הוקיץ' כתב:
ranjef כתב:
ושלא יבלבל על אופי - שהוא שרד עונה שלמה עם דונטה סמית׳, שהוא מטורף פי 100 מג׳ף
הא? מה הקשר בין דונטה סמית' לג'ף?
דונטה סמית' בחור בעייתי עם כל מיני ענייני אגו וכדומה, אבל על המגרש הוא ענק מכל מבחינה אפשרית.
ג'ף, במשחקים מסוימים, פשוט מחרב לך את המשחק במו ידיו. השחקן הכי לא אמין שקיים בערך.
אז לא, לא צריך לשחרר את ג'ף כי אנחנו לא נקבל ואליו פור מאני ברמתו, אבל בוא לא נעבוד על עצמנו שג'ף אחלה ואין שום בעיה איתו. המשחק היום היה אחלה תזכורת לסיכון העצום שבלהחליף את האוורד בשחקן בעמדות 3-4.
המשחק היום היה תזכורת לסיכון העצום? המשחק היום היה בדיוק ההוכחה כמה אין שום סיכון לשחק בלי גבוהים, וכמה הקלישאות האלה של אסור להיות "חשופים בצבע" ו"חייבים קו קדמי" ו"גיבוי בעמדה 5" זה בלוף של אנשים שחיים בעבר (ב-NBA למשל זה חלף מן העולם לגמרי).
שחקני פנים זה דבר כל כך לא נחוץ, שברגע שנכפה עלינו לשחק בלי גבוהים, אפילו שהמשמעות היא לשחק בלי השחקן הכי פרודוקטיבי שלנו מתחילת העונה (כולל במשחק הזה כמובן), נתנו את המחצית הכי טובה שלנו העונה. אי אפשר לשחק בלי גארדים, אי אפשר לשחק גם בלי פורוורדים, אבל בלי שחקני פנים אפשר ועוד איך.
כן, מן הסתם היה פה חלק מנטלי, הייתה התעלות של שאר השחקנים מאותו רגע, אבל אי אפשר להתעלם מהצד הטקטי של מה שקרה. לא רק שהרצליה לא הצליחו לנצל את ה"חיסרון" שלנו בשחקן פנים, ההתעקשות שלהם לנסות ולנצל את זה גמרה להם
את המשחק. למעשה ברגע שיש לך 4 שהוא ריבאונדר, כמו תומר, והוא לא דחליל בצורה קיצונית שאפשר לנפנף אותו בקלות לליי-אפ כל התקפה, הוא יכול לתפקד כ-5 לכל דבר ולא יקרה מזה שום דבר. מכל הניסיונות האלה להפעיל את אדריאן על תומר, פעם אחת זה נגמר באיבוד בניסיון המסירה, פעם אחת זה נגמר בהחטאה, עוד פעם שולחים אותו לקו וגם משם הוא מחטיא, ועד שהוא מצליח לעשות סל כבר נגמר להם המשחק. ובינתיים בצד השני הם לא מצליחים להתמודד עם ההרכבים האלה, כי יש על המגרש שלושה גארדים שיכולים לתקוף את הסל ואין אף שחקן שאפשר להחביא עליו שומר גרוע, ויש ריווח נהדר עם 4 שחקנים שממתינים על קשת השלוש ויכולים לקלוע שלשה.
אגב, חוץ מהמעבר לסמול-בול, השינוי הגדול זה שנכפה עלינו לשחק בסיטואציה לא מוכרת, בהרכבים לא מוכרים, לצאת מהתבנית שלנו, וזה גם שחרר אותנו בהתקפה. פרנקו הוא קונטרול-פריק, וכמו שיש לזה את היתרונות יש לזה גם חסרונות. השחקנים שלנו משחקים בצורה כל כך שבלונית, כל כך תבניתית, ומצד אחד זה מקטין את הפתח לטעויות, אבל מצד שני התבניתיות הזאת מסרסת את השחקנים ומקפיאה אותם. כשג'ף הורחק, נאלצנו לשחק עם תומר ב-5, פתאום כל הטקטיקה נזרקה לפח, עברנו לשחק על אינסטינקטים, ושחקנים התעוררו לחיים, השתחררו, ובגלל זה (וגם בגלל הריווח) סוף סוף התחלנו גם לקלוע. ודווקא הרצליה מהצד השני מאותו רגע התחילו לשחק בצורה מאוד שבלונית, רק ניסו להכניס כדורים פנימה, והם הפסיקו לשחק כדורסל, הפסיקו לחשוב, נהיו מהוססים ומפוחדים.
והקשקוש הזה על כך שג'ף מחרב את המשחק זה בכלל גניבת דעת. קודם כל, זו פעם ראשונה העונה מתוך חמישה מחזורים (פלוס משחק בגביע ועוד אחד בגביע ווינר) שהוא בכלל מסתבך בבעיית עבירות. ומתוך שבעה משחקים, בשישה הוא ייתן דאבל-דאבל או כמעט דאבל-דאבל ובשביעי הוא יסתבך בבעיית עבירות, ואז יגידו שהוא הורס לקבוצה ואי אפשר לסמוך עליו. 95% מהשחקנים לא יתנו את התפוקה שהוא נותן אפילו בשלושה משחקים מתוך שבעה, אבל עליהם לא יגידו שאי אפשר לסמוך עליהם ושהם הורסים. רק על ג'ף.
בכלל, כל עונה איתו זה אותו סיפור. מביאים אותו ברגע האחרון, בשקל וחצי, כזר רביעי בשביל לסתום חורים. כמובן שמיד הוא הופך לשחקן הכי יעיל והכי יציב שסוחב כל משחק את הקבוצה על הכתפיים, במקום ובגלל שאר השחקנים שבאו ביותר כסף, עם יותר מעמד, ולא מספקים את הסחורה. ואז כשהוא לא נותן את התפוקה הרגילה שלו, מפילים את כל התיק עליו, במקום על כל השאר שלא מספקים את הסחורה על בסיס קבוע ובגללם התלות בו היא כל כך גדולה.