פוהורילס
ציטוט:
. הדבר המשמעותי שאני לוקח מהדרבי הזה אתמול בבלומפילד אלו מסיבות העיתונאים של חיים רמון בשבועיים האחרונים. מסיבות עיתונאים וראיונות הזויים שנועדו רק למי שהיה מסוגל עוד לקנות את הסיפורים שלו ולשמוע את היללות האין סופיות שלו ואת הטחת ההאשמות הצדקנית לכל עבר. רק הוא צדיק, צודק, טהור וחכם. אוי לנו ואבוי לנו שהגענו לרגע הזה.
פירות הבאושים מהעצים שרמון וחברים נטעו בחודשים ובשנים האחרונות נופלים כל שבת ושני על הגג, ומאיימים לשבור אותו. מעולם לא היה אדם עם כוונות טובות, שהוביל את המועדון לסף תהום שכזה. לא אלי טביב, לא איל ברקוביץ', לא אסי דומב.
חיים רמון הוא בעיה כי הוא לעולם לא רואה את המציאות כהווייתה, אלא בונה לעצמו עולם לא קיים. איך תמיד הוא מצליח להדביק בקסמו את סביבתו באופוריה ובתקוות חסרות יסוד, שסופן הליכה באוויר על התהום. בפוליטיקה כבר עייפו ממנו. עכשיו הפועל ת"א משלמת את המחיר על הפזיזות, הזחיחות, ההחלטות החפוזות, ועל תפקידי המפתח התלושים שנמסרו לאנשים לא מתאימים, לא בשלים.
תופי המלחמה רעמו ברקע כל הזמן, ריחו של האסון נישא שבועות וחודשים באוויר, רמת הסיכונים היתה כמו של מהמר שנותר עם ז'יטון אחרון והימר על ביתו, על מחנה האוהדים שמגיע למרות הכל בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב. ג'קי אלקיים הסכים להשאיל את מילות שיר האליפות של מכבי משנות השבעים, בשל גודל השעה.
זה היה דרבי עצוב ועגמומי, שלא ייזכר בדברי הימים, אלא אם כן יתברר שהיה אחרון בעונה שבה הפועל ירדה ליגה. אבל אולי היא לא תרד, כי השריף הוזעק ברגע האחרון, לא כדי להביאה לפלייאוף העליון כפי שרמון חשב לאורך העונה, אלא כדי לחלצה מאסון.