ערן כתב:
לא רוצה לקצץ לך את הכנפיים או לנפץ אשליות, אבל זה לא יקרה. יצא לי לחשוב על זה לא מעט בשנה האחרונה, להסתכל על זה במאקרו, והבנתי שהפעם פספסנו את הרכבת לתמיד.
תגידו "זה כבר קרה פעם והתרוממנו". נכון, אבל ב-97' הכדורגל הישראלי עדיין היה במין תקופת מעבר בין המרכזים לבעלות הפרטית, וההבדלים עדיין לא היו גדולים כל כך בין המועדונים שעברו את השינוי ובין כאלו שעדיין לא.
מה שקרה בארבע השנים האחרונות, מאז שהפועל החלה להתפרק בשלבים מנכסיה - שחקנים, כמות מנויים וכרטיסים, ניקוד אירופי, מעמד, הצלחות - זה שמועדונים אחרים, בעיקר מכבי, הצליחו לפתוח פער שיהיה בלתי אפשרי לסגור אותו - כלכלית ומקצועית בעיקר. היה לנו מומנטום זהב, עם ליגת אלופות וקאדר שחקנים נדיר, אבל לא השכלנו לקחת אליפות שנייה רצוף (כמו שאף פעם לא הצלחנו לעשות את זה) ולעשות קפיצת מדרגה. משם זה החל להידרדר.
לא יבוא אוליגרך, לא יבוא מיליארדר, כי בתהליך ההרסני הזה איבדנו את כל הדברים שעוד איכשהו היו מושכים מישהו. אולי, אולי, נצליח לחזור להיות קבוצה בינונית מבחינה הישגית - פה ושם דרבי, אולי גביע פעם בעשור - אבל "למעלה" באמת לא נהיה. זה אבוד. רוב הקהל הנוכחי, שרואה את הפועל משנות ה-90 ואילך, ייאלץ לחיות על 15 שנים נהדרות (2012-1997) ולהסתפק בהן - כמו אוהדי של הרבה קבוצות ברחבי העולם שכל מה שנשארו להם אלו זכרונות מתור זהב כזה או אחר.
אתה קצת מגזים
הפערים פה למרות גולדהרד עדיין לא כאלה ענקיים ולראייה- עם כל התקציב העצום כל מה שהם מביאים זה שאריות של "כוכבים" בקנה מידה ישראלי שנושקים לגיל ה-30 ומחפשים לעשות עוד כמה ג'ובות לפני הפרישה.
גם התוצאות בהתאם- הם הודחו השנה נגד קבוצות בינוניות מאירופה ובליגה לא הצליחו לנצח את שתי הקבוצות החצי-נורמליות היחידות שיש.
הישראלים בליגה חלשים, הזרים אלו ממש לא אותם הזרים שהיו פה בשנות ה-90-00 והרמה בכללי ירדה כשמכבי באותה הסירה.
הברוך שלנו הוא אצלנו בבית. אם איכשהו נצליח להוציא את עצמנו מהידיים של רמון ויצמן חג'ג' דהאן והשאר, אז יהיה אפשר לחזור לעניינים גם בלי איזה מליארדר שישפוך מליוני דולרים על כלום.