האדום הצורר כתב:
הטקסט חסום:-(
המאמר המלא של אלון עידן, לחסומים:
רחם עליי, דייויד פדרמן, כי אני חולה בראש
רחם עליי, דייויד, כי אני לא נורמלי, וביום שני בערב - כשהראש קלט שמכבי תל אביב הודחה מהיורוליג - שמחתי כמו שהרבה זמן לא שמחתי
אלון עידן
24.04.2015 11:03
דייויד פדרמן, מבעלי מכבי תל אביב כדורסל, התראיין לתוכנית הרדיו של ערוץ הספורט, וסיפק אבחנה רפואית/פסיכיאטרית לגבי אותם אוהדי הפועל תל אביב ששמחו על ההדחה של מכבי מול פנרבחצ'ה/אולקר ביורוליג. "אני מרחם על האנשים האלה, הם אנשים חולים", אמר. "זה בדיוק ההפך מהפועל ירושלים, שאיחלו בהצלחה. יש אנשים נורמלים וזה כיף לכולם שקבוצה ישראלית מנצחת ויש אנשים שחולים בבריאות וחולים בראש שלהם".
אם כן, רחם עליי דייויד פדרמן. כי אני חולה בראש, ואני לא נורמלי, וביום שני בערב שמחתי. לא סתם שמחתי — שמחתי כמו שהרבה שנים לא שמחתי. החלקיק הזה בזמן, שבו הראש קלט שהזריקה של ג'רמי פארגו לא נכנסה, ושהמשחק בעצם נגמר, ושמכבי תל אביב בעצם הודחה — היה חלקיק קטן של אושר. באותן מאיות שנייה גם הבנתי מה זה בעצם אושר: הקלה. פשוט הורדה של מתח. דפיקות לב מואצות וחזקות שלפתע מקבלות הוראה מהמוח שהכל בסדר, שאפשר להירגע, שהסיוט נגמר. אז רחם עליי דייויד פדרמן. רחם עליי כי אני חולה, חולה בראש, לא נורמלי.
רחם עליי כי אתה נורמלי ובריא. ורק איש מאוד נורמלי, יכול לעמוד בראש מועדון שהוא הייצוג האולטימטיבי של השיגעון — ולהאמין בכל מאודו שהוא דוגמה ומופת לנורמליות. ורק איש מאוד בריא יכול לעמוד בראש מועדון שהוא המטפורה המושלמת לחולי — ולהאמין בכל לבו שהוא סמל של בריאות. אז רחם על דייויד פדרמן, כי ככל שאני מנסה — כבר 30 שנה שאני מנסה — אני לא מסוגל לאמץ את חוסר המודעות הכל כך מבורך של האדם הנורמלי, את העיוורון הכל כך נוח של האדם הבריא. רחם עליי דייויד פדרמן, כי אני חולה. חולה מאוד.
כל כך נורמלי אתה, דייויד פדרמן, שאינך מסוגל לראות שהמועדון שלך הוא הווילה היפה, עמוסת המפלסים, המעוטרת בבריכה ובמכון כושר, שנבנתה על הריסות בתי עניים. כל כך בריא אתה, דייויד פדרמן, שאינך מסוגל להריח את צחנת הגוויות, שעליהן מכבי שלך טיפסה בדרכה לפגישות מפונפנות עם ג'ורדי ברתומיאו. כל כך נורמלי ובריא אתה, שאינך קולט שכל הרעיונות המעוותים של "הקבוצות הקטנות" — פיינל־פור למשל — הם בסך הכל ניסיונות אומללים, מיואשים, של שכבות חלשות, מוחלשות, מסכנות, לבטל את הפערים המטורפים, הלא הגיוניים, הלא ספורטיביים, החזיריים, המכוערים, שאתה והחברים שלך עבדתם כל כך קשה כדי לייצר.
מה אתה לא מבין, דייויד פדרמן? מה בדיוק אתה לא מבין? האם אתה לא מבין שמכבי תל אביב שלך היא הדיקטטור שהשתלט על העם? האם אתה לא יכול לראות את חוסר הצדק הבסיסי, האסור, הזועק? חוסר צדק שמוסתר תחת הדגל, ותחת הכסף, ותחת הפאר? האם אתה לא מבחין בנלעגות שאתה אחראי לה? בנלעגות של הליגה המקומית? בנלעגות של משחק בין מכבי תל אביב לנס ציונה? או אשדוד? או חולון? או נהריה? או גלבוע/גליל? מה אתה חושב, שהפערים העצומים האלה הם גזירת גורל? או שבגלל שאתה והחברים שלך הקדמתם להבין איך העסק עובד, אז מעתה ועד עולמי עד יישאר העני עני והעשיר עשיר? מה בדיוק לא ברור לך, איש נורמלי שכמותך, דייויד פדרמן?
האם אתה לא מבין שכל מה שרע במדינה עצמה מיוצג אצלך, בהיכל מנורה/מבטחים/נוקיה/עלית/שטראוס? שהחיבור בין לאומיות לכדורסל הוא בעיה ולא פתרון? שמדינה נורמלית, בריאה, רגילה, לא עוטפת באופן קונצנזואלי, דביק, קיטשי, קנאי ואלים קבוצה פרטית, שהבעלים שלה הוא איזה טייקון, שהחברות שלו פולטות זוהמה מעל מאות אלפי אנשים כדי להרוויח כסף גדול? האם אתה לא מבין שמכבי תל אביב היא צורה של עיוות? של אנומליה? של מחלה בראש?
איך אתה לא רואה את זה, דייויד פדרמן? הרי יש לך תקציב של 20 מיליון דולר, בליגה שכמעט כל הקבוצות האחרות יחד לא מגיעות לסכום הזה. האם העיוות הזה לא מובן מאליו? מה, אתה לא מבין בחשבון, במתמטיקה, באריתמטיקה? או שאולי אתה חושב שכל קבוצה יכולה להגיע ל־20 מיליון דולר אם היא "תעבוד קשה"? אתה באמת מאמין בזה? אתה באמת מאמין שאם היית נולד בנהריה לזוג הורים קשי יום, היית היום מי שאתה? אתה עד כדי כך אטום? עד כדי כך מיתמם? עד כדי כך בריא?
איך אתה לא רואה את זה, דייויד פדרמן? איך אתה לא רואה את הגיחוך שבחיבור בין "ישראליות" לקבוצה שמעלה על הפארקט את סופו, סמית', פארגו, רנדל, לינהארט? ולא, אל תספר סיפורים על טיוס ולנדסברג, וגם לא על ג'ייק כהן. הכל קשקוש אחד גדול, גם אתה יודע. לא שאכפת לי שאלה ישחקו אצלך, ולא אכפת לי שההם יתאזרחו אצלך — אבל אל תספר סיפורים על "קבוצה ישראלית מנצחת". ואל תעשה את החיבור הגרוטסקי הזה, גרוטסקי כמו שרק אדם נורמלי, נורמלי מדי, יכול לעשות, בלי שלחייו יאדימו. בלי שבושה תגיע לביקור.
כן, דייויד פדרמן, המטרה של כל קבוצה בליגה צריכה להיות פגיעה במכבי תל אביב. לא בגלל הצבע הצהוב, ולא בגלל החיטוטים באף של שמעון מזרחי בכל פעם שהמצלמה מתמקדת בו. כל קבוצה צריכה לפגוע במכבי תל אביב כדי שמכבי תל אביב תיחלש. כי רק אם מכבי תל אביב תיחלש, יהיה ערך למשחק. ומאחר שמכבי תל אביב לא תיחלש מיוזמתה, צריכים להחליש אותה. וההישגים באירופה צריכים לעניין את האחוריים של המדינה. באמריקה הגדולה, פאר היצירה הקפיטליסטית, המקום שאליו אתה נושא עיניים — יש תקרת שכר, יש דראפט. גם במדינת החזירים מעוניינים שיהיה ערך לקרב בין החזירים. ומה יש פה, אצלך דייויד, מתחת לאף — שום דבר. פשוט כלום. הפקרות, ג'ונגל, החזק שורד. והחזק עובד קשה רק כדי להשאיר את הדברים כפי שהם.
אז רחם עליי דייויד פדרמן. רחם עליי ועל שכמותי. רחם על אנשים חולים, משוגעים, מסכנים. רחם עלינו, כי גם אנחנו רוצים להיות כמוך. גם אנחנו רוצים לדרוך על המסכנים בלי לשמוע את הצעקות. גם אנחנו רוצים להיות סמל ישראלי בלי ישראלים. גם אנחנו רוצים להיות קונצנזואלים בזמן שאנחנו פוגעים בכולם. גם אנחנו רוצים לפקוח עיניים בלי לראות את המציאות. גם אנחנו רוצים להאמין לשקר שאנחנו מספרים לעצמנו. גם אנחנו רוצים להיות נורמלים. נורמלים בראש. בדיוק כמוך.