פורום השדים האדומים

שרם ב5 דקות שנותנים לו מסדר לעצמו מצבים ולפחות מגיע לשער, אבל חייבים להשביח את גוזלן לשחר, פשוט מרתיח.

לאיזה מצבים שרם הגיע ?

ליאור פישל בגול, אבל אבו אלהיגה הפקיר את השחקן שלו בשביל לעלות לכדור גובה מיותר. גם לו יש חלק.

ההבדלים בין ליגת הנוער לבוגרים הם הבדלים גדולים מאד
ורואים את זה מידי שבוע עם שלל שחקנים.
לקחת שחקן כמו גוזלן ולצפות ממנו שיוביל את ההתקפה של קבוצת תחתית ויהיה
מלך השערים שלה זאת החלטה אומללה.
גוזלן לא יכול להיות חלוץ מוביל בשלב הזה אלא חלוץ שני.
הבעיה היא כמובן שאין לנו שום חלוץ מוביל בסגל.

החלק האחרון לא נכון. הכדור היה אמור לנחות למוחמד על הראש וברגע האחרון שחקן ק"ש הסית אותו לכיוון אופיר מזרחי

הבחירה לקפוץ לכדור הזה, ולעזוב את השחקן שלו חופשי בתוך הרחבה, היתה לא נכונה לדעתי.

החלק של מוחמד מסתכם במצב הגבהה, שכמוהו יש עשרות במשחק, זה מה שהטעות שלו עלתה לנו , החלק של ליאור לוי הוא לאבד שחקן לבד ב5 במצב שממנו יש הרבה גולים. זה הכל.
כולם טועים הרבה ב90 דקות, צריך להשתדל שהטעויות לא יהיו עם מחיר של מצב מסוכן.

אין ויכוח שהטעות של לוי עלתה ישירות בגול. זה לא אומר שהטעות של מוחמד היתה זניחה.
ברגע שהוא קפץ כבר התעצבנתי כי ראיתי איך זה הולך להסתיים.

לא ברור לי כיצד יכול ל"גדול" חלוץ שעובר מחלקות נוער רציניות ומושאל על תקן חלוץ לגיטימי, כשהוא לא מסוגל לבצע שום פעולה עם הרגל. לא לעצור כדור, לא דריבל, לא בעיטה. רק "משחק ראש" פעם בעשרה משחקים. אף אחד מאנשי המקצוע לא רואה את זה?

וחברו לחוד ההתקפה משחק בכאילו. כאילו מגיע למקומות הנכונים, כאילו חושב קדימה, אבל אתה יודע שסביר להניח שלא יצא מזה כלום, כי הוא עצמו לא מאמין שהוא יודע מה הוא צריך לעשות לאחר שעשה את הפעולה הנכונה הראשונית, אלא כדי לצאת ידי חובה ולהראות טוב בעיני איוניר. תמיד זה מסתיים במסירה לא אפקטיבית או איבוד כדור. משחקים בכאילו ואפילו הכפלת זמן המשחק לא הייתה מקרבת אותנו לשער הנכסף.

היחיד שמבין שצריך להבקיע הוא זגורי, אבל לצערו הוא מוגבל מאד מכל מיני בחינות, החל מדריבלים מיותרים באזורים לא אפקטיביים דרך חוסר יכולת להרים כדור לרחבה או לתת מסירה מדוייקת וכלה ביכולת בעיטה חזקה ומדוייקת במה נמוכה על תקן ה"פוקס".

הפועל הכי מדכאת שאני זוכר (יתכן ומדחיק כמה שנים בתחילת ה- 90).

ואנחנו מה רצינו בסך הכל לשמוח מדי פעם, לשחרר תסכולים באיזו צעקת "יש". אבל אין