פורום השדים האדומים

אני מבין מה אתה אומר, חוששני שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך.
דעות של אנשים אי אפשר לשנות. כמו שכתבתי בתחילת האשכול, למדתי שלצערי העולם לא יתנהל כמו שאני חושב. אני יודע שאני צודק והם טועים, אני לא צריך שישכנעו אותי ואני לא צריך לשכנע אחרים. זה לא יעבוד ואין בזה טעם. אותו דבר רלוונטי גם לשמאל.
מה שכן יש לעשות הוא להילחם במציאות. אם העם בחר בגזענות, נילחם בגזענות. אם העם בחר בפאשיזם, נילחם בפאשיזם. אם הממשלה מבצעת עוולות בשטחים, נילחם בממשלה. לא נחליף אותה, כי אי אפשר להחליף אותה. זה מה שהעם בחר, זה מה שהעם רוצה, וכמה שלא ננסה אנחנו לא נוכל לשכנע אף אחד שאם הוא יזנח את הרעיונות הפאשיסטיים אפשר היה לעשות כאן אחלה מדינת רווחה.
ובדיוק בשביל המלחמות האלה צריך מחנה שמאל חזק. לא גדול, אלא חזק.
מחנה שכולל פחות מ20,000 איש הצליח לעשות פה דברים מדהימים. "שוברים שתיקה" מהשנים הראשונות לפעילותם גרמו לשינוי עצום במדיניות של צה"ל מול פלסטינים. "בצלם" חושפים את הדברים שממשלת ישראל מנסה להסתיר, ארגון בשם "סיכוי", שעובדים בו אולי 15 איש, הצליח בחודש האחרון להכפיל את מספר המרואיינים הערבים בתקשורת הישראלית. 2 סרבניות מצפון (תאיר קמינר ואיידן קטרי, אם מעניין אותך לקרוא) ו"יש גבול" הצליחו להציף בכל העולם את הבעיות של הכיבוש.
וזה באמת קצה המזלג. אם תסתכל על האחוז של המחנה מכלל האוכלוסייה מול ההשפעה שלו, אלה דברים ענקיים. אז עיסוק במספרים גדולים ואנשים כמו יאיר לפיד לעולם לא יהיו רלוונטיים, בטח לא בישראל. מה שיש לעשות זה להישאר חזקים ומאוחדים ולהילחם ביחד.
וזאת הבעיה האמיתית בשמאל, כל גורם בתוכו הוא כל כך טהרן עד שגם בתוכו הוא מפולג למיליון מיני-מחנות. אלה פוסלים את אלה כי הם שירתו בצבא, אלה פוסלים את אלה כי הם קומוניסטים/מזרחים/אשכנזים/אנערף, הכל מפורק. תנסה להסתכל כמה ארגונים הקבוצה הקטנה הזאת של השמאל מכילה (כשהכוונה היא לא לארגונים עם מטרות פרקטיות דוגמת בצלם, יש דין, גישה וכו' אלא לארגונים רעיוניים), אתה תהיה בהלם. "לוחמים למען השלום", "שתי מדינות מולדת אחת", מק"י, "עומדים ביחד", "אנרכיסטים נגד הגדר", "קואליציית נשים לשלום", ובאמת שאפילו לא התחלתי.
זאת השורה התחתונה. ברגע שהשמאל יבין שבגלל הנחיתות המספרית שלו (שהיא טבעית, כי ככה זה בעולם וככה זה היה לאורך ההיסטוריה) הוא צריך להתאחד כדי להיות הכי חזק שהוא יכול. בסיטואציה שבה אתה מטרה של כל המדינה, בקרב הימין אתה קאפו ובוגד וסמולני והכל, ובקרב הפחות-ימין אתה סתם קיצוני הזוי שהורס את המחנה, זה מאוד מקשה כשאתה צריך להתמודד בלי הפסקה גם עם פילוג מבית.
וכשנצליח במאבק, אז את מה שאנשים לא הצליחו להבין הם יבינו דרך המציאות.

ליתר דיוק, מי שהיום בן כמעט ארבעים הוא מהראשונים שעברו במערכת החינוך של הליכוד (מלימור לבנת והלאה), ויש סיכוי שהשינוי הגיע "מאוחר מדי" בשבילו והוא עוד זכר את מה שלימדו קודם.
כל מי שצעיר מזה כבר עבר, לצערו ולצערנו, במערכת החינוך שאנחנו מכירים היום.

תשמע, למרות שאין לי יותר מתי התנגדות למה שכתבת, לטקסטים כאלה אני תמיד שם כוכבית שהשמאל הציוני כבר לא חינך את מי שהיום הוא תכף בן 40.
חוץ מזה, זה מעניין אולי בנקודת מבט היסטורית, אבל לא כשאתה רוצה לדבר על ההווה והעתיד. מה זה אומר "השמאל הציוני בהלם מזה"? זאת השלכה של אובייקט לא מוגדר על מי? מפלגה? אזרחים? אין דבר כזה קבוצה שנקראת "שמאל ציוני" ששומרת על הומגניות 100 שנה. יש את האנשים שהובילו אז ויש את האנשים שבפרונט היום, שיש בינהם קשר זניח אם בכלל. לאנשים שמובילים היום, וגם לאלה שלא מובילים, שהיו ילדים קטנים ב77, מותר להיות היום בהלם. אתה לא יכול לקבע שמאל ציוני של לפני 60 שנה ושלפוט את האנשים של היום, כמו שאין לך מה לשנוא גרמנים של 2016. הדיסק הזה של האחריות צריך להתחלף כמו הדיסק של הפריפריה שלא מוכן להצביע לשמאל, למרות שהאנשים בשמאל שדפקו אותם נמצאים כבר בקבר, והאנשים בימין שמזיינים אותם נמצאים בכנסת.
להגיד שזאת פשוט דייסה שבישל השמאל הציוני זה לפטור אחריות ענקית מכל כך הרבה אחרים, ולזלזל בחשיבה העצמאית של האנשים פה.

איזו מערכת חינוך? זאת שעמדו בראשה(מאז המהפך) שולמית אלוני, רבין, רובינשטיין, שריד, ברק, שטרית, יולי תמיר ושי פירון?

חוץ מאלוני ושריד אין ברשימה שלך אף אחד שהייתי רוצה שיהיה מעורב בחינוך ילדיי.
דבר שני אני מדבר על 1996 והלאה. מאז ועד היום היתה שנה ומשהו שבה שריד היה שר החינוך, כל השאר היו על הטווח שבין פרווה לפחד אלוהים.

הניסיון לשפוט את העבר בכלים של היום הוא דבילי.
באוסטרליה עד 1966 היתה מדיניות הגירה של "אוסטרליה הלבנה" שמנעה להגר. מה זה אומר על האוסטרלים היום?
וכל גדולי האומה האמריקנים החזיקו עבדים, אז אי אפשר להיות ליברלי באמריקה?
בקיצור, טיעון לא רציני

אתה כל כך מנותק מההוויה הישראלית שזה מגוחך. אין לך מושג מי אלה בבוני ישראל, כיצד הם חושבים ופועלים ומה האג'נדות שלהם.
הניתוח האידיוטי והלעוס לעייפה שהחלש הוא תמיד טהור, מלאכי ולא אחראי למעשיו, וכל מחדליו הם בגלל קיפוח ואפלייה, ראוי לכל גיחוך.
וזה בא מאיש שמאל.

איזו מערכת חינוך? זאת שעמדו בראשה(מאז המהפך) שולמית אלוני, רבין, רובינשטיין, שריד, ברק, שטרית, יולי תמיר ושי פירון?

חוץ מאלוני ושריד אין ברשימה שלך אף אחד שהייתי רוצה שיהיה מעורב בחינוך ילדיי.
דבר שני אני מדבר על 1996 והלאה. מאז ועד היום היתה שנה ומשהו שבה שריד היה שר החינוך, כל השאר היו על הטווח שבין פרווה לפחד אלוהים.

דרך אגב, גם בימי זבולון המר המפד"לניק ר"ל היה חינוך לדמוקרטיה ולכיבוד אנשים שונים ודעות שונות.
זה לא שרק שרי חינוך שמאלנים הם גורמי חינוך טוב, זה פשוט שמה שיש מאז לימור לבנת רע.

היום בסקר בעיתון:
48 אחוז מתלמידי כיתות יא-יב אמרו שהם חושבים שערביי ישראל לא צריכים להיות מיוצגים בכנסת.
אבל זה השמאל הקיצוני אשם במפלה של השמאל, אם רק היו מתנערים ממנו ומיישרים קו עם המדינה, כלומר מתגזענים, הם היו יכולים להחליף את השלטון!

אני מאוד אוהב סקרים כאלו
מדגם מייצג של 345 איש שאף אחד לא יודע מאיפה הם, מייצגים את כל בני הנוער בישראל.
בכל מקרה, אני מסרב להתרגש מסקר כזה
למרות שלתחושתי באמת יש הקצנה בציבור ובני הנוער.
אני חושב שרוב בני האדם מגבשים דעה פוליטית בזמן הצבא והלימודים
עד אז הנושא הזה באופן כללי לא כלכך מעניין לרוב בני הנוער
על אחת כמה וכמה הם לא בקיעים בנושא

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

בכלל מדהים אותי שדווקא האנשים שמתיימרים להיות ביקורתים הומנים רודפי צדק ואמת מתהדרים ומגבים את הדעות שלהם בנתונים שאיך נאמר
די בעייתים בלשון המעטה