הוא נמצא בסיטואציה בעייתית ועד הדרבי הוא התמודד איתה כמו מקצוען אמיתי בצורה מעוררת הערכה.
אני מאמין שמה שהוא רואה בעיניו זה העבודות הבאות-
1. שהוא משחק מעולה ושיחסית הוא רמה מעל הליגה במיוחד שהשנה אין יותר מדי שחקני 4 מוצלחים בליגה.
2. שהוא נותן את התפוקה שלו מהספסל בצורה שעולה על כל ציפיה משחקן ספסל (תמיד נלחם ויוצר ומביא מספרים - במיוחד ריבאונדים לדקה)
3. שזה שפותח לפניו נותן פחות תפוקה ונראה פחות מחוייב בשפת הגוף מאז שקיבל מצטיין נובמבר.
4. לא משנה כמה הוא יהיה טוב מהספסל, האוול לא יזוז מהחמישייה.
כשיש לך כמה דברים בראש שממרמרים אותך, הפתרון הנכון הוא להמשיך לעבוד קשה.
אז דארל הגיע לפה, נראה טוב מהרגע הראשון, היה בטוח שתיכף יבינו שהוא רמה מעל, יהיה בחמישייה ויפרק את הליגה ב33 דק למשחק (מה שגם אני חשבתי שיהיה ואני עוד מאמין שיכול לקרות). והנה אנחנו אחרי 15 משחקים כבר,
מהם הוא פתח 6 פעמים בחמישייה ורוב הפעמים מאילוצים כאלה ואחרים. מגיע מאמן חדש, מה שתמיד פותח אצל שחקן
ספסל ציפייה שאולי המאמן החדש יעריך אותו יותר. אז אחרי שבמשחק הראשון תחת המאמן החדש הוא לא נרשם,
הגיע המשחק מול אילת הראשון שלו תחת הדר, וראו בדיוק כמה הוא רוצה להוכיח. הוא עלה מרוכז מאוד, לא החטיא כדור,
נתן הגנה ונראה בשיאו.
כששחקן לא מחטיא צריך להמשיך לתת לו לשחק. בשניה שהוא עלה לחצי השני עם הוואל שהיה חלש נגד אילת ושיחק עם באסה
על הפנים, פה דארל נשבר מנטלית. גם אני הייתי מרגיש במקומו שאם גם אחרי תצוגה כזאת כמו שהוא נתן חצי שני
לא ממשיכים איתו בהרכב, שום דבר כבר לא יעזור.
אתמול ראינו תוצר של השבירה הזאת. כשאתה קצת נחלש מנטלית אוטומטית הכדורים לא נכנסים לך והאיבודים מגיעים מהר.
בוא נקווה שאפשר לסמוך על המקצוענות של הבחור הזה כמו שהוא הראה לנו עד עכשיו, ושמדובר במעידה אנושית.
בכל מקרה חייבים להבין אותו ולעודד אותו כי הוא בסיטואציה לא פשוטה בכלל וכל הכבוד לו על התפקוד עד היום.
זר מרגש לא משנה איך יגמר הסיפור איתו
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
