|
ההספד של רמי למי שלא היה:
״את מי זה בכלל מעניין? אורי בטח היה אומר לי. בוא נעשה את זה אצל משה במסעדה. אחרי זה תשאירו אותי שם, זרוק. הפועלים בטח יאספו כבר. והוא בטח לא היה מסתפק בזה, וממשיך עם עוד כמה תיאורים, לגבי המוות שלו עצמו. תיאורים שזר לא יבין, כאלה ששמורים לאוהדי הפועל אמתיים. שצוחקים על הכול, כל הזמן, בכל מקום.
אבל רק היום בבוקר זה הכה בי. אחרי שאספי הלך מהבית ונשארתי לראשונה מאתמול, לבד. וזה לא מצחיק אורי. ממש לא מצחיק. תתבגר כבר.
יצאנו לדרך בייחד. אני הבאתי אותך לפגישה אצל דורון במשרד ב 2006. אתה הבאת אותי כמעט בכח לקבוצה ב2007. "רק תעזור קצת מבחוץ", אמרת. "זה הכול שטויות". "את מי זה בכלל יעניין"
רק ב 2010, החליף ה "תתקדם" את ה"את מי זה מעניין". אין יום שלא שלחת את כולם "להתקדם" לאן שהוא. אז התקדמנו. עוד ועוד ועוד. והרבה מאוד בזכותך. וגם וויכוחים היו לנו, אבל זה לא באמת עזר. הרי אי אפשר היה לשכנע אותך ואי אפשר היה לכעוס עליך לעולם. ולעיתים נדירות, היית משחרר איזה "יכול להיות" בשביל להיפטר ממני, ואז ניצחת את הוויכוח בגדול. כי ידעתי שתחזור אליו למחרת.
היית הדבק שלנו. האיש שמחבר ביו עודף האמוציות הגנטיות שיש בכל אוהד של הפועל, לעולם מבחוץ, שתמיד לדעתנו רודף אחרינו לכלותינו, ולטענתך לא. ואולי כן, מה זה באמת משנה. ורק בשבת אמרתי לך שביום ראשון יש הצבעה חשובה במנהלת, ואסור לי להפסיד. עודדת אותי כהרגלך, ואמרת "בטוח תפסיד". ואיך יכול להיות ששוב צדקת. הפסדנו אתמול. בגדול. מה לא תעשה בכדי להיות צודק.
והייתה לך עוד משפחה. המשפחה הבאמת חשובה. המשפחה הראשונה שלך. תמר, ניב, גלי, נילי, גור, אלה, ענבל. משפחה מדהימה. תמיד עמדו מאחוריך. תמיד אהבו. רק לפני שלושה חודשים בדיוק עמדנו פה בפתיחת האולם והוקרנו את הפעילות של אבא שלך עמי ז"ל. בדיוק כאן. במקום הזה שמסמל יותר מכל את הצלחת הדרך שלך.
והייתה גם מורשת, לכל מי ששואל מאתמול, מה הדבר הכי חשוב שהשארת. וזה ההגדרה החשובה "איש מערכת". הצוות שלך, שקורקי יצטרך לשמור עליו עכשיו. שחקנים באים והולכים, תמיד אמרת, אבל איש מערכת הוא איש שלנו לנצח. הם היו הצוות הלוחם שלך. האנשים הקטנים שמנצחים את המלחמות הגדולות. והשיחות על כל אחד מהם. האם הוא ראוי להיקרא איש מערכת. ואם איש מערכת הוא לנצח אורי, אז לאן הלכת לי פתאום
יצאנו לדרך עם הרבה אנשים מדהימים, לא כולם שרדו את התובענות היום יומית של הדרך המטורפת הזו. נשארנו רק שנינו. מאותו גרעין ראשוני, אותה יחידה לוחמת. ועכשיו מה, אני אתקשר, ואתה כרגיל לא תענה, אבל הפעם זה כבר לא הבטרייה, או המטען. והשיחה הזאת, היומית, כל כך תחסר לי. הרי כל האחרים לא שפויים. ואתה ידעת להיראות שפוי כלפי חוץ. אז כנראה שבכל זאת אתקשר. מקווה שכבר למדתי מה אתה עומד להגיד בכל סיטואציה, ונמשיך בייחד, ונגיע לכל מקום שחלמנו. אוהב אותך״
_________________
עוד לא הצטרפתם? www.haadumim.com www.hapoeluta.com
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
