ציטוט:
איתי שכטר לא יודה בכך, אבל ייתכן שהוא לא רוצה יותר לשחק כדורגל. אפשר להבין אותו. כבר כמעט חמש שנים שלא יוצא לו מזה הרבה, ומפה לשם הוא כבר בן 28, והגיע הזמן להתבגר. אחרי הכל, מדובר במשחק של ילדים. אבל יש בעיה. שכטר לא יכול פשוט לבוא למאמן ולהגיד לו "שמע, לא מתאים", אז הוא מסתפק ברמזים. בהתחלה עדינים — למשל לצלול, ולא לחפש את השער, בכל פעם שהוא נכנס לרחבה — ובהמשך גסים, נניח לבעוט פנדל בצורה מזלזלת במיוחד מול הפועל כפר סבא.
אבל רוני לוי, מסתבר, לא טוב ברמזים. הוא גם לא מתעניין בנתונים; יגידו לו "שמונה משחקים, 434 דקות, אפס שערים בכל המסגרות", והוא פשוט יחשוב שכל סטטיסטיקה סופה להתיישר, ואפילו תהיה עקומה במיוחד. ציינו "14 משחקים, 843 דקות, שני שערים בכל המסגרות", והוא ישיב שזה היה בעונה שעברה, ושלא תעזו להשוות אותו למרקו בלבול. תשאלו אותו "מה עם הירש", והוא יענה שהיו צריכים למנות אותו למפכ"ל.
אז הוא ממשיך להתעלל בשכטר — כן, זו המלה — למרות שמאז פברואר הוא כבש שער שדה אחד בלבד, וגם זה במשחק בו אפילו מדו קמארה הבקיע. ביום ראשון העלה אותו לוי מהספסל בדקה ה־85, ושכטר לא הבין איך מישהו יכול לחשוב שהוא יספיק לעשות בחמש דקות משהו שלא מצליח לו כבר שמונה חודשים. למזלו, השופט רועי ריינשרייבר דווקא קולט רמזים. בשבת כבר לא תהיה לו בעיה.
http://www.haaretz.co.il/sport/opinions ... -1.2755877