יובל כתב:
אנחנו נראים פחות טוב ממשחק למשחק ומערך שלושת הבלמים עם ההרכב וההצבות שהוא כופה הופך למגוחך ומעוות.
ברור שהתקפית זה פוגע בנו, צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה. במשחקים האחרונים אנחנו פותחים עם ברשצקי, גנדה והירש ומאחוריהם שבעה שחקני הגנה, זה לא הרכב שאפשר לשחק איתו כדורגל.
המערך הזה גם גורר הצבות לא טבעיות שגם פוגעות לנו במשחק ההגנה. טקיאר לא מגן ימני (וגם לא שחקן טוב), נחמיאס לא מגן שמאלי (וגם לא שחקן טוב), בנש לא בלם כשבעמדה הטבעית שלו טקיאר ועידן כהן עושים תחרות מי יותר חלש. לקס מתופקד כקשר התקפי, לפני ידין ועוד שלושה בלמים, כמעט בקו אחד עם ברשצקי, למרות שאין לו שום יכולת התקפית (בפועל גם לא יכולות הגנתיות. שחקן חלש מאוד שלא תורם כלום על המגרש).
ובגלל שאנחנו עולים בלי כלים התקפיים אז קבוצות כבר מבינות שהן יכולות להרשות לעצמן ליזום מולנו, אין לנו כלים לשלוט במשחק, ללחוץ אותן או להעניש במתפרצת, והן יכולות לחשוף את כל החורים האלה. במשחקים הראשונים לא הגיעו נגדנו ליותר מכמה חצאי מצבים והאמירות בנוסח "בנס לא ספגנו" היו מוגזמות, אבל בשני המשחקים האחרונים נגד רמלה ועפולה באמת בנס לא ירדנו בפיגור למחצית. שתיהן שלטו במשחק והגיעו למספיק מצבים מסוכנים בשביל לכבוש ראשונות.
כשעברנו לשחק 4-3-3 סוף סוף נראינו כמו שאנחנו צריכים להיראות. עם רביעייה התקפית של ברשצקי, גנדה, הירש ואקסברד אנחנו יכולים להבקיע בצרורות, ובנש ב-35 דקות בתור מגן ימני נתן שלושה כדורי רוחב והרמות יותר טובים מכל מה שראינו מתחילת העונה (אחד הגיעה לידין שנגח החוצה ואחד להירש שבעט מסוכן ונהדף). גם ה-2:2 הגיע מההזדמנות היחידה שהייתה להם מאז שעברנו למערך הזה, בניגוד לכמויות המצבים שהם הגיעו במחצית הראשונה ובתחילת המחצית השנייה עד לשיוויון (ואם איווניר אכן אמר שספגנו שני שערים כששיחקנו עם ארבעה בהגנה כמו שנטען פה אז הוא חתיכת שקרן וגנב דעת). לא האמנתי שאיווניר הפחדן החזיר אותו לעמדת הבלם השמאלי כמה דקות לסיום, רגע אחרי שהוא יצר את המצב המסוכן להירש. זה פשע נגד הכדורגל מה שהוא עושה.
עם רביעייה הגנתית של בנש, דגני, סוארס ונחמיאס/בדש, קישור של ידין וגרץ (שיסלחו לי אוהבי שחקני הבית, אבל לקס הכי חלש בהפועל) והתקפה של ברשצקי, גנדה, הירש ואקסברד אנחנו צריכים לדרוס את הליגה. אם איווניר ימשיך עם אותם הרכבים והצבות לא טבעיות שמסרסים את הקבוצה, מונעים ממנה לממש את הפוטנציאל ומצמצמים את פערי הרמות בינינו לבין היריבות, אנחנו משאירים פתח גדול מדי למזל (שעד עכשיו היה בצד שלנו) ונשארים תלויים באיכויות האישיות העדיפות של חלק מהשחקנים שלנו כדי שיצילו אותנו ממבוכות.
הגנתית זה נתון לדיון (ולדעתי אכן יש ירידה), אבל מבחינה התקפית איך בדיוק אפשר לחשוב שאנחנו נראים פחות טוב ממשחק ממשחק?
בלי להיכנס לשאלת הבלמים, שני המשחקים הראשונים שלנו היו הכי פחות טובים התקפית אם נתעלם מהגארבג' בסוף נגד ראשון, ומאז ששחר הירש חזר אנחנו בשדרוג רציני בחלק הקדמי (גם אם הוא עצמו מחמיצן), ואתמול לדעתי אולי היה המשחק ההתקפי הכי טוב שלנו מתחילת העונה.