פורום השדים האדומים

ד"ר ידידי,

המתנחלים אשמים שיש נוער גבהות שלא בוחלים באמצעים ופוגעים באזרחים פלשתינאים ובכוחות הביטחון ועוברים על החוק. מי אשם ? ההורים שלהם שכך חינכו אותם ( האשמה מוצדקת), מערכת החינוך הדתית שבה למדו ( מוצדקת אולי בחלקה, לא מספיק בקיא בפרטים) . ככל שידוע לי מועצת ישע לא נותנת פקודה לנוער הגבהות או לאנשי טג מחיר לבצע פעולה. אבל מאשימים את המתנחלים והחינוך שניבנה שם ב-40 שנה בכל התחלואים האלה וחלק מהאשמות מוצדק לדעתי..

אבל כשעוברים לצד השני של המשוואה, ושלושה נערים נחטפים ונירצחים הרי שתא מסויים שזרוק היכן שהוא בחברון או בכפר סמוך עשה זאת על דעת עצמו. לא חינוך של 40 שנה לשינאה רלוונטי, לא הסתה קבועה של מנהיגי החמאס באופן מתמשך שעל הפלשתינאים ביו"ש לחולל אינתיפאדה שלישית, לא הרצון של החמאס לתפוס את השילטון של התרנגולת המרוטה ביו"ש . זה בכלל לא קשור ואין החמאס אחרי לפעולה ולכן הוא לא יכול לקחת אחריות.
יותר מיכן ספרי הלימוד של ילדי יו"ש הפלשתינאים מתובלים בסיפורי האהבה ליהודים ולאלופים במילואים בפרט. ולזה אחראי התרנגול המרוט באופן אישי.
צה"ל בהוראתו הישירה של ביבי שהלך ועצר פעילי חמאס ביו"ש הוא אשם. הרי גם ביב רצה לפתוח במלחמה ברצועה. הכל היה מתוכנן רק חיכו ששלושה נערים ירצחו כדי להתחיל להפציץ ברצועה.


הלו הלו , קיצוניים משני הצדדים מביאים עלינו את החורבן והם מסוכנים באותה מידה.

למה כל כך קל לכם לקבוע שחמאס אחראי לחטיפה ולרצח, אבל בחיים לא תחלמו לומר שהרצח בביתוניא לפני 3 חודשים הוא באחריות צהל?
רק בצהל יש עשבים שוטים? בחמאס כולם שוטים?

גם בצה"ל יש עשבים שוטים, רק שצה"ל ברוב המקרים מטפל בהם ואילו אצל הצד השני הם הופכים לקדושים.

תתפלא, אבל לא תמצא חייל שישב יותר מכמה חודשים בכלא גם אם נמצא שהרג אזרחים חפים מפשע וכו' וכו' (אם אני לא טועה היה פעם אחד, אבל הוא עצמו היה בדואי).

Pokara, החייל מהרצח בביתוניא, פלוס המפקד שאישר לו לירות, נענשו?
הרבה יותר נפוץ זה התכחשות של צהל למקרה או לעובדות, מאשר לקיחת אחריות וטיפול.
וכמו שטקנו אמר, העונש הוא חודש בכלא צבאי, שם הוא ודאי יהיה גיבור.
על רצח בדרך כלל מקבלים כמה שנים טובות..

היות ולא ממש עקבתי אחרי המקרה בזמנו חיפשתי עכשיו קצת חומר בנושא,
הדבר הראשון שקפץ מולעינני היה טור דיעה של יוסי שריד שלמיטב זכרוני לא היה שונא ערבים גדול וצמא דם

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2328991

אז אם הוא מעלה ספקות רבות באם זה היה "רצח", קצת תמוהה בעייני הקביעה הנחרצת הזאת מצידך..

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הצחקת אותי ממש, צה"ל לא מטפל כמעט באף מקרה של ירי בשטחים, זה תמיד מכוסתח - כל מקרה כזה נסגר עם פרסום נלווה שצה"ל "ירענן את הנהלים" ממש התנערות וטיפול שורשי בבעיה...
אלא אם יש מקרה של פאשלה נוראית שיוצרת איזה קושי דיפולמטי (עיין ערך רצח השופט הירדני במעבר הגבול רק לפני כמה חודשים, בהתחלה צה"ל "טיפל" בזה בדרך הרגילה - פירסום שהנרצח תקף/ניסה לתקוף חיילי צה"ל והם, למרות נסיונות נואשים לעצור אותו, נאלצו בסוף לירות בו. רק אחרי שהתברר שמדובר באדם מכובד שיהיה קשה מאוד להציג אותו כמחבל שתקף חיילים, נאלצו להודות בחצי פה שכנראה היה משהו מעבר.)

נראה לי שקצת פספסת את הפואנטה של המאמר שבלינק...

לא יכול להכחיש את מה שאתה אומר היות ולא שולט בחומר כמוך כנראה,
אבל מצד שני דווקא זכורים לי אזרחים שישבו ויושבים בכלא מספיק זמן על הרג ערבים חפים מפשע (עמי פופר, יונה אברושמי, ואין לי ספק שגם נתן זדה או ברוך גולדשטין היו נמצאים שם אם היו נשארים חיים), כשבצד השני הם במקרה הטוב הם נשפטים למאסר קצר ומשוחררים אחרי שבוע או שבמקרה הרע הופכים לאחמ"ים בקרב הפלסתינאים.

חבר שלי מהעבודה ששירת בתותחנים לפני עשרים שנה סיפר לנ פעם שהוא וחבר עמדעומול נער פלסטיני בזמן הפגנה כלשהי.
החבר ירה בו גומי, והרג אותו.
התחקיר, שבוצע בשטח על ידי המגד כמה רגעים אחרי הלך כך
מגד:"המרחק ביניכם היה מעל 40 מטר?" (כשהכוונה היא לעמוד בנוהל שאוסר ירי גומי מתחת למרחק הנל, כי הוא עלול להרוג)
החבר:"כן"
סוף סצנה

כמה נדיר אתה חושב ארוע כזה, pokara?

פופר באמת יושב בכלא עד היום לדעתי.
אברושמי לא הרג ערבי אלא זמולן.
ולגבי אזרחים שהורגים ערבים והענישה שלהם: מלבד כמה מקרים יוצאי דופן, רובם יוצאים ללא פגע. זכור, למשל, רכז בטחון בשם קורמן שהרג ילד בן עשר במכות. כמו כן היו מקרים רבים מאוד של אנשים שירו על ערבים ולא נחקרו יותר מדי אחרי שהעידו שנזרקו עליהם אבנים. אפילו אם אתה יורה במישהו שנראה לך משום מה שאולי הוא נסה לגנוב רכב, סיכוי סביר שתצא מזה בלי עונש אם התמזל מזלך וירית בערבי.

לי אין ספק שהיד על ההדק בצה"ל בשטחים קלה לפעמים וכי הכיבוש משחית.

מצד שני רק אתמול הוציאו החברים בעזה להורג לאחר משפט שדה כ- 20 פלשתינאים.
ועל מה מדברים בפורום השדים ? על חייל צהל שיירה כדור גומי והרג פלשתינאי (ואני לא מזלזל בכך) לפני עשר שנים.

יש סיכוי של לפחות 1 % שאותו חייל בתותחנים לא התכוון ממש להרוג אלה עשה מה שעשה מתוך הגנה או חשש/פחד לשלומו.
אבל אין 1% שמישהו מהחברה בעזה ירה במובקשים מטווח אפס שלא על מנת להרוג וזאת במשפט שדה ובהוצאה להורג בסיגנון של ימי הביניים.

טקנו חוגג ( ) שצהל תיקן את הטעות שהמרגמה שרצחה ילד בן 4 נורתה מ"סתם" בית ספר ולא בית ספר של אונרא
אכן חגיגה מעניינת

כל אחד והחגיגות שלו.
הוא חוגג עוד יותר על כך שנרצחו אתמול בדם קר כ- 20 פלשתינאים אחים ברחובות עזה במשפט שדה.

הכל ענין של סטנדרטים..
או שאתה מתמלא גאווה מהעובדה שאנחנו לא ברברים כמו חמאס..?

אתה כבר השלישי שאני נאלץ להסביר לו את זה (כלומר הראשון שזקוק להסבר משולש כדי להבין):
ה"חגיגה" היתה על הפליטה המוקדמת שלך ושל המורה הרוחני שלך.
וזו לא חגיגה, זה סתם לעג.

אני קודם כל גאה שהסטנדרטים שלי שונים מאלה של חלק מהכותבים בפורום.

אתה באמת רוצה להיכנס לדיון האם המפד"ל אחראי לרציחות על רקע גזעני/לאומני שביצעו הדוקטור ברוך גולדשטיין והחייל עדן נתן זאדה, ועל כן יש להכריז על מפלגת הבית היהודי כעל ארגון טרור ולהשמיד את ראשיה?

האמת, קצת מוזר לי,
ממה שאני זוכר מאותה תקופה (25 שנים אחורה, האינתיפדה הראשונה) וממה שנוכחתי שקרה בגדוד שלי, כל מקרה של הרג דווקא היה נחקר ע"י המשטרה הצבאית לעומק (גם אם תוצאות החקירה העלו שהירי היה מוצדק).
מעבר לעובדה שברוב המקרים גם היתה תביעה של משפחת ההרוג לפיצויים כנגד המדינה, ואז לבטח היתה נפתחת חקירה מקיפה (וזה מספורים של חבר טוב ששירת בסניגוריה הצבאית באותו הזמן), וחבר ללימודים שהרג ילדה בשוגג (ירי כדור גומי לעבר מפגינים שזרקו אליהם בקט"ב שניתז מהקרקע ונכנס אליה הביתה) ועבר 5 שנים של חקירות ע"י מצ"ח ובית המשפט שדן בתיק.

המפלגה עצמה לא אחראית כי לא אני ולא אתה ודעים בדיוק למי הצביע הרוצחים הללו, אבל ממשלת ישראל אחראית ובמידת האפשר (אם הם היו שרדים את הלינץ), הם גם היו נשפטים על כך.
אז כן, החמאס שככל הנראה גם צייד את אותם מרצחים בנשק אחראי על מעשיהם, והמעט שהייתי מצפה ממנו (גם אם הוא לא לוקח אחריות על כך או מימן אותם) שיהיה לפחות לגנות את המעשה ולא להלל אותו!

אתה מבין פאביו כבר לא נותר לפזורה הישראלית ברחבי העולם על מה ללעוג לדובר ישראלי ולאלה שסומכים על דיווחיו, אלא אל כך שילד נהרג ממרגמה ששוגרה מבית ספר "רגיל" ברצועה ולא מבית ספר של אונר"א. מקווה שעכשיו אתה מבין את הפואנטה.
אני מקבל את התיקון של עוכר ישראל בפזורה הישראלית . הוא לעג לדובר הישראלי ולמאמיניו אבל על מותם של 20 פלשתינאים במשפט שדה הוא לא לועג אלא כניראה שמח.

פאביו ידידי,
מי המורה הרוחני שלך ?

http://idanlandau.com/
הכותרת מוקדשת לכמה משתמשים פה

וזה באהבה לפאביו -


אורי אבנרי
23.8.14

בן מוות
======

המלחמה נגמרה. המשפחות חזרו לקיבוצים שב"עוטף עזה". גני ילדים נפתחו מחדש. הפסקת-האש הוארכה שוב ושוב. היה ברור ששני הצדדים מותשים.

ואז, פתאום, המלחמה חזרה.

מה קרה? ובכן, החמאס הפר את הפסקת-האש ושיגר שלוש רקטות לעבר באר-שבע.

למה? אין למה. ככה זה אצל המחבלים. הם צמאים לדם. אין להם שליטה על זה. כמו הערפדים.

אבל אולי זה לא היה כל-כך פשוט.

היה נדמה ששיחות קהיר התקרבו להצלחה. אבל בנימין נתניהו היה בצרות. את טיוטת-ההסכם המצרית להפסקת-אש ממושכת הוא הסתיר מעיני חבריו בקבינט. נודע להם על קיום הטיוטה רק מפי התקשורת, שקיבלה אותה ממקורות פלסטיניים.

הסתבר שהטיוטה קבעה שישראל תקל מאוד על המצור, אם כי המצור לא יבוטל רשמית. תוך חודש אמורות להתחיל השיחות על בניית נמל ימי וגם נמל-תעופה ברצועה.

מה? מה יוצא לישראל מכל זה? אחרי כל ההרג וההרס, אחרי מותם של 64 חיילים, אחרי כל הנאומים הרמים על הניצחון הגדול שלנו, זה כול ההישג? לא פלא שנתניהו ניסה להסתיר את המסמך.

המשלחת הישראלית נקראה הביתה מבלי לחתום. המתווכים המצריים המתוסכלים השיגו עוד הפסקת-אש של 24 שעות, שהייתה אמורה להסתיים ביום ג' בחצות. בשני הצדדים האמינו שהיא תוארך שוב ושוב.

ואז זה קרה.

בשעה 4 אחרי-הצהריים שוגרו שלוש רקטות לעבר באר-שבע ונפלו בשטחים פתוחים. לא נשמעה צפירה אזעקה. בצורה מוזרה הכחיש חמאס שהוא שיגר אותן, וגם שום ארגון פלסטיני אחר לא קיבל על עצמו את האחריות לירי. זה היה די משונה. אחרי כל השיגורים הקודמים הכריז אחד הארגונים הפלסטיניים, בגאווה ובפה מלא, שהוא אחראי.

כרגיל, הוזנקו המטוסים מייד והפציצו את רצועה עזה. כרגיל, מטר של רקטות ירד על ישראל. (שמעתי את קולות היירוט בתל-אביב.)

עסקים כרגיל? לא לגמרי.

תחילה נודע שכשעה לפני שיגור הרקטות לבאר-שבע הוזהרה האוכלוסייה ב"עוטף עזה" להכין את המקלטים וה"מרחבים המוגנים".

נמסר שהבניין שנהרס על-ידי פצצה אדירה היה שייך לאחד ממפקדי חמאס. שלושה אנשים נהרגו, ביניהם אישה, ילדה ותינוק.

ואז נפוצה השמועה: היו אלה אשתו, בתו ובנו של מוחמד דף, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. (קסאם המקורי היה גיבור פלסטיני, המורד הראשון בשלטון הבריטי בארץ בשנות ה-30. הבריטים צדו והרגו אותו ב-1935.) בין ההרוגים ביום ג' היו אשתו של דף, בתו ובנו התינוק. אך נראה שדף עצמו לא היה במקום.

אם זה היה כך, לא היה זה פלא. דף כבר שרד ארבעה ניסיונות-התנקשות לפחות. הוא איבד עין וכמה גפיים, אך תמיד שרד.

כל האנשים שסביבו – מפקדיו, עמיתיו ופקודיו, עשרות מנהיגים פוליטיים וצבאיים – נהרגו ב"חיסולים ממוקדים". היה נדמה שכוח עליון מגן על חייו הקסומים של דף.

עכשיו הוא עומד בראש רשימת המבוקשים, הפעיל הפלסטיני המבוקש ביותר. הוא "בן מוות", מונח שב"כי בעל צליל תנ"כי.

כרוב תושבי רצועת-עזה, דף הוא צאצא של משפחת פליטים מישראל. משפחתו חיה בעבר בכפר כוכבה ליד אשקלון, לא הרחק מעזה. במלחמת תש"ח עברתי לא פעם בכפר זה, לפני שנמחק מעל פני האדמה.

בעיני השב"כ דף היא אובייקט שכדאי למענו להפר שביתת-נשק ולפתוח במלחמה מחדש.

בעיני שרותי-ביטחון רבים בעולם, וביניהם גם האמריקאים והרוסים, ה"חיסול הממוקד" הוא ספורט, הגובל באמנות.

לישראל מגיעה מדליית הזהב.

"חיסול ממוקד" הוא מבצע מורכב. הוא מצריך הרבה זמן, מומחיות, סבלנות ומזל. בעלי-המקצוע צריכים לגייס מודיעים בקרבת הקורבן המיועד, להפעיל מכשירים אלקטרוניים, להשיג מידע מדויק על כל תנועותיו ולבצע את תוכניתם תוך דקות כאשר מתגלה הזדמנות.

משום-כך אין זמן לאישורים מלמעלה. יתכן שהשב"כ קיבל רשות מנתניהו, הבוס היחיד שלו, ואולי לא.

נראה שהשב"כ השיג מידע על כך שדף עומד להיפגש עם משפחתו. זאת הייתה הזדמנות פז. האיש חי מתחת לפני האדמה מזה חודשים, אולי מזה שנים, במבוך המנהרות שאנשיו חפרו מתחת לרצועה. מעולם לא נצפה.

מאז תחילת המלחמה, גם שאר המנהיגים הבולטים של חמאס חיים מתחת לאדמה. החל באיסמאעיל הנייה וכלה באחרון המנהיגים, איש מהם לא נראה. השליטה המוחלטת של צה"ל באוויר, באמצעות מטוסים, מסוקים ומל"טים, הופכת כל תנועה לבלתי-אפשרית. לחמאס אין (לפי שעה) נשק נגד מטוסים.

לי לא נראה שאיש כמו דף היה מסכן את חייו כדי להיפגש עם משפחתו. ברור שהשב"כ קיבל מידע כזה והאמין לו. שלוש הרקטות המוזרות שנורו כביכול לעבר באר-שבע סיפקו את התירוץ הדרוש להפרת הפסקת-האש, וכך התחילה המלחמה מחדש.

חובבים אמיתיים של ספורט ה"חיסולים הממוקדים" אינם מעוניינים בהשלכת המדיניות והצבאיות של מעשיהם. אמנות לשם אמנות.

אגב, מבצע "עמוד ענן" לפני שנתיים התחיל באותה הדרך. צה"ל הרג את אחמד אל-ג'עברי, שפיקד אז על גדודי עז א-דין אל-קסאם. המלחמה שפרצה, על

וזה באהבה לפאביו -


אורי אבנרי
23.8.14

בן מוות
======

המלחמה נגמרה. המשפחות חזרו לקיבוצים שב"עוטף עזה". גני ילדים נפתחו מחדש. הפסקת-האש הוארכה שוב ושוב. היה ברור ששני הצדדים מותשים.

ואז, פתאום, המלחמה חזרה.

מה קרה? ובכן, החמאס הפר את הפסקת-האש ושיגר שלוש רקטות לעבר באר-שבע.

למה? אין למה. ככה זה אצל המחבלים. הם צמאים לדם. אין להם שליטה על זה. כמו הערפדים.

אבל אולי זה לא היה כל-כך פשוט.

היה נדמה ששיחות קהיר התקרבו להצלחה. אבל בנימין נתניהו היה בצרות. את טיוטת-ההסכם המצרית להפסקת-אש ממושכת הוא הסתיר מעיני חבריו בקבינט. נודע להם על קיום הטיוטה רק מפי התקשורת, שקיבלה אותה ממקורות פלסטיניים.

הסתבר שהטיוטה קבעה שישראל תקל מאוד על המצור, אם כי המצור לא יבוטל רשמית. תוך חודש אמורות להתחיל השיחות על בניית נמל ימי וגם נמל-תעופה ברצועה.

מה? מה יוצא לישראל מכל זה? אחרי כל ההרג וההרס, אחרי מותם של 64 חיילים, אחרי כל הנאומים הרמים על הניצחון הגדול שלנו, זה כול ההישג? לא פלא שנתניהו ניסה להסתיר את המסמך.

המשלחת הישראלית נקראה הביתה מבלי לחתום. המתווכים המצריים המתוסכלים השיגו עוד הפסקת-אש של 24 שעות, שהייתה אמורה להסתיים ביום ג' בחצות. בשני הצדדים האמינו שהיא תוארך שוב ושוב.

ואז זה קרה.

בשעה 4 אחרי-הצהריים שוגרו שלוש רקטות לעבר באר-שבע ונפלו בשטחים פתוחים. לא נשמעה צפירה אזעקה. בצורה מוזרה הכחיש חמאס שהוא שיגר אותן, וגם שום ארגון פלסטיני אחר לא קיבל על עצמו את האחריות לירי. זה היה די משונה. אחרי כל השיגורים הקודמים הכריז אחד הארגונים הפלסטיניים, בגאווה ובפה מלא, שהוא אחראי.

כרגיל, הוזנקו המטוסים מייד והפציצו את רצועה עזה. כרגיל, מטר של רקטות ירד על ישראל. (שמעתי את קולות היירוט בתל-אביב.)

עסקים כרגיל? לא לגמרי.

תחילה נודע שכשעה לפני שיגור הרקטות לבאר-שבע הוזהרה האוכלוסייה ב"עוטף עזה" להכין את המקלטים וה"מרחבים המוגנים".

נמסר שהבניין שנהרס על-ידי פצצה אדירה היה שייך לאחד ממפקדי חמאס. שלושה אנשים נהרגו, ביניהם אישה, ילדה ותינוק.

ואז נפוצה השמועה: היו אלה אשתו, בתו ובנו של מוחמד דף, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. (קסאם המקורי היה גיבור פלסטיני, המורד הראשון בשלטון הבריטי בארץ בשנות ה-30. הבריטים צדו והרגו אותו ב-1935.) בין ההרוגים ביום ג' היו אשתו של דף, בתו ובנו התינוק. אך נראה שדף עצמו לא היה במקום.

אם זה היה כך, לא היה זה פלא. דף כבר שרד ארבעה ניסיונות-התנקשות לפחות. הוא איבד עין וכמה גפיים, אך תמיד שרד.

כל האנשים שסביבו – מפקדיו, עמיתיו ופקודיו, עשרות מנהיגים פוליטיים וצבאיים – נהרגו ב"חיסולים ממוקדים". היה נדמה שכוח עליון מגן על חייו הקסומים של דף.

עכשיו הוא עומד בראש רשימת המבוקשים, הפעיל הפלסטיני המבוקש ביותר. הוא "בן מוות", מונח שב"כי בעל צליל תנ"כי.

כרוב תושבי רצועת-עזה, דף הוא צאצא של משפחת פליטים מישראל. משפחתו חיה בעבר בכפר כוכבה ליד אשקלון, לא הרחק מעזה. במלחמת תש"ח עברתי לא פעם בכפר זה, לפני שנמחק מעל פני האדמה.

בעיני השב"כ דף היא אובייקט שכדאי למענו להפר שביתת-נשק ולפתוח במלחמה מחדש.

בעיני שרותי-ביטחון רבים בעולם, וביניהם גם האמריקאים והרוסים, ה"חיסול הממוקד" הוא ספורט, הגובל באמנות.

לישראל מגיעה מדליית הזהב.

"חיסול ממוקד" הוא מבצע מורכב. הוא מצריך הרבה זמן, מומחיות, סבלנות ומזל. בעלי-המקצוע צריכים לגייס מודיעים בקרבת הקורבן המיועד, להפעיל מכשירים אלקטרוניים, להשיג מידע מדויק על כל תנועותיו ולבצע את תוכניתם תוך דקות כאשר מתגלה הזדמנות.

משום-כך אין זמן לאישורים מלמעלה. יתכן שהשב"כ קיבל רשות מנתניהו, הבוס היחיד שלו, ואולי לא.

נראה שהשב"כ השיג מידע על כך שדף עומד להיפגש עם משפחתו. זאת הייתה הזדמנות פז. האיש חי מתחת לפני האדמה מזה חודשים, אולי מזה שנים, במבוך המנהרות שאנשיו חפרו מתחת לרצועה. מעולם לא נצפה.

מאז תחילת המלחמה, גם שאר המנהיגים הבולטים של חמאס חיים מתחת לאדמה. החל באיסמאעיל הנייה וכלה באחרון המנהיגים, איש מהם לא נראה. השליטה המוחלטת של צה"ל באוויר, באמצעות מטוסים, מסוקים ומל"טים, הופכת כל תנועה לבלתי-אפשרית. לחמאס אין (לפי שעה) נשק נגד מטוסים.

לי לא נראה שאיש כמו דף היה מסכן את חייו כדי להיפגש עם משפחתו. ברור שהשב"כ קיבל מידע כזה והאמין לו. שלוש הרקטות המוזרות שנורו כביכול לעבר באר-שבע סיפקו את התירוץ הדרוש להפרת הפסקת-האש, וכך התחילה המלחמה מחדש.

חובבים אמיתיים של ספורט ה"חיסולים הממוקדים" אינם מעוניינים בהשלכת המדיניות והצבאיות של מעשיהם. אמנות לשם אמנות.

אגב, מבצע "עמוד ענן" לפני שנתיים התחיל באותה הדרך. צה"ל הרג את אחמד אל-ג'עברי, שפיקד אז על גדודי עז א-דין אל-קסאם. המלחמה שפרצה, על

אני אוסיף עוד דבר אחת למה שאבנרי אומר. בעיני זה מוזר שאם חמא"ס תכנן להפר את הפסקת האש וככה out of the blue לירות כמה רקטות על אזור באר שבע אז מחמד דף, שלכאורה עומד מאחורי ההחלטה הזאת, יחליט שזה בדיוק זמן טוב לצאת מהבונקר ולבקר את המשפחה. אפשרי אבל מוזר.
(ורק הערת אגב, אין שום סיכוי שהפעולה לא אושרה ע"י כל הגורמים המדיניים הרלוונטים כולל ביבי. זה לא עובד ככה)

חמאס הוא לא מפלגת השלטון בגדה ומרגע שישראל לוקחת אחריות על האירוע אין לפלסטינים שום עניין משפטי בדבר.
ממשלת ישראל בטח לא שלחה את ברוך גולדשטיין לרצוח ערבים במערכת המכפלה, אלא אם לשיטתך רבין הוא האחראי השילוחי לרצח רבין.
בציבור שממנו הוא יצא הוא הפך לגיבור על, קדוש וכמאמר הספר ל"ברוך הגבר". האם לשיטתך הישוב היהודי בחברון שלח את ברוך גולדשטיין לטבוח בערבים וראשיו היו צריכים לשלם על זה, לתת את הדין ולהיות בני מוות? האם היה ראוי לשיטתך לצאת במבצע צבאי לפירוק ומיטוט הישוב היהודי בחברון (בלי קשר לדעתך הפוליטית עליו) עקב מעשה זה? האם ראשי המפלגה שלה הוא הצביע ואולי גם היה בה חבר היו לשיטתך בני מוות?

זה שלמדנו לחיות עם הזרם הזה בחברה לא אומר שצריך להקל ראש בבני מוות רבים מעבר לקו הירוק ונציגיהם בישות הציונית

באופן אישי גם אם מחר שלושה ישראלים (שיצוידו בנשק ע"י הממשלה) יחטפו וירצחו שלושה ערבים על רקע לאומני בארצות הברית אני אראה אחריות שילוחית של ממשלת ישראל לנושא, ההכנסה של יגאל עמיר למשוואה הזאת מביישת את האינטלגינציה שלך ואני באמת לא חושב ששני צריך להגיב להשוואה המופרכת הזו (אלא באם תוכיח לי כי הממשלה סיפקה לו את הנשק למעשה).
וכן, אני תומך מאוד שאותם ראשי הישוב בחברון אשר מהללים ואף קוראים למעשים כאלו ישפטו ויתנו את הדין על כך (כנראה אם הייתי בצד השני הייתי גם ממליץ להעמיד אותם מול הקיר ולירות בהם ללא משפט קודם), בטח ובטח אם הם היו אלו ששלחו אותו לביצוע המעשה.

מעבר לכך, לא ממש זכור לי איזה ניסיון של הרשות לפתור את הנושא (גם הודעת הגינוי יצאה רק כעבור כמה ימים ממועד החטיפה) ולמצוא את האשמים (ויכול להיות שהיה אבל התקשורת הציונית הסתירה זאת) על מנת להעמידם לדין, מעבר לכך שכבר ראינו מה קורה במקרי עבר בהם ניתנה לרשות ה"זכות" לשפוט את אותם מרצחים.

וכל אותם ראשי חמאס שהינם בני מוות מבחינת ישראל לא הפכו לכאלה בגלל אירוע החטיפה אלא בגלל מעשים רבים ונלוזים אותם הם תיכננו ואירגנו הרבה לפני זה, אז לקשור את זה רק לחטיפה זו דמגוגיה זולה. (במידה והזה היה המעשה הטרוריסטי היחידי שהיה מבוצע במהלך כל שנות פעילות חמאס, אני בטוח שהם לא היו הופכים לכאלו מיידית).

לשיטתך, ואם אני מבין נכון, אי אפשר להטיל אחריות למעשה טרור שבוצע ע"י חוליה עצמאית (של אנשי שמזוהים ומצויידים ע"י חמאס) בשטח ישראל על החמאס כי ישראל שולטת באותו השטח?

יש בעיה אחת בכל תאוריית הקונספירציה הזאת. הרקטות על באר שבע נורו (או לא נורו) בסביבות 16:00
ההפצצה על דף נעשתה בשעות הערב או הלילה. (או שגם זה לא נכון? אני שואל ברצינות).

אכן , הרקטות נורו בשעה 16:00 (על פי דיווח ישראלי)
התקיפה של הבניין התרחשה בשעה 20:30 לערך (כבר היה חושך)

גם הטענה כי הוא יצא מהבונקר לא ממש מאומתת, כי הפלסתינאים טוענים כי ישראל השתמשה שם במפצחת הבונקרים (ישראל טוענת שפצצות רגילות), כך שיכול להיות שאותה פגישה התבצעה דווקא בבונקר מתחת לבניין.