שמוליקיפוד כתב:
עזבו רגע קלישאות של "שחקנים פח". הם פח אבל זאת לא הנקודה.
לא נשאר מה לאהוב מהקבוצה הזאת.
בעלים שבא לי להקיא בכל פעם שאני שומע את השם שלו או רואה תמונה שלו. כל יום שהוא נמצא במועדון הזה והוצאה לפועל לא דופקים על הדלת בוולפסון זה נס רפואי.
צוות מקצועי שכולל ערס שחוץ מלצעוק כנראה לא יודע לעשות יותר מידי, ואחרי שהוא כמעט הוריד אותנו ליגה פעם אחת הביאו אותו לתקן את המצב ולקבור אותנו סופית.
ועוד מנהל מקצועי שנכשל טוטאלית בקיץ. מרוב עקרונות משחק וקומבינות עם סוכנים הוא שכח שהוא צריך לבנות קבוצת כדורגל.
והשחקנים הם סתם אוסף של חרא שכל הליגה לא רצתה ופלטו אותם מכל מקום אפשרי. כל מיני ידין, דגני, ורטה ושיימן. שחקנים שאם כבירי לא עושה להם טובה הם במקרה הטוב מתאימים לאשקלון. אין שחקן בית אחד שאפשר להזדהות איתו.
אני מתגעגע לימים שהיו פה שחקנים שלנו. משלנו.
אני לוקח אבוטבול אחד שאף אחד לא יכל לראות אותו על אלף אלטמנים.
אפילו למורדי אני מתגעגע. אני מזדהה עם פאקינג מנהל קבוצה יותר מכל מי שנמצא במועדון הזה היום.
אנחנו מועדון מת כרגע. בלי זהות ובלי נשמה.
וזה הכי עצוב לי, יותר מהמצב המקצועי.
היו עונות שעמדנו לרדת ליגה, אף פעם זה לא היה כמו עכשיו.
הסכמתי עם כל מילה שלך עד שהתחלת לדבר על געגוע לאבוטבול ולמורדי. שם איבדת את זה וגם אותי. קשה לי להאמין שאתה באמת מתגעגע אליהם ו/או לחיים רמון (אתה יודע, הם די הלכו ביחד), כך שאני מסיק שייתכן שהזיכרון שלך מעט סלקטיבי (אני לא מנסה להקניט).
ובכלל, האימרה "אף פעם זה לא היה כמו עכשיו" או דומות לה, כשבדר"כ משווים עונה או הפסד מבישים לעונות או הפסדים מבישים אחרים, תמיד מזכירה לי כמה הזיכרון שלנו רע בעניין הזה. הרי אחרי כל הפסד או עונה מבישים אנחנו אומרים שזה הכי גרוע שראינו (כמות הפעמים שזה עלה רק בפורום הזה במהלך השנים היא אסטרונומית) ואף אחד לא באמת מכמת (או יכול לכמת) את רמת הסבל לפי מדד אובייקטיבי.
השורה התחתונה שלי היא כזו: זו עונה מגעילה כקודמותיה, בחלק מהאספקטים יותר ובחלק פחות. המועדון הזה רקוב ומת כבר כמה שנים טובות (או יותר נכון, רעות).
לא ממש בא לי, אבל כנראה שאין מנוס מפירוק והרכבה מחדש כדי לסלק את הגועל נפש והריקבון מהמועדון שיקר לליבנו. עד אז, כל אשכול על הפסד או עונה מבישים כאלו ואחרים הינו התעסקות בתפל ולא בעיקר.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
