גיא האדום כתב:
בעבר היו הבדלים לא קטנים בין מרצ לחד"ש ובכל התחומים. הם אולי נחלשים אבל הם שם.
בתחום המדיני למשל מרץ אומרת מפורשות שהיא מתנגדת לזכות השיבה וחד"ש קצת פחות ברורה בנושא. אנשי מרץ לאורך השנים דיברו על הסוגיה הדמוגרפית וחד"ש מכנה את זה גזענות. חד"ש מאמינה בפירוז גרעיני ומרץ לא. בתחום הכלכלי מרץ היא לא מפלגה קומוניסטית וחד"ש כן. בתחומים החברתיים יש למפלגות האלו דגשים שונים. מרץ בבסיסה היא מהלוחמות העיקריות בכפייה דתית, למען נישואים אזרחיים, למען זכויות נשים, למען זכויות זוגות חד-מיניים וכו'. זה לא מקרי שזאת מפלגה שהמייסדת שלה אישה, שבראשה כיום עומדת אישה, שהח"כ ההומו הראשון היה ממנה, והח"כ ההומו היחיד כיום הוא גם ממנה. לחד"ש יש דגשים שונים ואולי אידיאולוגיה שונה. חד"ש למשל לאורך השנים הייתה מצביעה עם החרדים על נושאים כמו בעד הגדלת קצבאות ילדים או נגד הרחבת גיוס חובה לצה"ל. בעיני זה גם לא מקרי שבסיעה של חד"ש אין נשים כבר לא מעט זמן. מצד שני, זה גם לא מקרי שחד"ש זאת המפלגה היחידה (אני חושב) שיש לה יהודים וערבים בסיעה כיום.
זה מעבר להבדלים הקואליציונים שגבריאל דיבר עליהם. מרץ תכנס לקואליציות מסויימות וחד"ש לא. אני לא בטוח שלמי מהן תהיה השפעה מכריעה וזה לא שההבדלים ביניהן הם ממש שמיים וארץ, אבל יש הבדלים לא קטנים.
גם בעבודה ומרצ יש ערבים, וייתכן שבכנסת הקרובה תהיה נציגה ערבייה מטעם הבית היהודי.
מספר 5 בחד"ש בבחירות הקודמות היתה נבילה אספניולי, והתכנון היה שאחרי שנתיים 2 ח"כים(סויד וברכה) יתפטרו והיא ואיימן עודה היו אמורים להכנס במקומם.
ההבדלים בין לשבת בקואליציה ללתמוך בה מבחוץ הם לא כאלה משמעותיים בפועל-קואליציה יכולה להיות מורכבת מפחות מ60 ח"כים אם יש יותר מ61 שתומכים בה(כמו קואליציית רבין-פרס), וגם אם באופן רשמי מפלגה שתומכת מבחוץ לא משפיעה על החלטות הקואליציה, קואליציה, ובעיקר כזאת שמורכבת ממיעוט, לא תקח החלטות שיגרמו לה לאבד את התמיכה החיצונית.
לשאלתו המקורית של פטיש ומגל-לפחות היום, ההבדלים בין המפלגות הם יותר ברמה העקרונית ופחות ברמה המעשית(מרצ מגדירים את עצמם כציונים וחד"ש המפלגה היחידה בכנסת(להוציא את יהדות התורה) שלא מגדירה את עצמה כמפלגה לאומנית, מרצ לא יוצאים בזמן אמת נגד מלחמות מיותרות של ישראל וחד"ש לא יוצאים בגלוי נגד בנות ברית היסטוריות של שותפות היסטוריות של מק"י). מבחינתי ההבדל בבחירות האחרונות היה בעיקר שהיה ברור שמרצ יקבלו לפחות 6 מנדטים וחד"ש לפחות 4, וכשההתלבטות היתה האם לעזור לאבו וילן להכנס לכנסת או לאספניולי, ההחלטה להצביע לחד"ש היתה די קלה.