




ישראל היוםהיריבות שהפכו לשותפות אניימה, זהבי, בן חיים, איגיבור, ורמוט, רייכרט, גולדברג, קהינדה וצ'יבוטה. ואלטמן גם. תוך שלוש שנים הפכו שתי היריבות הגדולות של הכדורגל הישראלי לשותפות עסקיות. המועדון העשיר מחזיק כלכלית את המועדון העני, שמשביח עבורו שחקנים ומעביר לו את הנכסים הגדולים ביותר שלו, אפילו ברגעי משבר מקצועיים ופיננסיים. מכבי ת"א והפועל דרום ת"א. האויב של אתמול הוא זכיין המשנה של המחר.
המהלך הזה מקבע את יורדי קרויף כאיש שחולל את המהפכה הניהולית-מקצועית הכי גדולה בתולדות המועדון. בימים עברו, עסקאות כאלה לא היו עוברות בשקט בקריית שלום. החיזור הממושך אחרי שחקני היריבה השנואה, העיסקה שבמסגרתה מושאלים לא פחות מארבעה שחקנים והקשר השוטף מאחורי הקלעים עם ההנהלה האדומה - כל אלה לא היו אפשריים.
אבל הימים הם אחרים, וכך גם הנסיבות. קרויף לא מכיר את היריבות העירונית המרה, הוא יותר בקטע של השנאה בין ברצלונה למדריד. בעסקים כמו בעסקים, מתרכזים בניסיון למקסם את הרווחים תוך ניצול היתרון היחסי. אז במכבי זה הארנק של גולדהאר, ובהפועל זה השחקן המוכשר היחיד שנותר בסגל.
קרויף ראה את יעקב שחר מנחית את אלירן עטר ואיתי שכטר. גם הוא יודע שבעוד חמישה חודשים יש סיכוי גבוה שערן זהבי או טל בן חיים או שניהם ביחד ינצלו את סעיף היציאה בחוזה ויפרשו כנפיים לליגות אחרות. הוא גם יודע שברק יצחקי וברק בדש מסיימים חוזה ואין לדעת אם ימשיכו או יישארו (במקרה של יצחקי יש רצון אמיתי להשאירו.(
במצב הזה העיסקה של ורמוט טובה למכבי. כוכב בקנה מידה של ליגת העל, שבעוד חמישה חודשים יכול להפוך לשחקן הכי חשוב, בהנחה שזהבי יעבור לאנגליה כצפוי. אין הרבה שחקנים ישראלים מובילים פנויים.
הערה לסיום: אתמול, ברגע אחד, פינה ערן זהבי את משבצת הנבל התורן בעיני שער 5 לטובת ורמוט. זהבי לפחות לקח תקופת צינון לפני המעבר. ורמוט בקושי הספיק לכבס את החולצה מהדרבי שלשום. כמה חבל שככל הנראה זה היה הדרבי האחרון העונה.
קריית שלום ולא להתראות
דבר כזה עוד לא היה: שלשום גילי ורמוט עוד פתח בהרכב במדי הפועל ת"א בדרבי מול מכבי ואתמול הוא חתם לשלוש שנים וחצי אצל הצהובים • ישתכר 400-כ אלף יורו לעונה • האדומים יקבלו 700 אלף יורו וחמישה שחקנים • "רציתי לעבור למכבי, אף אחד לא הכריח אותי," אמר לאחר החתימה הרשמית אוהדי הפועל ת"א התפללו
שהיום הזה לא יגיע, אבל החל מאתמול קשר הקבוצה בשנים האחרונות ואחד השחקנים היותר מזוהים שלה, גילי ורמוט, חצה את הכביש והפך מאדום לצהוב.
ורמוט חתם במכבי ת"א לשלוש שנים וחצי כשהאדומים קיבלו לא מעט עבורו: 700 אלף יורו, את בן רייכרט ושון גולדברג בהשאלה עד תום העונה, וזכות ראשונים להשאלה בעונה הבאה, ללא תמורה, של עומרי אלטמן, לנרי קהינדה והקשר הקונגולזי הצעיר מאוויס צ'יבוטה.
השמועות על סיכומו של ורמוט, שצפוי להרוויח 400-כ אלף יורו לעונה במכבי, החלו כבר בשעות הלילה המאוחרות שאחרי הדרבי. "ורמוט כבר חודשיים לא רוצה להישאר בהפועל, הוא היה נואש, ראו את זה עליו," סיפר שחקן בהפועל. האוהדים האדומים ניסו למנוע את המעבר והגיעו למחות בוולפסון, אך בשעות הצהריים התבשרו כי השחקן חתם רשמית במכבי.
המהלך להבאתו של ורמוט נרקם לפני כחודש אצל המנהל המקצועי של מכבי, יורדי קרויף, שסימן אותו כרכש המרכזי בחלון ההעברות של חודש ינואר. מבחינתו זה היה סוג של שובר שוויון, בדיוק כפי שעשה לפני שתי עונות עם צירופם של ערן זהבי וראדה פריצה. מגעים בין הצדדים התקיימו לאורך כל התקופה האחרונה, אך השחקן לא היה מעורב.
בהפועל הכחישו את המגעים וטענו בהודעה לתקשורת כי: "סוכנו של ורמוט פנה לחיים רמון והודיע כי השחקן מבקש לעבור למכבי ת"א. לאחר מכן ורמוט הודיע רשמית כי רצה לעבור ליריבה העירונית. המועדון כיבד את בקשתו ומודה לו על תרומתו הרבה למועדון בעבר ובשנתיים וחצי האחרונות ומאחל לו בהצלחה. מדיניות המועדון מאז ומעולם היתה לא להשאיר שחקנים בניגוד לרצונם ואלמלא הביע השחקן את רצונו לעזוב, אף אחד בהנהלתו לא היה מעלה על דעתו לשחררו. ההחלטה על שחרורו הינה קשה, אולם לאור בקשתו של השחקן לא היה מנוס ממנה."
יש לציין כי בעלי המניות, כולל עידו חג'ג,' שתורם כספים למועדון, לא עודכנו כלל על ביצוע העיסקה. היחיד שיצא נגדה בפומבי היה סיימון כץ, שהאשים את רמון במהלך: "המעבר לא נעשה כדי להציל את הפועל, אלא יותר כדי להציל את כספם של מספר אנשים."
גם ראשי עמותת האוהדים זעמו בעקבות המהלך ודרשו מרמון להעביר לידיהם את זכויות הניהול של הקבוצה: "רמון מוכיח במעשיו שהוא אינו יכול ואינו ראוי לנהל את המועדון. עזיבתו של ורמוט תפגע במועדון בפן המקצועי ותרסק את אמון הקהל."
האימון הראשון: מחר
ומה עם ורמוט עצמו? הוא דאג לשמור על פרופיל נמוך אתמול ולמעט הודעה שמסר לאתר הרשמי של הצהובים, קולו לא נשמע. "רציתי לעבור למכבי כיוון שזהו הדבר הטוב ביותר עבורי בשלב זה ואף אחד לא הכריח אותי לעשות זאת," נכתב בהודעה הקצרה. מנג'ר הצהובים יורדי קרויף הוסיף: "גילי צפוי להשפיע על הקבוצה באופן מיידי ומהווה חלק חשוב מהתכנון העתידי שלנו."
ורמוט צפוי לערוך את אימון הבכורה שלו במדים הצהובים ביום חמישי.
התגובות להחתמתו של ורמוט היו מגוונות: "אלוהים אדירים, אני פתחתי את הדרך למכבי," כתב באינסטגרם אקס הפועל ומכבי, השוער וינסנט אניימה, בתגובה לתמונה המשותפת של ורמוט עם קרויף לאחר החתימה.
"גם עם גילי לא היינו שווים כלום וכנראה לא היינו מגיעים לפלייאוף העליון. בוא נראה מה יהיה עכשיו, לא נראה שאפשר להציל את העונה הזאת," אמרו שחקנים בהפועל. חלק מאוהדי מכבי קיבלו באהבה את ההחתמה של הקשר וטענו כי מדובר ברכש הכי טוב שקרויף היה יכול להביא, אבל חלק דווקא התנגדו למהלך וכתבו ברשתות החברתיות: "אנחנו ביזיון, בושה שהבאנו את השחקן הזה, אין לנו שום זהות."
"ורמוט לא עזר מספיק"
אוהדי הפועל זעמו אתמול על המהלך והצהירו כי יעשו הכל על מנת לסלק מהקבוצה את רמון: "מה שעשו לאלי טביב זה כלום לעומת מה שיעשו לו," סיפר אחד האוהדים. כמה עשרות אוהדים הגיעו אתמול בערב להפגין מול ביתו של רמון. עוד לפני ההפגנה המדוברת האוהדים מחו גם מול ביתו של יו"ר הקבוצה, בארי בן זאב.
בן זאב תקף את ורמוט כשאמר: "במצב שנוצר לא היתה ברירה אלא למכור אותו. אם מנתחים את החודשיים האחרונים, זה לא שגילי לא כוכב גדול, אבל הוא לא הצליח לעזור להפועל מספיק. הוא דיבר חודשים עם קרויף. אף שחקן לא מעל המועדון."
כאמור, את תגובתו של ורמוט לדברים או ליום הדרמטי שעבר עליו לא היה ניתן להשיג.
כבוד, נאמנות, קבוצה 1 גילי. ורמוט הוא לא עוד שחקן. הוא ה-שחקן הכי מוכשר, הכי יצירתי והכי גדול ששיחק בהפועל בדור האחרון. מאסטרו, קוסם, אדריכל הדאבל והכי חשוב: אחד משלנו, עם לב אדום. עד אתמול. ברגע אחד התאדו כל ההבטחות על כך שהוא לא עוזב ובטח שלא למכבי. ברגע אחד התברר שהוא אולי כדורגלן גדול אבל נשמה גדולה אין לו.
יכול להיות שעכשיו יהיו לו בחשבון עוד כמה מיליוני דולרים ובארון עוד כמה תארים, אבל דבר אחד כבר 2
לא יהיה לו לעולם: כבוד.
ההנהלה. המבחן היחיד בספורט
הוא מבחן התוצאה והציון של ההנהלה - עלובת המדינה בניהול - הוא אפס, עגול ושלם. לא יעזרו הדיבורים על מאזנים, חובות ומשכורות; בשנותיו כבעל הבית מתגלה חיים רמון כעוץ לי גוץ לי, רק הפוך: טווה זהב לקש. תראו את רכבת השותפים, המאמנים, השחקנים והצוות המקצועי שנמלטו, תראו את איבת הקהל ובעיקר תראו את הטבלה. היא, למרבה
3
האירוניה, לעולם לא משקרת.
הפועל. העזיבה של ורמוט היא
מכה בבטן, אבל המועדון, כמו שאומרת הקלישאה, מעל הכל. לפעמים צריך להרוס עד היסוד כדי לבנות מחדש משהו בריא. הפועל של השנים האחרונות למרות התארים והקהל חולה מאוד: כלכלית, ספורטיבית, תדמיתית. הגיע הזמן לשחרר את התקוות ולהתחיל מלמטה, מהבדיקה הגופנית שתוודא שלמי שעולה למגרש יש ביצים ולב אדום.
4
מכבי. בדרבי הבא, אם לא נרד
ליגה, ישחקו אצלם ורמוט, זהבי, בן חיים ואיגיבור. כולם גיבורים אדומים, את כולם קנה הכסף הגדול. כמו בכדורסל, גם בכדורגל הצהובים לא יודעים שובע, אבל מעשה שטן: המנג'ר אולי אירופי והמשכורות משולמות ביורו, אבל היבשת הולכת ומתרחקת. ככה זה עם שכירי חרב;
5
לנצח יחשבו על האקזיט הבא.
הדרבי. אם למישהו היתה יושרה - למכבי, להפועל או לוורמוט עצמו - הקשר לא היה משחק שלשום בשם ההגינות. למזלה של מכבי זה נגמר רק .0:2 תארו לכם שהיה נגמר 5 או ,6 ואז היה מתברר שוורמוט עזב? מיד היתה נפתחת חקירה על מכירת המשחק, הרי היו על המגרש 12 צהובים מול 10 אדומים. יחי הפארסה: בטעויותיו הציל השופט חכמון את הכדורגל הישרא-
6
לי מעצמו.
האוהדים. בקיץ האחרון שיכנעו אותי הבנים שלי, בני 14 ,9-ו לחדש את המנויים. הם האמינו שדמי הכיס שלהם ישאירו את דמארי ואת ורמוט ושמשהו עומד מאחורי המילים "נאמנות," "אהדה" ו"קבוצה." אתמול נשבר להם הלב ואיתו הלכה גם התמימות.
ברוכים הבאים לעולמם האמיתי של אוהדי הפועל, ילדים: בשבת נתייצב שוב בבלומפילד, ונתכוון לכל מילה כשנצעק "הלכתי עם הפועל גם בטוב וגם ברע."
זה לא השחקנים, זו ההנהלה נו, אז אתמול המחאה הגיעה לחיים רמון, מאוחר מדי ומעט מדי. צחוק הגורל הוא שאתמול עוד ניסו בעמותת "האדומים" לגייס אוהדים חדשים לאין קבוצה המתחדשת.
על אף המופע המביש בדרבי, הדברים צריכים להיאמר: סגל השחקנים של הפועל ת"א לא פחות טוב מזה של השנה שעברה, אלי כהן הוא מאמן ראוי שצריך זמן. לא אפולה אדל או סארי פאלח אשמים בבלאגן, אלא רק ההנהלה.
איל ברקוביץ' ואסי דומב, גרועים ככל שיהיו, עבדו בסביבת עבודה בלתי אפשרית. כזו שרגע אחרי הפסד בדרבי עסוקה בלהדליף שוורמוט עוזב את הקבוצה.
מבחינת הפועל, הקבוצה הוציאה תוצאה בינונית במו"מ מול מכבי, אבל צריך לזכור שמדובר באנשים שריסקו וירסקו מפלגות במדינת ישראל גם בבחירות הקרובות, אז לצפות מהם לנצח משהו בימי חייהם זה קצת קשה.
לאלי כהן יש שלושה חודשים להוכיח שהוא לא רק שריף, אלא מאמן עם עמוד שידרה. הסגל שלו כאמור לא כזה גרוע, ואם יצליח לחבר שלושה ניצחונות עוד יוכל לפנטז על פלייאוף עליון. כל זה לא צריך לשנות כהוא זה את מה שאני כותב כאן כבר יותר משנה: רק פירוק יציל את הפועל מעצמה - אחרת היא תמשיך להיות מועדון שכל ייעודו הוא להכשיר שחקנים למכבי חיפה ולמכבי תל אביב.
גילי ורמוט אוטוטו בן 30 ואפשר לאחל לו שעונת הפריצה שלו תתרחש מתישהו לפני שיסיים את הקריירה. בניגוד לאחרים שמאשימים אותו שלא כמו דמארי או כוכבים אחרים הוא חצה את הכביש, אין לי שום טענה אליו. מכבי ת"א של עידן קרויף קונה כל מה שזז מעונת הדאבל ההיא של הפועל ומתקשה לייצר סמלים צהובים להזדהות עימם (אגב ג'ורדי, האפסנאי המיתולוגי אלי בואנו מחזיק בכרטיס שלו אם אתה מעוניין.(
רק שבעונת הדאבל הגדולה כולם דיברו על איתי שכטר ועל ורמוט ואיש כמעט לא התייחס לערן זהבי. מי באמת עשה ועוד יעשה קריירה מזהירה מבין השלושה, כבר כולם יודעים. לכן אם ורמוט מגיע למכבי כמחליף לזהבי אז שיהיה לכל הצדדים בהצלחה. הוא לא ידע לסחוב את הפועל על הכתפיים בשנה הקשה שלה, ספק אם יצליח לעשות זאת ללא זהבי, ביברס נאתכו ושכטר לצידו.