אמיר כתב:
pokara כתב:
אז הסכסוך התחיל עוד לפני 48? אז זה כבר לא סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוך רעיוני?
ובמאמר מוסגר בתור בן אדם לא דתי, אני לא חושב שיש לי זכות אבות על המקום הזה, אבל העולם ואירופה הנאורה החליטה לשלוח אותנו לכאן בסופו של דבר (כנראה עקב נקיפות מצפון או חשש משואה שניה) אז מבחינתי זה הבסיס ל"זכות" שלנו להיות כאן.
בטח שהסכסוך התחיל לפני 48', הוא עדיין סכסוך לאומי\לאומני (שטריטוריה מעורבת בו כמובן). וכל סכסוך הוא רעיוני, לא?
ואירופה לא החליטה לשלוח אותך לשום מקום, מעצמה קולוניאלית החליטה את זה (אח"כ קצת התחרטה אבל בקטנה) אני לא מקבל בשום צורה שקולוניאלזם מקנה זכויות (ואני בטח לא חושב שזה דוגמה לשום דבר נאור). ותראה, יותר יהודים ברחו מאירופה לארה"ב מאשר לשיראל, הרבה הרבה יותר, זה לא מקנה לך שום זכויות על ארה"ב.
עכשיו תגיד, עברו 70 שנה, אנשים נולדו פה, זה דבר אחד, אבל אם אתה חוזר אחורה לראשית הציונות, זה משהו שלדעתי אי אפשר להצדיק בלי ההבטחה האלוהית. ואני לא סתם מתקטנן פה, הרי כל האתוס של ישראל בנוי על זה ש"הם לא הסכימו לתכנית החלוקה" אז מגיע להם, ועזוב שרוב הפלשתינאים בקושי היו מעורבים בכלום, ועזוב שמה אשמים הנכדים שלהם, אתה היית מקבל את זה במקומם?
כאילו אם היו באים לך עכשיו אנשים שטוענים שאלוהים הבטיח להם את ארץ ישראל והם רוצים להקים שם מדינה בשבילם אתה היית בסבבה עם זה?
pokara כתב:
לגבי זכויות האדם הבסיסיות, זה שהמנהיגים הפלשתניאים של אותם אנשים לא מוכנים לקבל את היותך כאן (ויכול להיות שבצדק היסטורי) וישמחו לראות אותך צף בים אולי בעינייך לא מקנה לישראל שום זכות לשלול זכויות אדם מהם, אבל לדעתי בהחלט כן נותן לך לגיטימציה להטיל הגבלות מסוימות עליהם ובמיוחד כאלו שימנעו פגיעה עתידית בך.
דבר ראשון אני לא מקבל שום אפליה שמובססת על מוצא אתני או דתי, בשום צורה ובשום אופן, ודבר שני, מה זה "הגבלות מסויומות"? כי עוד פעם, נכון לעכשיו אתה שולל מהם זכויות אדם הכי בסיסיות שיש.
כבר אמרתי שאני לא הייתי חי עם זה בסבבה, ואני יכול להבין את הרצון של אלו שגרו כאן לפני תוכנית החלוקה לשלוט בארץ,
אבל רצון זה דבר אחד, ומציאות זה דבר אחר שלא תמיד תואמת לציפיה שלך (ובטח ובטח כשמדינות העולם מסיבותיהן שלהן קיבל את ההחלטה בשבילך)
אז עכשיו יש שתי ברירות, לחרוק שיניים ולקבל את ההחלטה שנכפתה עליך תוך כדי ניסיון לייצר את המייטב מכך או להתנגד להחלטה ונסות להלחם לשינויה לפי רצונך.
או לא לקבל את ההחלטה ולפעול בכל הכח למען שינויה.
כמו שאתה בטח יודע, הערבים בחרו באפשרות השניה מהיום הראשון וגם ההנהגה הפלסתינאית שקמה במהלך השנים לא הראתה שום נכונות להתפשר או לקבל את היותינו כמדינה לצידם (ולמעשה הם לא מכירים בנו עד עצם היום הזה).
לגבי זכויות האזרח,
אז נכון שבעולם אוטופי לא היו מענישים עמים (שוללים זכויות) בגלל שיש להם מנהיגים טיפשים אבל אנחנו לא שם, ויש מציאות שאיתה צריך להתמודד.
במידה והמאבק שלהם (הלגיטימי משהו) היה מתבסס על פוליטיקה כנהוג בעולם המערבי אז גם הייתי מקבל את הצעקות והמחאות על כך שישנה שלילת זכויות בסיסיות של אדם כנהוג בעולם המערבי, אבל כל עוד הם נוקטים בדרך של טרור בדומה לאחיהם במדינות ערב, אז אין שום סיבה שלא יוטלו עליהם הגבלות מסוימות (ועדיין מצבם הרבה הרבה יותר טוב מבחינת חופש הפרט מאשר אחיהם ברוב מדינות ערב).
(בעברית פשוטה, הפלשתינאים לא יכולים לאכול את העוגה משני הצדדים, מצד אחד לפעול בדרכי טרור כמו בעולם החשוך והישן ומצד שני לצפות ולדרוש שלמרות זה יזכו ליחס ותנאים כמו של העולם הנאור).
*** הגבלות מסוימות : הגבלה על רכישה והצטיידות בחומרים אשר יקנו להם יכולות צבאיות שיפגעו בך בעתיד, וכן הגבלה על תנועה במידה ויש מידע על אותו אדם.
נ.ב. אמיר, אתה מקבל את חוק הבורקה שנחקק בצרפת (וכיום מדברים עליו גם בארה"ב ועוד מדינות אירופאיות)?