אין ספק, תודה מכל הלב לאמיר כבירי.
האיש ששיקר לכולם לאורך כל הדרך. איש הצללים של מני ויצמן.
האיש שבנה תקציבי עתק מכסף שאין.
האיש שהתנהל בצורה חזירית ועלובה ששמורה לחלאות ברמת אלי טביב ושאול אייזנברג.
האיש שהמשיך לצבור התחייבויות על התחייבויות למרות שהוא יודע שהוא לא מסוגל לקיים אותן, המשיך להחתים שחקנים במיליונים כשהוא יודע שאין לו איך להחזיר את החובות לעובדים שלו, ועוד ניסה לעשות על כולם סיבוב ולקבל את הקבוצה בחזרה כשהוא זורק אותם לכלבים.
האיש שלפני חודש עוד דיבר על להוציא מיליון יורו על עומר דמארי כשהמועדון על סף חדלות פרעון.
האיש שהפך את הלנת השכר ומוסר התשלומים הנפשע לנורמה במועדון היחיד בליגת העל שעוד איכשהו מזוהה עם ערכי הסוציאליזם.
האיש שהשאיר עובדים של מועדון שלם, בעבר ובהווה, עם הסכמים חתומים שאלוהים יודע מי יכול לשלם, משך את הערבויות וברח.
האיש שהבטיח שינוי וקיים עוד מאותו דבר, אבל פי אלף יותר גרוע ופי אלף יותר מביך.
האיש שהצליח לעשות את כל זה על רקע ההתבזות המקצועית הגדולה בתולדות המועדון.
תודה, כבירי.
אני מאוד מקווה שנצא מתישהו מהגיהנום שסידרת לנו, אבל אתה לנצח תיזכר כאדם שהוריד את הפועל תל אביב לשפל המדרגה. האיש שהפך אותנו לסחבה מרוטה, לבדיחה הכי עלובה שהייתה בליגת העל בדור האחרון.
אני בטוח שאם לא הייתי אוהד הפועל הייתי מחלק לך אלפי לבבות ופרחים וכל יום מברך על זה שאתה קיים.
אבל אני כן. ואני ריאלי, אז ברור לי שהנאמנים לא מסוגלים להוציא מים מהסלע, אבל אני מקווה שכל צ'ק ערבות חתום שלך וכל אגורה שאפשר הם יצליחו להוציא ממך ויעבירו לאנשים שמעלת להם בפרנסה.
ואני מקווה שתשלם על הפשעים שעשית במועדון הזה.
