האדום הצורר כתב:
נועם, מבחינתי אין הבדל בתפיסה הכללית של רמון/חג'ג' וגולדהאר - מועדון שנשלט על ידי גורם חיצוני שלאוהדים אין השפעה ישירה עליו. אני לא מאמין במודל הזה, לא משנה כמה תארים הוא מביא איתו. היה פספוס ענק אחרי טביב - במקום שלאוהדים ולעמותה שהוקמה על ידיהם תהיה משמעות בעיצוב המועדון והדרך שבה הוא הולך, העמותה היא לא פקטור ניהולי בימינו.
ואם כבר הזכרת את האליפויות של בית"ר ב-2007 ו-2008, דבר עם אוהד בית"ר, תשאל אותו מה הוא מרגיש לגביהן - האם יש להן אותה משמעות כמו האליפויות של 97 ו-98?
רוני, אם מדובר באחוז בודד, למה קבוצת הכדורסל מרגישה הרבה יותר קרובה מאי פעם לאוהדי הפועל? למה מאז ההקמה מחדש מספרי המנויים גדולים בהרבה ממה שהיו בתקופות בהן הפועל הייתה קבוצה מצליחה בהרבה מבחינת הטבלה?
אין סתירה בין השפעת אוהדים על המועדון לבין הישגיות. יש מבחינתי סדר עדיפויות, שנובע מהרצון שלי לשמור על הזהות של המועדון ועל המשמעות שיש לו בשבילי. הפועל כדורסל, לדוגמה, לא תחתים לעולם סמל של מכבי. היא לעולם לא תצא בפומבי נגד האוהדים שלה. ההנהלה מבינה את הזהות המשותפת של האוהדים והמועדון. וכן, בשבילי זה יותר חשוב מעוד אליפות (במיוחד כזאת שנובעת מפערים כלכליים). אז כן, אליפות זה ממש חשוב ומרגש, אבל הפועל יותר.
קודם כל, הפועל כדורסל זו דוגמא שונה משתי סיבות:
1. היא הוקמה ע"י אוהדים
2. היא מתחרה בעולם שאין בו תחרות אמיתית. בכדורסל זהות האלופה לא רלוונטית. האלופה נקבעת בצורה מגוחכת ומי שלוקחת אליפות לא מקבלת את ה"פרס" שקבוצה אלופה אמורה לקבל. לאורך כל השנים אתה בנחיתות ברורה מול מכבי, תמיד מזנב בהם מבחינה הישגית. זה בדיוק כמו אוהד של בני יהודה בכדורגל. ה"השגיות" שלו לא דומה להשגיות של אוהד הפועל או מכבי.
אבל אני מבין לאיפה אתה חותר ויש בזה משהו, ועדיין, בכדורגל רב האוהדים מסתכלים על הישגים. גם בגלל המסורת והיריבות ההישגית לאורך השנים וגם כי זה ספורט הרבה יותר פופולרי.
לי יש זהות עם הפועל. לא עם שחקן, לא עם מנהל. זה נכון שיש "אופי" של הפועל כמו שיש "אופי" של מכבי ואני עדיין בטוח שרב אוהדי מכבי בכדורגל מזדהים עם הקבוצה שלהם. מכבי כדורסל זו באמת דוגמא פחות טובה.