|
הגיע הזמן לוותר על העקרונות המטופשים האלו.
נכון, הפועל מייצגת משהו שונה, אבל בנוסף להפועל וכל מה שהיא מייצגת, זאת קבוצת כדורגל.
אנשים עובדים כל השבוע, מבזבזים לא מעט מכספם כדי לבוא ולהנות מכדורגל טוב מהקבוצה שהם אוהבים.
גילי ורמוט - זה שחקן שאתה בא בשבילו יום שבת למגרש כדורגל.
אתם יכולים לקרוא לי אוהד פחות טוב מכם, אבל מה לעשות זאת הקבוצה שאבא שלי הנחיל לי, עוד שהייתי ילד הייתה לי הזכות להגיע לבלומפילד, וקבוצת כדורגל אי אפשר להחליף. יש לי זכות, לא פחות מכל אחד מכם, להיות אוהד של הפועל תל אביב.
נעזוב בצד את ההתנהלות של רמון, אם כן דחפו אותו למהלך, לא דחפו אותו למהלך. נניח, שהבן אדם רצה התקדמות מקצועית וכספית, וכן זאת הפרנסה שלו, זאת העבודה שלו. וכמו שכל אחד מכם חוזר בסוף כל יום עבודה להאכיל את הילדים שלו, ושואף להתקדם בעבודה, מחפש אתגרים, גם הוא חיפש. אנחנו חיים בעולם שהכסף זה הכלי נשק העיקרי, ואולי לא נעים לכם לשמוע, כל סמל שתכתירו, עבור הצעה מספיק טובה בטיימינג הנכון יעזוב אתכם, וילדותי לחשוב שלא ( גם למכבי ששששש...).
אתם מחפשים להתלות בסמלים, ואנשים שמקדישים את חייהם למועדון, התקופה הזאת נגמרה.
שי אבוטבול, שהיה כל מה שאפשר לחפש בסמל, פשוט לא היה מספיק טוב כדי לקבל את ההצעות והאתגרים האלו. ואם כן, הוא היה הולך כמו גדול. עומר דמארי, עם כל ההערכה הרבה אליו, בסיטואציה אחרת, היה מניח את העקרונות בצד, וחוזר למקום שמקצועית וכלכלית יעשה לו הכי טוב, ואם אפשר על הדרך להגיע לקהל אוהדים שמעריץ אותך - הרווחת.
אפשר להמשיך להתעסק בדיון שהאם מכובד שיום אחרי הדרבי הוא הלך למכבי, עובדתית - הלוואי שכל השחקנים של הפועל היו נראים כמו חצי מגילי.
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
