https://www.haaretz.co.il/misc/article- ... -1.6115915בעיני המתבונן || שמעון מזרחי, מה ישראלי בעיניך?
למה נגמרה העונה? כי הכדורסל הישראלי אכן הפך לישראלי. ישראלי לא במובן של "מורכב משחקנים ישראלים", אלא ישראלי במובן של הישראליות החדשה: מבחן התוצאה, שורה תחתונה, למקסם, למנף, להשיג, להכניע, להוכיח. ישראלי במובן של חוסר עניין מוחלט במונחים משמימים כמו דרך, רעיון, תפישת עולם. ישראלי במובן של כותרת יפה שמבעדה תוכן הפוך בתכלית: ישראלי ללא ישראלים.
חוק רוסי, זר שישי, גובה מיסוי - כל המושגים האלה הם עצים שמסתירים את היער: הסכסוך בין מנהלת ליגת העל לשחקנים הישראלים היה על השאלה מה זה כדורסל ישראלי. האם כדורסל ישראלי הוא ענף ספורט שמורכב ממסה קריטית של ישראלים, או שכדורסל ישראלי הוא מוצר גנרי נטול זהות פנימית שאמורים לייצא לחו"ל ולהתבשם מהצלחתו. שחקני הכדורסל הישראלים מאמינים באפשרות הראשונה, מנהלת הליגה - ובעיקר היו"ר שמואל פרנקל כשליחו של עורך הדין שמעון מזרחי - מאמינים באפשרות השנייה.
לפעמים זה מוזר שצריך לכתוב את המובן מאליו: האם יש טעם לכדורסל ישראלי ללא ישראלים בחמישייה? מבחינת שמעון מזרחי ועושי דברו במנהלת התשובה היא כן. עבורו השחקנים - הישראלים וגם הזרים - הם רק אינסטרומנטים שתפקידם להאדיר את שם "המועדון", ולכן את תהילת העם היהודי היושב בציון. זו תפישה גלותית שמניחה שבלי קשר לעובדה שההצלחה הושגה על ידי חמישה אמריקאים, שבינם לבין ישראליות לא מחבר דבר מלבד החוזה לשנתיים, עצם ההצלחה הבינלאומית תורמת להעלאת המורל של העם ולהאדרת שמה של ישראל בתפוצות.
בפועל זאת תפישה שמניחה שאין ערך לישראלי כתוכן, אלא רק לישראליות כאריזה. מה שחשוב זה מספר הזכיות בגביע אירופה, מה שלא חשוב זה מי בדיוק השיג את אותם גביעי אירופה. מזרחי הרי יודע שגם ככה הכל בלוף: מילא שישראל בכלל לא נמצאת באירופה, אבל חשוב מכך, אלופות ישראליות לא יכולות להשתתף במפעל בגלל שמכבי תל אביב משוריינת בו לעשר שנים. כך שבכל מקרה כל ההגדרה של "אלופת אירופה" היא מצג שווא וככל שצוללים פנימה מגלים מכמה שקרים הוא מורכב.
לכן היחס של מזרחי לתוכן הוא יחס של זלזול. תפקידו של התוכן הוא לאפשר לאריזה להיראות נוצצת ומצליחה יותר. הוא מבין שגם ככה מעט אנשים פותחים אותה ובאמת מתעניינים בתכולתה. לכן יכול אותו מזרחי להגיע לאחד הדיונים בין המנהלת לשחקנים ולצרוח: "אין פה באמת דאגה של ארגון השחקנים לשחקן הישראלי". כן, האיש שכבר עשרות שנים מקדם את השחקן הישראלי על ידי הושבתו על הספסל כדי שלא ישחק בקבוצה מתחרה, על ידי אזרוח אמריקאים וסלובנים, על ידי התעקשות שזרים ישלמו פחות מס - חרד לפתע לגורלו של השחקן הישראלי.
מה המשמעות האמיתית של "שחקן ישראלי" עבור מזרחי? אפשר להכביר על כך מלים רבות, אבל אפשר פשוט לחזור לאותו רגע בישיבה המדוברת, כשמזרחי מזהה את שחקן מכבי תל אביב איתי שגב ליד השולחן שאליו אף הוא סמוך, ומיד אומר: "יושב פה איתי שגב, ואני לא יודע מה הוא עושה פה. אני אדבר איתו לאחר מכן לבד". וכשנציג השחקנים בהסתדרות ניר אלון שואל אותו: "אתם מאיים עליו?", מזרחי עונה כך: "ממש לא. אדון ניר, אתה לא תלמד אותי שום דבר. אתה משלם לו את השכר? אתה יודע כמה כסף הוא מקבל? אתה יודע כמה מאמנים אישיים יש לו? אתה יודע שהבאתי לו מאמנים אישיים מחו"ל?".
מה שמזרחי עושה עם שגב זאת אילוסטרציה מדויקת לאופן בו מזרחי ושותפיו במנהלת מתייחסים לשחקן הישראלי: הם בעצם חושבים שמדובר בעלוקה שמוצצת את כספם, בחבורה של עצלנים, נצלנים, פרזיטים, חסרי כישרון, ממזרים חסרי כבוד, שמנצלים את הישראליות שלהם כדי לקדם רגולציה דרקונית שתיטיב עם חשבון הבנק שלהם.
זאת בדיוק הסיבה שמזרחי תמה על השתתפותו של שגב באותו דיון. מבחינתו שגב הוא מישהו שבכלל עושים לו טובה שמשלמים לו כסף. הוא שחקן שלוקח מהמועדון - ממש כמו עלוקה - הרבה יותר מדי דולרים ביחס לתפוקה. הוא שחקן שהיו צריכים להביא לו מאמנים אישיים, כי הוא עד כדי כך מוגבל. ולא סתם מאמנים אישיים, אלא כאלה מחו"ל. כלומר, כאלה שצריכים לשלם על הבאתם הרבה כסף. וכל זה בשביל מה? בשביל 2.2 נקודות ל־4.4 דקות? חרפה!
מבלי משים מזרחי בעצם חושף את המשוואה המעוותת שנמצאת כל העת עמוק בראשו: מצדה האחד של המשוואה הטענה "אני משלם לך הרבה כסף למרות שאתה שחקן רע", ומצדה האחר "אז איך לעזאזל אתה מעז להביע עמדה שמנוגדת לשלי?". כלומר, מזרחי מצפה ששגב - "השחקן הישראלי" - לא יביע את דעתו בגלל שמי שמשלם לו את המשכורת זה בעלי הקבוצות, והרי גם כך מדובר במשכורת לא פרופורציונאלית, כי הרי אפשר להביא שחקן זר טוב יותר ולשלם עבורו פחות מס, או לאזרח בהליך מזורז איזה סלובני שהולך לכנסיות בחוזה שהעלות שלו נמוכה בחצי.
מזרחי באמת לא מבין איך בתנאים האלו - שהם עצמם עיוות מלכתחילה, אבל למי אכפת - השחקן הישראלי מעז בכלל להרים את ראשו, שלא לדבר על להופיע באותו חדר עם חתן פרס ישראל, שלא לדבר על להביע עמדה מנוגדת לאיש שהביא אינספור תארים וכבוד למדינה, ושהוא במקרה גם הבוס שלך. הנה כי כן הקפיטליזם הישראלי החדש, האלים, הריק, השחצני, האדנותי, שמבקש למחוץ עמדות הפוכות בשם הכוח והכסף והמעמד.
במנהלת יודעים היטב: בלי שחקנים ישראלים אין כדורסל ישראלי. הם יכולים להמשיך ולאיים כאוות רצונם. הם יכולים לרתום את שרת הספורט - מה היא בכלל מבינה בספורט? - שבדרך כלל מתיישרת לכיוון הכוח. הם יכולים לסיים את העונה, להמשיך אותה עם "שוברי שביתה", הם יכולים לעלות ולשחק בעצמם. אבל זה לא יעזור: הגיע הרגע שבו הכדורסל הישראלי חייב להתעקש להיות כדורסל ישראלי. גם במחיר ויתור על הקפיצה לבריכה בכיכר רבין בעקבות עוד בלוף שרקח עורך דין.