הוקיץ' כתב:
הבעיה בתרבות הכדורסל שלנו זה שמאמן פה עושה את התפקיד של חמישה אנשים שונים.
מאמן פה צריך להיות סקאוט, ג'נרל מנג'ר, מנהל אימונים, מאמן ומנהל משחק. מאמן צריך לדעת להרכיב קבוצה, לבחור זרים, להטמיע שיטה, להכין את הקבוצה למשחק ובסוף גם לדעת לתת לשחקנים להתבטא.
גם המאמנים הכי טובים בכדורסל הישראלי יודעים לעשות אולי שני דברים טוב מתוך כל הרשימה.
הבעיה של הרבה מאמנים (כמו ארז) זה שהם כל כך מפוצצים באגו שהם שוכחים שהשחקנים הם אלה שינצחו להם בסוף את המשחק.
לשיבק היה מספיק מזל להגיע פעמיים לקבוצות סופר מוכשרות ומספיק שכל לזוז הצידה ולתת לשחקנים המרכזיים שם לנצח בשבילו.
בעונה שעברה אלה היו וואייט ויוטר והעונה מונרו וליונס.
הוא לא יודע לבנות סגל ולהטמיע שיטה ולמען האמת הוא גם לא מנהל משחק מי יודע מה. כנראה שזה לא תמיד הכי חשוב.
מסכים עם כל מילה.
האמת שראיתי את כל המשחקים של ראשון בפלייאוף וגם לא אהבתי את ניהול המשחק שלו בעוד הרבה משחקים. דוקא כן אהבתי את ההצבה של רייט על מוביל הכדור של היריבה ברוב המשחקים, אבל למשל ההחלטה במשחקים מול חיפה לעלות עם מוביל כדור אחד בחמישייה (ועוד עם הלחץ האדיר שקולמן הפעיל על ליונס) היתה על סף ההתאבדות. במשחק האחרון הוא התעשת אבל לטעמי זה כמעט עלה לו בסדרה.
בסופו של דבר הקרדיט לראשון הוא על זה שהם ניצחו בפלייאוף הזה את שלושת המדורגות 1-3. למרות השיטה וכו', בעיני לא היו להם קיצורי דרך. הם כן הוכיחו את עצמם. הם קבוצה סופר מוכשרת ואמרתי את זה מהרגע הראשון העונה. על מונרו מרגע שחתם אמרתי שהוא חמישיית העונה עם פוטנציאל לשחקן העונה. גם את רייט (שהוא אנדרייטד בליגה הזאת) וליונס אני מאוד אוהב ושניהם היו ברשימה שלי בתחילת העונה.
האם כל הקרדיט הזה צריך לתת לשיבק? האם זה משהו שנותן איזושהי אינדיקציה לגבי היכולת שלו להוביל קבוצה שהוא בונה מתחילת העונה להישגים דומים? אני בכלל לא בטוח.