובטח לא היה צריך להיות פה אחרי שהתגלה שיש לו פציעה לו פשוטה שאין לדעת איך ומתי הוא יצא ממנה. זה היה פשוט שיגעון. לא הייתה שום סיבה בעולם לסכן את כל העונה ולשים את מבטחנו בכשירות מפוקפקת של זר שהוא dispensable לגמרי. אז קיבלנו גם זר שלא נותן שום ערך מוסף: לא התקפית - אמנם מילא את התפקיד המוגבל שלו של לסיים מתחת לסל בצורה יעילה בסך הכל, אבל לא ייצר שום דבר, לא משך אש, ולא גרם להגנות להתייחס אליו; לא בריבאונד - ריבאונדר בינוני לגמרי, שאמנם עשה מדי פעם נזק בריבאונד התקפה (חוכמה גדולה כשחונים ליד הטבעת כל התקפה) אבל גם היה חור בריבאונד הגנה כשפשוט לא הצליח לייצר דומיננטיות מול אף גבוה יריב; ובעיקר לא הגנתית, ששם הוא היה בעיקר נטל. סנטר שלא מהווה איום חסימה מינימלי מצד אחד ולא יכול לשמור מחוץ לצבע מצד שני, דברים קריטיים שגבוה מודרני צריך לתת ובמקרה של הווארד מתייחסים לחיסרון הזה כאל גזירה משמיים. ובנוסף ליכולת הבינונית שלו, גם היינו תלויים כל הזמן בכשירות המפוקפקת שלו. אז הפלייאוף היה מיקרו-קוסמוס של כל החסרונות שלו - גם סדרה נוראית נגד אשדוד שבה הוא היה החוליה החלשה אצלנו והתרומה היחידה שלו לסדרה הייתה התחלה של תגרה, ושכבר כן היינו צריכים אותו במצ'אפ נגד מכבי - שחקן שייתן גוף וירחיק את טיוס מהצבע וימנע ממנו להתעופף לדאנקים - הוא לא היה מסוגל להיות על המגרש.
הווארד מסמל את הבעיה הכי גדולה של פרנקו כפי שהשתקפה בעונה שלו בהפועל - הוא מוכן שדברים ילכו אך ורק בדרך שהוא רוצה, בין אם היא הנכונה או לא, בין אם היא מוכיחה את עצמה או לא. הוא לא מוכן לקבל גרם של ביקורת, וגם כשהמציאות תטפח על פניו זה לא ישנה את הפרה-קונספציות שלו. במידת הצורך הוא גם ישים את עצמו, את הדרך שלו ואת השחקנים המועדפים שלו לפני טובת המועדון. זו בעיה רצינית, ואם היא לא תיפתר תהיה לנו בעיה רצינית לעשות קפיצת מדרגה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
