פורום השדים האדומים

הלו הלו הלו, הקנדים באו עם אופניים ל D-Day.
שפילברג חמור שהוא לא עשה את להציל את טוראי ריאן בחוף ג'ונו.



היה יכול להיות כמו American Flyers אבל עם יותר רובים.

יופי.
אם הם היו באים עם אופניים שגם יכולים להשתלט אתם על החוף זה כבר היה מגניב (או בסיכוי הרבה יותר גבוה זה היה עוד "הישג" בריטי להחריד).

באמת לא הצלחתי להבין איך לרסק נחתות על החוף ולשלוח חיילים ישר לתוך קנים של מכונות ירייה יכול להיחשב גבורה.

הם השתלטו על החוף כמו גברים ובהרבה יותר קלות מאומהה (שבתכלס היה מחדל די רציני).
אני מאשים את פייטון מנינג.

מצליח לבטא בצורה טובה את מה שאני חושב על הנושא, לא מסכים איתו ב 100 אחוז אבל זה לא נתפס מבחינתי שאצטרך להביא את יהודה גליק כדוגמה למה שאני חושב

יהודה גליק מסביר: ''התנהגות החייל בחברון מזעזעת, המוסר שלי יהודי ואוניברסלי''
השמיצו אותו, איימו עליו והאשימו אותו שהפך מפעיל ימין לאיש שמאל קיצוני, אבל פעיל הר הבית יהודה גליק מסביר כעת מדוע מבחינתו לא מדובר בגיבור, ולמה שני הצדדים בפרשה טועים
אריק בנדר / 30/03/2016 11:06
פעיל הר הבית, המתנחל מעתניאל והמועמד הבא ברשימת הליכוד להיכנס לכנסת, יהודה גליק, שלפני כשנה וחצי נפצע אנושות מירי מחבל פלסטיני, מצא עצמו השבוע בסיטואציה דומה לזו שאליה נקלע בשעתו נשיא המדינה ראובן ריבלין. פוסט שהעלה גליק בפייסבוק, ובו הגדיר את התנהגותו של החייל שירה למוות במחבל בחברון כ"מזעזעת", פתח מסע השמצות ואף איומים כלפיו מצדם של טוקבקיסטים המזוהים עם הימין.

לפוסט הזה נוספו גם ציוצים של גליק בטוויטר, שבהם כתב: "מבחילים ומגעילים ריקודי השמחה לאיד על הדם נגד צה"ל בעקבות התנהלות החייל. מבחילים לא פחות אלו שמרוממים את מעשהו ואולי רוצים להפוך אותו לגיבור. עצה ידידותית לחייל: אל תתחבר למכתירים אותך כגיבור ואל תטען שחשבת שהוא ממולכד. תגיד 'מתחרט, טעיתי'. אתה לא רוצח וגם לא גיבור. רוצה מאוד בטובתך".

גם כאן התגובות הנזעמות לא איחרו לבוא. היו שאיחלו לגליק למות, ואחרים כינו אותו "שמאלני מסריח", "צבוע", "רשע" ו"עוכר ישראל".

"לא נפגעתי מניבולי הפה", טוען כעת גליק בראיון ל"מעריב המגזין". "כן נפגעתי ממי שניסה להאשים אותי שניסיתי להשיג כאן רווח פוליטי כביכול, שניסיתי למצוא אולי חן בעיני נתניהו או בעיני בוגי כי אני רוצה להיות חבר כנסת. גיליתי המון ציניות וחוסר אמון בסיסי".

הפכת מפעיל ימין קיצוני לאיש שמאל קיצוני?
"מי שמכיר אותי יודע שבסיס החשיבה שלי לקוח מעולם המוסר והצדק ולא משאלה של ימין ושמאל. בענייני הר הבית אני דורש צדק וכיבוד זכויות אדם. בעבר התפטרתי מתפקיד בכיר במשרד הקליטה כי חשבתי שתוכנית ההתנתקות לא מוסרית. במקרה של החייל בחברון ראיתי שמצד אחד גורמים כמו בצלם ושוברים שתיקה התנפלו על החייל והאשימו את צה"ל בהתנהגות לא מוסרית, ומנגד בימין היללו אותו כגיבור והציעו להעניק לו צל"ש. אני לא מסכים לא עם אלה ולא עם אלה".

מדוע בעיניך החייל אינו גיבור?
"מחייל שמקבל נשק ליד מצפים שהוא ידע להילחם בשעת הצורך, אך גם לנצור את נשקו בשעה שצריך לגלות איפוק ואחריות. השאלה הזו לא תלויה ברצונו החופשי של החייל, אלא בחוקים מאוד ברורים שהצבא קבע כמו נוהלי פתיחה באש שכל חייל יודע אותם. כשאתה עומד בשטח, ולצדך המפקדים שלך, לא ייתכן שתחשוב שנוהלי הפתיחה באש לא מתאימים לך. אני עצמי שירתי בצה"ל במספר תפקידים, בין היתר בשריון ובמודיעין, ואני מכיר את הנהלים. לירות במחבל חסר אונים על הרצפה נוגד את הנהלים הבסיסיים של הצבא, אבל גם את המוסר היהודי. אצלנו לא יורים בשבוי וגם לא יורים במחבל ששוכב חסר אונים על הרצפה לאחר שנוטרל. אנחנו מחויבים לערכי המוסר, אבל גם לאמנות בינלאומיות. אין פה הפקרות. המוסר שלי הוא יהודי, אבל גם אוניברסלי".

חייל צה"ל יורה למוות במחבל. צילום מסךחייל צה"ל יורה למוות במחבל. צילום מסך

ממה הזדעזעת במעשה של החייל?
"הזדעזעתי מכך שהחייל מפר את הנהלים הבסיסיים של הוראות הפתיחה באש. הזדעזעתי גם מהתגובות שמצד אחד אומרות ש'הנה ההוכחה שצה"ל אינו צבא מוסרי', ומצד שני אומרות 'איזה גיבור החייל'. האמת היא כמובן באמצע, ואני כמי שאוהב ומעריך את צה"ל הייתי חייב לומר את דברי וכתבתי שהחייל עשה טעות, אך גם שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם".

מה דעתך על כך שלפי ההערכות, החייל יואשם בגרימת מוות ברשלנות, והוא הובל לחקירה אזוק כאחרון הפושעים?
"החייל הזה התנהג לא בסדר ומגיע לו להיענש, אבל כמובן שבשום פנים ואופן לא מדובר ברוצח. אסור להשפיל אותו, אבל בשום אופן אין מקום להפוך אותו לגיבור. אם הוא היה מגיע לזירה חמש דקות קודם לכן, חותר למגע ויורה למוות במחבל, הייתי אומר שמגיע לו צל"ש, אך מרגע שהאירוע הסתיים, ומפקדיו עומדים בשטח לצדו, הוא לא היה צריך לירות בו".

"איבדנו פרופורציה"

גם פעילי הר הבית הטיחו בימים האחרונים האשמות בגליק, שכה מזוהה עם עשייתם. בעקבות הסערה שהצית, פרסם גליק פוסט שבו הוא מבהיר את עמדתו ומתנצל בפני הגולשים שפגע בהם.

"התגובות בציבור הן תולדה של ערבוב תחושות הקיימות בו־זמנית", הוא אומר כעת. "ישנה תחושה של חוסר אונים מאז פרצה האינתיפאדה הנוכחית, שבה בכל רגע יכולים לקפוץ עליך עם סכין, וישנה תחושה טבעית שכל מחבל צריך לסיים את חייו עקב פיגוע. מצד שני, היה כאב גדול מאוד בציבור כתוצאה מהפעילות של שוברים שתיקה שמנסה להוציא את דיבת צה"ל רעה בעולם כולו. לאלה יש לצרף את התמונות הקשות של החייל האזוק ואת ההשפלה המיותרת שעבר. גם הדיווחים על כך שהוא יואשם ברצח גרמו לרבים לאבד את הסרגל המוסרי ולהפוך אותו לגיבור. אנשים איבדו פרופורציה לחלוטין, וזה נכון גם לגבי המערכת הפוליטית. היה צריך לקום ולומר להם: 'רבותי, תעצרו', במיוחד בשל ההתקפות על הרמטכ"ל ועל שר הביטחון. אסור להפוך את צה"ל לשק חבטות פוליטי, אבל לדעתי גם לא היה מקום לתת גיבוי גורף כל כך לחייל. עם כל הכבוד, חייל שמתרשל בתפקידו עומד לדין. כך עובדת המערכת הצבאית. בצה"ל אם אתה מפקשש וטועה, מעמידים אותך לדין. במקרה הזה חייל טעה בשיקול הדעת".

גליק עלה לכותרות בשנים האחרונות לא רק בשל פעילותו המאומצת בנושא הר הבית, אלא גם לאחר ניסיון ההתנקשות שבוצע בו באוקטובר 2014 בידי פלסטיני, כשיצא מהכנס השנתי של פעילי הר הבית במרכז מורשת בגין בירושלים. גליק נפצע באורח קשה מאוד, ומאז הצליח להתאושש ולהשתקם.
רבים טוענים שאינם מבינים את תגובתך מכיוון שאתה עצמך היית יעד להתנקשות של מחבל, שחוסל אחר כך על ידי כוחות הביטחון.

"זה לא שאני מרחם על המחבל, בוודאי שהגיע לו למות. אבל החייל המדובר הוא לא שופט ולא מוציא לפועל. מרגע שהתקרית הסתיימה והמחבל נותר בחיים, הטיפול בו עובר לידי גורמי הרפואה ומערכת השיפוט הצבאי. לא תפקיד החייל להחליט שהמחבל הוא בן מוות. במקרה שלי המחבל חוסל במהלך פעילות מבצעית של כוחות הביטחון שניסו ללכוד אותו, והוא התנגד".

מה התובנות שלך בעקבות ההתקפות עליך מימין?
"יש לנו בעיה בשיח התרבותי שלנו. בעיני אנשים שלא מסכימים איתך אתה הופך מיד לעוכר ישראל. אתה אויב האומה, אתה שמאלני קיצוני. אנשים חושבים על אוטומט. אם אתה ימני, אתה חייב להיות בעד החייל. אם אתה שמאלני, אתה רואה בו רוצח. יש גם חשיבה אוטומטית מגזרית. אם אתה מהבית היהודי, סימן שאתה בעד החייל. אם אתה מהעבודה, אתה נגד החייל. לאנשים קשה לקבל דעות אחרות, במיוחד אם זה מישהו מהמחנה שלך, שמעז לא לחשוב כמוך. המון אנשי שמאל התפלאו איך אני, גליק, איש הימין הקיצוני, כתבתי מה שכתבתי. אם אני מתעסק בהר הבית, אני ימין קיצוני, ולכן אני אוטומטית בעד החייל. הפעילות שלי בהר הבית לא נובעת מרגש ימני קיצוני. אני חושב שלא צודק שיהודים לא יכולים להתפלל. העשייה יונקת מעולם הצדק והמוסר והרצון לחברה צודקת יותר. בזה אני עקבי. מותר לחלוק עלי. אני אוהב את המדינה, את צה"ל ואת המשטרה. יש לי רצון שתהיה פה חברה מתוקנת. כשאני רואה עוול, אני מתלונן".

יהודה גליק לא ברור.
כלומר, התיאור שלו את הסיטואציה די מדויק, אבל המסקנה שלו לא ברורה.
"השאלה הזו לא תלויה ברצונו החופשי של החייל, אלא בחוקים מאוד ברורים שהצבא קבע כמו נוהלי פתיחה באש שכל חייל יודע אותם. כשאתה עומד בשטח, ולצדך המפקדים שלך, לא ייתכן שתחשוב שנוהלי הפתיחה באש לא מתאימים לך. אני עצמי שירתי בצה"ל במספר תפקידים, בין היתר בשריון ובמודיעין, ואני מכיר את הנהלים. לירות במחבל חסר אונים על הרצפה נוגד את הנהלים הבסיסיים של הצבא, אבל גם את המוסר היהודי. אצלנו לא יורים בשבוי וגם לא יורים במחבל ששוכב חסר אונים על הרצפה לאחר שנוטרל".

משום מה, המסקנה שלו מתוך הדברים שהוא תיאר די במדויק, שלא מדובר ברצח.
איך קוראים למה שהוא עשה? "גרימת מוות ברשלנות"? "הריגה"?
אני מעריך אותו על זה שהוא רואה את הדברים נכוחה, בניגוד לרוב המחנה אליו הוא משתייך, ששם עצמו עיוור. חבל שהוא לא הולך עד הסוף. אם חיל ירה בכוונה להרוג אדם פצוע שלא מהווה כל סכנה לסביבתו, הוא רצח אותו.

יהודה גליק לא ברור.
כלומר, התיאור שלו את הסיטואציה די מדויק, אבל המסקנה שלו לא ברורה.
"השאלה הזו לא תלויה ברצונו החופשי של החייל, אלא בחוקים מאוד ברורים שהצבא קבע כמו נוהלי פתיחה באש שכל חייל יודע אותם. כשאתה עומד בשטח, ולצדך המפקדים שלך, לא ייתכן שתחשוב שנוהלי הפתיחה באש לא מתאימים לך. אני עצמי שירתי בצה"ל במספר תפקידים, בין היתר בשריון ובמודיעין, ואני מכיר את הנהלים. לירות במחבל חסר אונים על הרצפה נוגד את הנהלים הבסיסיים של הצבא, אבל גם את המוסר היהודי. אצלנו לא יורים בשבוי וגם לא יורים במחבל ששוכב חסר אונים על הרצפה לאחר שנוטרל".

משום מה, המסקנה שלו מתוך הדברים שהוא תיאר די במדויק, שלא מדובר ברצח.
איך קוראים למה שהוא עשה? "גרימת מוות ברשלנות"? "הריגה"?
אני מעריך אותו על זה שהוא רואה את הדברים נכוחה, בניגוד לרוב המחנה אליו הוא משתייך, ששם עצמו עיוור. חבל שהוא לא הולך עד הסוף. אם חיל ירה בכוונה להרוג אדם פצוע שלא מהווה כל סכנה לסביבתו, הוא רצח אותו.

בצה"ל מתגאים בכך שחקירת מצ"ח בעניין הרצח בחברון נפתחה מייד ולא אחרי הפרסום, כלומר רוצים להגיד שם "זה לא שאנחנו חוקרים רק כי כולםך יודעים שבוצע רצח, אלא כי אנחנו ארגון מוסרי".
אז כמה דברים על זה. קודם כל לאחר סדרה ארוכה של הריגות פלסטינים שלא נחקרו, מאז 2011 צה"ל התחייב בבית משפט כי יפתחו חקירת מצ"ח בכל מקרה של הריגת פלסטיני, אלו יפתחו מייד (בניגוד למצב בו חקירות נפתחו שנים אחרי ולא היה מה לחקור), וחקירות אלו לא ימתינו לסוף התחקיר המבצעי שהוא עשוי לשמש לצורך תאום עדויות. אז למעשה ההצהרה של צה"ל ריקה לחלוטין.
אבל מה לא אמרו שם? נכון שהייתה נפתחת חקירת מצ"ח, אבל היורה לעולם לא היה נעצר באותו היום, שעה לאחר פרסום הסרטון. למעשה הוא לא היה נעצר כלל ללא הסרטון, הוא לא היה נחקר במעצר, אלא בשיחה חברית. מה שהיה קורה ללא פרסום הסרטון הוא שהחקירה הייתה נמשכת שלוש שנים, החייל היה משתחרר, ואז היו סוגרים את התיק שם מחוסר ראיות.
הדבר הראשון שהיה קורה זה שהוא היה מכחיש שהוא ירה, אם היה מודה אז לא היה אפשר להשוות את הקליע שלו לזה שפגע בראשו כי מצ"ח לא אספו אותם. איך אני יודע? אפילו ברוצח מביתוניא, בן דרי, שהסיבה היחידה למעצרו גם שם היא התעוד, לא הואשם ברצח הנער מוחמד סלאמה בן ה-16, אלא רק בהריגתו של נדים נאוורה. הסיבה לכך היא שהקליעים לא נאספו, ורק במזל זה שרצח את נאוורה נתקע בתיק בית הספר שלו, והפלסטינים מצאו אותו. דבר קרה כשעמרי אבו ירה בראשו של ילד בן 10 בניעלין. למרות שבבירור נהרג מירייה בראשו בגלל שהקליע לא נמצא לא היה אפשר להגיד שאבו הוא זה שירה את הכדור הקטלני ולא מישהו אחר. למרות שהיה היחיד שהחליף מחסנית במקרה.
אם לא היה תעוד המצב היה יותר גרוע. למשל חיילי אותה חטיבה של היורה הרגו שני נערים בכפר עירק בורין, מוחמד קאדוס בן 16 ואוסייד קאדוס, בן 20. אחד בירי בראשו ואחד בבטנו. החיילים טענו כי נורו רק כדורי גומי, אך צילומי הרנטגן חשפו שמדובר בשקר, ונמצא הקליע בראש, כך שהתחמושת היתה חיה. אחרי חמש שנים סגרו לאחרונה את התיק.
מה עוד היה קורה? ההדלפה של צה"ל שהחייל אמר לחבריו כי "המחבל צריך למות" לעולם לא הייתה נאמרת בחקירת מצ"ח, שם חיילים רגילים לחפות אחד על השני ולעולם לא מעומתים עם סתירות. יום אחרי ההרג הכפול בעירק בורין שוב חיילי חטיבת כפיר ביצעו שוב הרג כפול. הם הרגו את מוחמד וסלאח קוואריק, בני 19, ליד הכפר עוורתא. דובר צה"ל טען כי השניים הסתערו בקלשונים על חיילי חטיבת כפיר שעמדו במחסום, ואלו הרגו אותם בכדי להגן על עצמם. הסיפור התגלה כשקרי, הקלשון הפך למזרק. בחקירה התברר כי לא היו עליו טביעות אצבעות, והסתבר כי חייל אחד ירה 29 כדורים בשניהם מטווח אפס. שלושה חיילים שעמדו בטווח של עד שני מטר מהאירוע טענו שלא ראו שום דבר. התיק נסגר.
רשימת החקירות ללא כתבי אישום היא בלתי נגמרת, מקריאה אפילו מהירה בהם ברור שאין שום כוונה להגיע לחקר האמת, והם נועדו לטייח אותם. אפשר לקרוא על כמה מהם בתגובות.
אז כן פתחו בחקירה, אבל לא, בלי התעוד הפומבי הרוצח לעולם לא היה משלם על מעשיו.

הפרקליטות הצבאית החליטה היום (רביעי) לסגור את תיק החקירה לבדיקת נסיבות מותו של הנער מוחמד סלמה אבו טאהר, שנהרג מירי במהלך עימותים בביתוניא באפריל 2014. לאחר המקרה, שבו נהרג גם הנער נדים נאוורה, נפתחה חקירה והוגש כתב אישום נגד שוטר מג"ב בן דרי בגין מותו של נווארה. עם זאת, בהודעת הפרקליטות נמסר כי לא נמצאו ראיות שבכוחן לשפוך אור על נסיבות מותו של סלמה, וכי "גם לאחר חקירה מאומצת, לא נמצאו ראיות לביצוע ירי חי מצד חיילי צה"ל שנכחו באירוע, אלא אך לשימושם באמצעים לפיזור הפרות סדר".

כפר קאסם זה בתוך הקו הירוק, ולדעתי הטבח היה ב56.

את הטבח ביצעו חיילים , אבל כמובן שזה קרה לפני כיבוש השטחים. האמת שיהודים מדכאים פלסטינים החל מ48 (בעשור הראשון הפלסטינים בישראל היו תחת ממשל צבאי), ואין סיבה לא להתחיל את הספירה מאז.

מסתבר שהתופעה יותר רחבה אפילו ממה שחשבתי. חייל מהפלוגה של הרוצח אמר לתקשורת היום שכל התקלה באירוע הייתה שהרוצח היה חייל ולא קצין, ושזה עניין קבוע שבגמר ניסיון דקירה הקצינים רוצחים את הדוקר.
האמת, זה קצת מפתיע. אני תיארתי לעצמי שמדובר בתופעת ההתבהמות הכללית שחדרה לצבא (וזה מאוד מתאים לעומק האחיזה שמרזל הצליח לתפוס בכוחות שבחברון), מסתבר שזה יותר לכיוון של מדיניות מכוונת.
שוין. בהאג יש ספסלים מאוד ארוכים, יהיה מספיק מקום לכולם.

שוטרי מג"ב.

חייל מהפלוגה אמר = כל הצבא חושב ככה
לוגיקה מעניינת
אין צורך להכניס טמטום לטיעון שאתה מביא
אבל כנראה שזה חזק ממך אז אתה חייב להשתמש בדמגוגיה זולה
מעניין למה בחרת דווקא במה שהחייל הזה אמר ולא החייל שדיווח על התקרית ולא המ"פ ולא המג"ד ולא המח"ט ולא מפקד האוגדה ולא הרמטכ"ל
ואם כל הצבא או אפילו רוב הצבא חושב ככה איך זה מסתדר שלא כל האירועים או לפחות רוב האירועים מסתיימים ככה ?
דמגוג בשקל

תגיד, אתה יודע לקרוא?
כאילו, כמה מטומטם בן אדם צריך להיות בשביל לא להבין טקסט כל כך פשוט?