שחקן מחריד שנתן משחק גרוע. אולי בסטנדרטים הלא-קיימים שלו זה משחק טוב, בסטנדרטים של גבוה זר נורמלי זה עוד משחק עלוב, ואם באמת היה לנו גבוה זר נורמלי במקומו זה היה משחק של דו-ספרתי כמו בשני הניצחונות הקודמים שלנו שם, כי מכבי אתמול היו גרועים לא פחות מאשר בשני הניצחונות הקודמים.
נתחיל מזה שהוא שחקן ההתקפה הכי גרוע מבין כל הזרים בליגה בפער עצום (וגם מרוב הישראלים שמקבלים דקות משמעותיות). אני לא יודע מה יותר גרוע - התפוקה ההתקפית המחרידה שלו, העובדה שהוא לא
literally לא קולע נקודות וגם את הזריקות הבודדות שלו לסל, מהשדה או מהעונשין, הוא קולע באחוזים מחרידים, או ההשפעה הנוראית שלו על משחק ההתקפה בכך שאנחנו משחקים עם שחקן שלא מהווה איום בכלל על הסל והיריבה צריכה לשמור 5 על 4.
והוא שחקן הגנה לא פחות מנוראי. את כל הקרדיט על המשחק ההגנה שלנו אתמול צריכים לקבל הגארדים עם הלחץ על הכדור, שכפה על מכבי 19 איבודים (וצריך גם להגיד, התמודדות מתחת לכל ביקורת של מכבי עם הלחץ, שהיה בסיסי מבחינה טקטית, וטוב אבל לא יוצא דופן מבחינת רמת ביצוע. כולל איזורית לוחצת שאני בהלם שעובד ברמות האלה. גם בחצי הראשון בדרבי בגביע כפינו עליהם המון איבודים לא מחויבים שהחזיקו אותנו במשחק). הווארד הוא האחרון מכל השחקנים שיכול לקבל קרדיט על משחק ההגנה הזה. ברגע שמכבי כבר שברו את הקו ההגנה הראשון לא היה שום חיפוי. הוא שומר פיק-אנד-רול רע, הוא לא מסוגל לעשות חילוף במידת הצורך ולשמור בפרימטר, והוא לא מהווה איום חסימה בכלל. כל הדברים שמצפים מגבוה "הגנתי" זה דברים שהוא לא מספק ברמה הכי בסיסית. הדבר היחיד שהוא כן עושה טוב בהגנה זה לשמור פוסט-אפ, שם הוא מספיק קשוח ומלוכלך בשביל להפריע לגבוה היריב, אבל קבוצות היום גם ככה בקושי הולכות לפוסט-אפ במשחק ההתקפה (מכבי הלכו עם פראחוסקי לכמה דקות וזהו). בכל אלמנט שקשור בזריזות רגליים, ידיים, או איזושהי פעולה שמצריכה יכולות אתלטיות, הוא מזעזע. חטיפה אחת וחסימה ב-96 דקות מתחילת העונה יש ל"לוחם ההגנתי" הזה - שוב,
התחתית של התחתית. בחצי השני אפילו חטפנו שני סלים במעבר רק כי הוא התעצל לרדת להגנה.
אפילו מספרי הריבאונד שלו (הבינוניים כשלעצמם) הם בלוף. ריבאונד הגנה הוא לוקח בקצב רע מאוד ובכל משחק שהוא משחק חוגגים עלינו בריבאונד התקפה. והבלוף נמצא בריבאונד ההתקפה שהוא לוקח, שכביכול נותנים לנו עוד פוזשנים (כשזאת מראש הפעולה היחידה שבה הוא מתמקד הקשור למשחק ההתקפה). רק שריבאונד התקפה של סנטר צריך להיות שתי נקודות כמעט בטוחות. ריבאונד התקפה שסנטר תופס, זה כדור שהוא תופס מטר-שניים מהסל עם הפנים לסל, וכל מה שהוא צריך לעשות זה לעלות לדאנק או ליי-אפ. כל ריבאונד התקפה של טיוס, לשם השוואה, זה שתי נקודות אוטומטיות. הוא רק מתרומם והוא כבר בטבעת. אז אמנם שחקן כמו טיוס זה האידאל מהבחינה הזאת, אבל גם שחקנים כמו ג'ף, כמו זאנה, כמו זאק לידיי - ריבאונד התקפה שהם לוקחים זה כמעט תמיד שתי נקודות אוטומטיות. רק אצל הווארד, הריבאונדים שהוא לוקח זה בגובה הגוף, וגם אם הוא תופס כדור הוא בכלל לא מסתכל על הסל כי יחסמו אותו. הוא רק מחפש להוציא כדור החוצה, שמישהו אחר יתחיל התקפה בפחות מ-14 שניות שבסופו של דבר תסתיים בזריקה באחוזים נמוכים. מתוך 4 ריבאונד התקפה שהוא לקח: פעמיים הוא הוציא כדור החוצה להתקפות שהובילו לזריקה קשה של רביב שנגמרו בהחטאות; עוד פעם אחת הוא תפס כדור שלא פגע בטבעת, מכיוון שנשארה רק שנייה על השעון הוא עלה מיד לזריקה, איתי שגב שלח אותו לקו והוא עשה 0/2; והנקודות היחידות שעשינו מריבאונד התקפה שלו זה תיקון שלו להחטאה של עצמו מול שער ריק.
שחקן שהתרומה שלו בכל קטגוריה אפשרית מגרדת את תחתית החבית, ועושה נזק עצום גם בהתקפה וגם בהגנה.