צר לי לכתוב זאת, אבל כרגע נראה שציפי את בוז'י לא מחמיצים שום הזדמנות להחמיץ.
לא מבין איך ציפי (ובמקרה של מופז זה שניהם יחדיו) הרשתה לעצמה לוותר על שלושה ביטחוניסטים כבדים, שכל אחד מהם מביא ערך אלקטורלי מוסף משלו (מצנע - צניעות, יושרה וניקיון כפיים נדירים בנוף, מופז - מזרחי, רמטכ"ל, וליכודניק בדימוס, שטרן - כיפה ויענו "ערכים") וכל זה בשביל הפארסה עם ידלין הפיקטיבי וכמובן בשביל להצניח את שובר השוויון האימתני ח"כ יואל חסון (לדעתי גם להוריו לא מובנת מה היא תרומתו).
דרוקר אתמול כתב משהו מאוד נכון:
http://drucker10.net/?p=2537בגדול הוא כותב שם שהרצוג ולבני מטיילים בין הטיפות ולא מפשילים שרוולים כי הם לא רוצים להרגיז את הביב ושרתו, שזה לא ייעלה להם חלילה בישיבה מחוץ לממשלה הבאה שלו.
הוא העלה שם נקודה מצוינת, שהרגע שבו לפיד נכנס בביבי חזיתית על כל הגלידות והקומבינות עם קיסריה זה הרגע בו יאיר לפתע קם מהקרשים והתקמבק משום מקום.
יש להם הזדמנות אדירה לצאת למתפרצת, לתקוע גול ולהביא אליפות, אבל במקום זאת נראה שהם מעדיפים להתבצר ולהתבנקר בחצי המגרש שלהם ולהעביר את הזמן בשביל תיקו ועליה לאירופה.
יותר מזה, בינתיים תכנית המשחק של הליכוד והבית היהודי עובדת מצוין. הם הצליחו להסית את הדיון מהנושאים העיקריים והחשובים לכיוון משחקי הקקי פיפי של אני יותר ציוני ממך, אתה פחות ציוני ממני. הרצוג ולבני מצדם פשוט משחקים להם לידיים בעניין הזה ומתפתלים מהטרולים האלו עם הסברים על גבי הסברים במקום לתקוף איפה שכואב.
מרגע לרגע הקמפיין שלהם מתחיל להזכיר לי את הקמפיין המנומנם והאימפוטנטי של הורוביץ לראשות עיריית ת"א (קמפיין בורגני מדי קראו לו אז).
עד כה שני הדברים הכי טובים פחות או יותר שהיו אצלם בקמפיין היו הדברים שבכלל לא היו בשליטתם - הרשימה המעולה שנבחרה בפריימריז ונאום הציונות של סתיו שפיר.
בלב כבד אני נאלץ להסכים עם אורי משגב שהם חייבים להתאחד עם יאיר כי זה ווין ווין לכולם:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2547469יש להם עד יום חמישי בשביל זה, מקווה שיקבלו שכל עד אז.