אחת היצירות הגדולות בתולדות הקהל שלנו, איפי טומבי על המילים כמובן
כשאני שפוף ורע לי על הלב
אני הולך אל שימון ואצלו יושב
אני מריץ הילוך חוזר
לסל של לימונד
אומר לו שימון, איף איטס טן
מייק איט טוונטי אין דה יד
ואז לפתע הוא שותק ושוב רואה
את כל מה שקרה ואת מה שיקרה
פה שלשה של יונתן
והופה, הנה גייטס
אובאנון שוב, מהפינה
עושה לשימון נורמן בייטס
תמיד כשאני עומד כבר לעזוב
עדיין הוא יושב שם בפרצוף צהוב
אחר כך קם באנחה
מפטיר איזו קללה
אבל אצלי שמחה גדולה
ושיר על תאונה קלה (אה הא הא)
אני הולך אל שימון פעם בשנה
בהיכלו הקר דבר לא השתנה
תאי צפייה ורולקסים
בחורף גם פרוות
וכיסאות שמתרוקנים
שם לא בנויים לאכזבות
ואז אני אומר לו: כסף לא יכול
רק אהבה תעיר תמיד את עוף החול
וזיכרונות אוסישקין
מציפים אותי בגל
עמוק בלב, שם מחייך
איש הפטיש והמגל
תמיד כשאני שר עם מתן נאור
שימון רץ לשלטר ומכבה ת'אור
זה לא עוזר, אני נשאר
בקול ובמהומה
אצלי עכשיו שמחה גדולה,
יפה עירי ואדומה (אה הא הא!)
מור חלד הקליטה את השיר וזה פשוט עצום,
אפשר לראות בדף של איפי -
https://www.facebook.com/ipi.tombi.3 
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
