http://www.haaretz.co.il/magazine/.prem ... m=facebookמקווה שזה ייפתח לקריאה...
ועוד משהו שקראתי עליו:
יגיל לוי בטור ב"הארץ":
"הדף הקרבי שפרסם מח"ט גבעתי עופר וינטר, בתחילת מבצע "צוק איתן", עורר סערה ציבורית. היו שטענו, כי אי אפשר להניח למי שמציג את הלחימה בעזה כמלחמת דת, שנועדה להכריע אויב "אשר מחרף, מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל", להמשיך בתפקידו. מנגד, היו כאלה שאמרו, כי מדובר במסמך שנהיר, ולפיכך מיועד, רק למי שדובר את שפת התורה והאמונה — ולא לכלל החיילים. ואולם, מה שחשוב לזכור בכל מקרה הוא, שאין מדובר במסמך בעל משמעות דתית מופשטת. התפישה של מלחמת דת הדריכה את פעולת המח״ט במישור הטקטי.
בסיורים עם עיתונאים בכפר חירבת אחזעה, מאות מטרים בעומק הרצועה, הציג וינטר מסגד שנהרס מהפצצת חיל האוויר. המסגד נהרס לדרישתו של וינטר כדי לנטרל ירי שנורה ממנו, לאחר שווינטר שלל את האפשרות שהמסגד יותקף על ידי מסוק קרב ולא מטוס. ״ראית אותו?״ שאל וינטר בהצביעו על המסגד, ״זה היה פעם מסגד״. הוא אמר זאת בזחיחות, בלי נימה של אשם, צער או התנצלות, תוך צעידה בחורבות הכפר, ש–13 אלף תושביו גורשו ממנו לפי דרישת הצבא. והוא המשיך ואמר בגאווה לפרשן הצבאי של ערוץ 10 אלון בן דוד: "כשאמרתי לך שחיזבת נראית אחרת, לזה התכוונתי".
בשיחה עם עיתונאי אחר התגאה וינטר בצעדים שהוא נוקט על מנת לשמור על חיי חייליו: ירי של פגז או או טיל נ"ט על כל בית לפני שנכנסים אליו. הדברים לא הוצגו כחלק ממדיניות צבאית אחידה ומחייבת, שכן לשם השוואה תיאר וינטר אירוע שהתרחש בגזרה אחרת ובו נהרגו שלושה מחיילי מגלן שנכנסו לבית ממולכד. השיא היה בהפעלת נוהל חניבעל לאחר חטיפתו של הדר גולדין ברפיח. לפי הדיווחים, הפעילו כוחות צה"ל עוצמה אדירה — החורגת מכל מידתיות אם להשתמש בביטוי של הצבא — על מנת לסכל את החטיפה, תוך שהם יורים לתוך בתים והורגים כ–150 פלסטינים, רבים מהם אזרחים. הפעם, אפילו התרעה לא ניתנה להם, כך שהם לא יכלו לנסות להימלט.
פשעי מלחמה לא מונעים בהכרח על ידי ציוויים דתיים, אבל החסמים לביצועם קלים יותר להסרה, כאשר הלחימה נתפשת כמלחמת דת, המנוהלת בידי מי שמאמין שהוא הורג באויב "המנאץ את שם אלוקים", וכי המצווה לרשת את הארץ מחייבת מלחמה חסרת פשרות בצאצאיהם של הפלשתים, כפי שהטיף במהלך מבצע "צוק איתן" מורו של וינטר, הרב אלי סדן, ראש המכינה הקדם־צבאית בני דוד — עלי. היעד היה הפלת "שערי עזה", כמעשהו של שמשון, שתסלול את הדרך למימוש האידיאל של סדן — הקמת מלכות בית דוד בחברון. לאחר הקמת מלכות זו "לא מוצאים יותר את הפלשתים", אמר הרב. לכן, בעבור וינטר וסדן, הלחימה בעזה אינה לחימה נסיבתית, שבעקבותיה עשוי להגיע פיוס, אלא חלק ממלחמת דת שאסור שתיפסק בטרם תוכרע.
השקפתו הדתית של מפקד היא עניינו עד לנקודה שבה היא מולידה אתיקה צבאית, החורגת מזו של הצבא הרשמי, ואתיקה זו מפותחת בהשראת החינוך הטרום־צבאי, שאותו מפקד מקבל במכינה הפועלת בחסות המדינה. את הגבול האוסר הבעה של השקפות כאלה — ובעיקר את יישומן — היו מפקדיו של וינטר צריכים לסמן, אך כשלו בכך והעניקו לווינטר לגיטימציה מלאה. סימון הגבול מחדש חיוני לצורך שיקומו של מוסר הלחימה ועל מנת להבטיח, שהצבא מממש יעדים שהדרג הפוליטי התווה ובשמם נדרשים חיילים להקריב את חייהם — יעדים שאמורים להיות שונים בתכלית מהקמתה של מלכות בית דוד בחברון."
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
